נגב 20.06.25

לילי אלתר גיא. כל התוכניות צילום | התבטלו פרטי

ילדי המלחמה לילי מרגישה שהילדות שלה ושל חבריה ישי מודאג ‰ מתנהלת בין מלחמה למלחמה מהמצב אבל מתפעל מהיכולות הצבאיות של ‰ ערן מאמין שיום אחד יהיה פה שקט ‰ הטייסים ומאור חושש מהבומים והאזעקות אבל שומר על ילדי האיזור כותבים על הימים הלא קלים ‰ רוגע שהם עוברים ועל התקוות לחיות חיים רגילים בלי אזעקות וריצה למקלטים ולממ"דים

ענר חיים, נחמה רחמים

"אני מאמין שבסוף ננצח" מאור בנג'ו, בן שמונה, תלמיד כיתה ב', שבע – בית ספר "רכסים", באר "בימים האלה אין לימודים רגילים, אז אני בבית. כשיש אזעקה, כל המשפחה שלי נכנסת מהר לממ"ד, וגם בל, הכלבה שלנו, באה איתנו מיד. אני תמיד קורא לה ראשונה, כי היא חלק מהמשפחה ואני לא מוכן שהיא תישאר לבד. לפעמים אני פוחד, במיוחד כשיש בומים חזקים, אבל אני משתדל לח־ שוב על דברים טובים ולהישאר רגוע. אני מאמין שבסוף ננצח, ושהשקט יחזור אלינו. אני מתגעגע לבית הספר, לחברים, לשגרה, בלי פחד ובלי אזעקות.

"הלוואי ונוכל לחיות חיים נורמליים" , תלמידת כיתה ו', 12 לילי אלתר גיא, בת שבע – בית ספר "דגניה", באר "חיכיתי לשבוע הזה כל השנה. בתחילת השבוע אמור היה להתקיים שבוע הספר והייתי אמורה להציג במתחם הקטר את הספר שלי 'לא טריוויאלית', שמספר את סיפורן של נשים ענקיות בספורט. ביום שני הייתי אמורה לבלות עם חברות בהופעה של יסמין מועלם ב'שני במוזיאון', ובחמישי גולת הכותרת - מסיבת בת מצווש ענקית עם כל המשפחה. בלילה שבין חמישי לשישי התעוררתי, כמו כולם, לצלילי האזעקה. ירדנו מהר למקלט של הבניין. כמה דקות חלפו לפני שהבנתי שכל התוכניות שלהן ציפיתי השבוע, כנראה יתבטלו. אני מאוד עצובה, גם בגלל שבוע הספר, גם בגלל ההופעה, ובעיקר בגלל המסיבה שהתבטלה. אני עוד יותר עצובה בגלל המצב. בגלל כל הילדים שבוכים, בגלל כל הילדות שמפחדות ללכת לישון בלילה. זה נראה כאילו כל אירועי הילדות של הדור שלי צבועים בצבע אדום. כמעט כל אירוע שאני זוכרת היה לפני, במהלך או אחרי מלחמה. במקום לחגוג מסיבת סיום בבית הספר, השנים האחרונות שמענו יותר 12 אנחנו צמודים לטלפון הנייד, מחפשים איפה נפל טיל. ב־ צלילים של מלחמות מצלילים של מסיבות. כל רעש קטן מפחיד אותי. איך אפשר להיות ילדה קטנה כשאת כל הזמן דואגת שהמשפחה שלך תיפגע? יש לי אחות קטנה. ביום יום אנחנו משחקות וצוחקות, לפעמים רבות, כמו כל האחיות. אבל בלילה, במקלט, לפני השינה, אני תמיד מחבקת אותה, שלא תפחד. אבל האמת היא, שהיא יודעת שגם אני מפחדת. הלוואי שכל זה כבר ייגמר, ונוכל לחיות חיים נורמליים במדינת ישראל". "זה נראה כאילו כל אירועי הילדות של הדור שלי צבועים בצבע אדום. כמעט כל אירוע שאני זוכרת היה לפני, במהלך או אחרי מלחמה"

אני רוצה להגיד תודה לחיילים ולטייסים ששומרים עלינו. אתם גיבורים אמיתיים, ואני מקווה שתחזרו הביתה בשלום. אנחנו סומכים עליכם מאוד, ויודעים שאתם עושים הכול בשביל להגן עלינו. עד שזה ייגמר - נישאר חזקים. כולנו. גם בל".

"אני רוצה להגיד תודה לחיילים ולטייסים ששומרים עלינו. אתם גיבורים אמיתיים, ואני מקווה שתחזרו הביתה בשלום"

מאור בנג'ו עם הכלבה בל. צילום פרטי | נישאר חזקים

20.6.2025 ˆ ידיעות הנגב 18