נגב 23.06.23

| רבקה יעקבי צילום פרטי

יוצאים מן הכלל בשנים האחרונות יותר ויותר עובדים ועובדות מהחברה החרדית ומהחברה הבדואית משתלבים בעולם ההיי–טק תעסוקת נשים חרדיות בעולם ההיי־טק היא מגמה חדשה יחסית. גם כאן יש צורך להתגבר על חסמים של לימודים וניסיון לצד חסמים הקשורים לסביבת העבו ־ דה עצמה. ), תושבת באר־שבע, עשתה את זה. 34 רבקה יעקבי ( "תמיד נמשכתי לטכנולוגיה", היא מספרת. "היה לנו בבית מחשב שאומנם לא היה מחובר לאינטרנט, ותמיד נהניתי להתעסק בצד הטכני שלו כמו לתקן תקלות מכל הסוגים. כשהייתי בתיכון נרשמתי למגמת תכ ־ נות, נהניתי והיו לי ציונים מעולים. היה לי די ברור שאמשיך בתחום". יעקבי למדה הנדסאות בסמינר "שבילי יעקב" בירוש ־ .Dell לים וזה שמונה שנים היא מפתחת בכירה בחברת "לקח לי זמן לעבור לניהול", היא מציינת, "ידעתי שאני רוצה לעשות את זה, אבל הייתי צריכה לעשות את הצעד הראשון, לכן אני מאמינה שצריך לעודד יותר נשים לקחת יוזמה". איך נשים חרדיות שעובדות בהיי־טק מתמודדות עם האתגרים שסביבת עבודה מעורבת מציבה בפניהן? "על מנת לשלב נשים דתיות בהיי־טק יש צורך לבצע התאמות כמו יצירת סביבת עבודה מכבדת, לשמור על שיח ראוי, להכיל את השוני בהמון היבטים וזה נכון משני צדי המתרס - העובדת והמעסיק. המעסיקים צריכים לראות את הערך האמיתי של המועמדת ולא רק את הסטיגמה". "יש לנו הרבה עובדים מהמגזר החרדי וחלק ניכר מהם מתגורר בבאר־שבע", אומר אלי רוזנס, מנהל קבוצה בבאר־שבע המוביל את תחום Dell באתר הפיתוח של שמטרתה Mosaic שילוב החרדים בקבוצת ההתנדבות לעודד שילוב מיעוטים בתעשייה. "אנחנו אומנם חברה מסחרית אבל גם ערכית מאוד הפועלת למען מטרות קהילתיות. אנחנו עושים הכל בהתנדבות מלאה ומתוך אג'נדה אמיתית המבקשת להביא את ההיי־טק והחברה הישראלית למקום טוב יותר". את אותה הזדמנות שווה מנסות חברות ההיי־טק, בסיוע עמותות מקומיות, להעניק גם לצעירים מהחברה הב ־ דואית: "אנחנו תומכים בצעירים וצעירות מהחברה הבדואית כבר מגילים מוקדמים מאוד", אומרת מאיה בבאר־ Dell הופמן לוי, מנהלת אתר הפיתוח של חברת שבע וחברת פורום המנכ"לים של פארק ההיי־טק "גב ים" נגב, "לכן אנחנו מובילים את תוכנית המנטורים, בשיתוף עמותות סיראז' ותמר, שבמסגרתה מהנדסים שלנו מלווים בהתנדבות צעירים בדואים, מייעצים להם בבחירת כיוון תעסוקתי וחושפים בפניהם את עולם ההיי־טק". אחד החסמים בחברה הבדואיות הוא חוסר היכרות עם תחום ההיי־טק. "אנחנו מזהים חסם בדמות המשפחות שלרוב לא מכירות את העולם הזה ומסלילות את הנוער לכיוונים אחרים", מסבירה הופמן לוי. "אז מה שאנחנו עושים עם מרכז תמר הוא לחשוף אותם לעולם הזה, אנחנו מזמינים את ההורים להגיע אלינו ואנחנו מס ־ בירים להם על החשיבות שבלימודי אנגלית ומתמטי ־ קה ככלים להצלחה והשתלבות במקצועות העתידיים והמבוקשים".

לעצור את ההגירה השלילית של הצעירים

באמצעות טק – ההיי

אוניברסיטת בן־גוריון. לא מוצאים משרות ועוזבים את האזור

שלושה צירי פעולה שצרי ־ כים להתלכד על מנת לייצר שינוי מגמה. "ציר אחד הוא מערכת של תמריצים ממשלתיים, הן לחברות היי־טק והן לעוב ־ דים. השני - הצמחת עתודה טכנולוגית מקומית מגיל צעיר שייצר דור של בני המקום שאוהבים את הנגב ורוצים לבנות בו את חייהם. השלישי - יצירת תוכנית אסטרטגית הממנפת את תהליך צה"ל דרומה ומעו ־ דדת את משתחררי החיילות השונים להשתלב בתעשיית ההיי־טק המקומית. כל זאת לצד תכנון יסודי של הכ ־ שרות עתידיות שיהיו רל ־ וונטיות לצורכי התעשייה. אנחנו פועלים להקמת קואליציה בקרב הקהילה העסקית בדרום שתקלוט את בוגרי תוכניות ההכשרה השונות של העמותה". למרות המשבר בענף והאתגרים שבוגרי לימודים אקדמיים צעירים נתקלים בהם בבואם למצוא עבודה, באוניברסיטת בן־גוריון מד ־ ווחים על ביקוש הולך וגובר ללימודים טכנולוגיים. "מזה שני עשורים ישנה עליה בביקושים ללימודים טכנולוגיים, כמו מדעי המ ־ חשב והנדסת תוכנה", נמסר מהאוניברסיטה. "מגמה זו התחזקה והעלייה במספר הסטודנטים בתחומים אלה הביאה את התחום לעמדה אחרת מבחינת היכולות של האוניברסיטה לתת מענה בכמות הבוגרים לצורכי השוק בכלל, ובדרום, בפרט. יתר על כן, מעבר היחידות הטכנולוגיות של צה"ל לד ־ רום והצפי לגידול נוסף במ ־ ספר הסטודנטים במקצועות הטכנולוגיים הם הסיבות לקליטת חברי סגל נוס ־ פים בתחומים אלו והתחלת בניית בניין הלמסלי למדעי המחשב בקמפוס החדש".

מאיה הופמן לוי, מנהלת אתר הפיתוח Dell של חברת שבע: ־ בבאר "המשימה שלנו היא שאותם בוגרים ובוגרות, כמו גם יוצאי יחידות טכנולוגיות בדרום, יישארו לחיות ולעבוד כאן. זאת השליחות שלנו. עם זה אנחנו קמים כל בוקר" צילום: אלכס רדנסקי צילום: יחסי ציבור אופיר אלגרבלי, מנכ"ל עמותת "בנתיבי אנחנו אודי": פועלים להקמת קואליציה בקרב הקהילה העסקית בדרום שתקלוט את בוגרי תוכניות ההכשרה השונות של העמותה"

חברות ההיי־טק בבואן לגייס עובדים חדשים? היום חברות ההיי־טק מתפנקות ולא קול ־ טות למשרות ג'וניורים, וזה מה שמוביל למציאות הזו". איך אתה רואה את עתיד הענף במציאות הזו? "אני מעריך שהתחום הזה יתפתח וישתנה. חוקי השוק אמורים לשנות את המ ־ ציאות הזו. אנחנו למשל מכשירים הנדסאי תוכנה כשהבוגרים שלנו לומדים מגוון רחב של תחומים. אנ ־ חנו נותנים לבוגרים שלנו ארגז כלים. אנחנו נתקלים במציאות של אי מציאת תעסוקה בנגב, מה שמוביל את אותם בוגרים לעבור למרכז הארץ. תחום התו ־ כנה סובל בשנה האחרונה ממציאות של גלי פיטורים בחברות ההייטק ברמה הארצית, אבל כאן בנגב זה מחריף עוד יותר". מאיזו סיבה? "תחום ההיי־טק כאן הוא לא כמו במרכז הארץ. אומ ־ נם מגיעות לכאן חברות היי־ טק ויש גם פארק הייטק, אך עדיין ייקח זמן עד שנגיע לממדים כמו במרכז הארץ. תפקידנו הוא להכשיר את כוח האדם בתחום הזה כדי שיישאר בדרום, ואז חברות ההיי־טק יגיעו לכאן. צריך ליצור כאן יותר משרות". להשקיע בדור העתיד אופיר אלגרבלי, מנכ"ל עמותת "בנתיבי אודי" הפו ־ עלת לצמצם פערי השכלה טכנולוגיים בנגב ומפעילה תוכניות הכשרה להיי־טק לחיילים משוחררים, מזהה

23.6.2023 ˆ ידיעות הנגב 14