נגב 23.09.22

אוסף השופרות בבית חב"ד המרכזי. "מכל המינים ומכל הסוגים"

שופרות ששרדו את השואה, שופרות מתקופת השלטון העות'מאני והמנדט הבריטי, מתימן, ממזרח אירופה בבית ‰ וממקומות נוספים בעולם חב"ד המרכזי בבאר–שבע מחזיקים ‰ באוסף שופרות ייחודי ומרגש לקראת חגי תשרי הרבנים חושפים ‰ לראשונה את האוסף הנדיר מדברים על חשיבות התקיעה בשופר מספרים על ההתרגשות האוחזת ‰ בהם כשהם תוקעים בשופרות וגם מסבירים מדוע ‰ ההיסטוריים מדובר במיומנות שיש ללמוד אותה סיפורו של שופר

פסים כשהוא עסוק עד צוואר בגיוס מתנדבים לחלוקת מצרכים למשפחות נזקקות. "יש כאן שופרות מכל המי ־ נים ומכל הסוגים", הוא מספר, ומפנה אותנו לרבנים המופקדים על האוצר המיוחד, שחלקים ממנו מפוזרים בס ־ ניפי חב"ד ברחבי האזור. "כשאתה מחזיק משהו שהוא עדות חיה להיסטוריה העשירה של העם היהודי, של מסורת ישראל, זה דבר שמעבר לפן התוכני שקיים במצווה", מציין הרב יואל דייטש, שליח חב"ד ביישוב מבועים. "זה מוסיף את הנופך ההיסטורי, את הערכים ההיסטוריים, את המסורת שלנו, והדבר הזה בפירוש מרגש מאוד". גם הרב בצלאל אדרעי, שליח חב"ד בנתיבות, סבור שלתקיעה בשופרות ההיסטוריים יש ערך מוסף. "כאשר מדובר בשופר מלפני מאתיים שנה

ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" ו"זיכרון תרועה". לכל שופר עוצמת קול משלו והיא תלויה הן בכלי עצמו והן במיומנויות של מי שתוקע בו. "הגמרא אומרת שאכן תקיעת שופר היא חוכמה, זה לא סתם להכניס אוויר חזק כי אם תכניס אוויר חזק בצד הצר לא תצא תקיעה", מסביר הרב דוד זיס ־ מן, הלומד בכולל של חב"ד, ותוקע זה שלושה עשורים בשופרות בבתי כנסת. לדבריו, "צריך חוכמה מיוחדת, לה ־ טות בזווית מיוחדת, שהחיתוך יהיה בצליל דק וייצא צליל מאוד חזק ועבה". לקראת חגי תשרי נערכים בבית חב"ד המרכזי בבאר־שבע ירידים שבהם נמכרים שופרות ותשמישי קדו ־ שה המסמלים את חגי תשרי. את הרב זלמן גורליק, שמנהל את בית חב"ד ועומד בראשו, אנחנו תו ־

יעקב לו י / / צילום: הרצל י וסף

מקום של כבוד לשופר שמור ביהדות ומעמדו המיוחד מקבל ביטוי בחגי תשרי בעת קיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים. בבית חב"ד המרכזי בבאר־שבע נח ־ שפנו לראשונה לאוסף שופרות ייחו ־ די מתקופות שונות, הכולל בין השאר שופרות ששרדו את השואה, שופרות ששרדו פוגרומים ופרעות, שופרות מתקופת האימפריה העות'מאנית ומת ־ קופת המנדט הבריטי, מתימן הרחוקה, ומהחסידויות של מזרח אירופה. ואף שרובם דומים במראה, לכל אחד ואחד מכלי הנשיפה האלה יש סיפור ייחודי משלו. הרב משה טויסטר, רב הקהילה בש ־

כונת "סיגליות", מלווה אותנו בביקור, וחושף לפנינו את השופרות הנדירים ביראת קודש. "יש לנו כאן שופרות עתיקים מלפ ־ ני קום המדינה, מלפני השואה, שופ ־ רות שעברו את השואה, יש כאן שופר שעבר את המחתרות של היהודים בש ־ לטון הסובייטי בברית המועצות", הוא מסביר. "כל שופר והמיוחדות שלו, כל שופר וההיסטוריה שלו". ערך מוסף תקיעת שופר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, ולפי הכתוב, יש לש ־ מוע תרועת שופר בראש השנה. יום

23.9.2022 ˆ ידיעות הנגב 72