נגב 23.09.22

הרבנים בהכנות במרכז חב"ד. יתאחדו לקול תרועה

תימה טובה לשנה טובה ומתוקה". הרב אדרעי מדגים לנו כיצד תו ־ קעים בשופר לפי ההלכה והמסורת מדבר בדיוק על התחושה העילאית הזאת. "כשאני תוקע בשופר, לזכות יהודים אחרים שישמעו את המצווה ביום הראשון של השנה, זה כבר גורם לי לתחושה מאוד עילאית ורוחנית. בזה שאני זוכה לזכות יהודים אחרים", הוא מסביר, ומצטט מדברי הרמב"ם כדי להסביר מדוע תוקעים בשופר דווקא בראש השנה. "ראש השנה זה הראש, זה תחילת השנה והשופר הוא בעצם כמו שעון מעורר שבא לעורר את האדם. כתוב: 'עורו ישנים משנ ־ תכם', אז כמו שאדם ישן וצריך בכל בוקר להתעורר לעבודה, וכל מה שהוא עושה במשך היום, אז השופר בא לעודד אותו בתחילת השנה לדברים הרוחניים".

דייטש. "השופר, במונח הפנימי שלו, הוא קול שאי אפשר להתעלם ממנו, קול שמרעיד את מיתרי הנפש, יותר מכל כלי אחר. יש משהו בשופר שאתה ממוקד סביבו, זו סוג של יראה, תחו ־ שה מאוד גדולה של יראת כבוד. אתה מבין למה בעולם השתמשו בו בטקסים כמו המלכת מלך, כי יש לו באמת את העוצמות האלה, הממלכתיות". הרב זיסמן שותף לרגשות אלה ומו ־ סיף, "הרמב"ם מביא שיש רמז וסוד בתקיעה שופר. כששומעים תקיעת שופר, יש בזה כמה סגולות: הפסוק אומר 'היתקע שופר בעיר והעם לא ייחרדו?', זאת אומרת שזה מרעיד את נימי הלב, זה מאיר את הרגש הפנימי של נשמה יהודית. והסוד על פי הרמז שיהודי מתעורר בתשובה, הקדוש ברוך הוא מתעורר גם לרחם על עם ישראל, ולהביא אותנו למצבים של כתיבה וח ־

שכבר תקעו בו וזכו לקיים את המצווה, אז כמובן שיש לזה משמעות יותר היס ־ טורית, שבמשך כמה דורות זכו יהודים לצאת ידי חובה", הוא אומר ומדגיש, "כמובן שמבחינת ההלכה יוצאים ידי חובה גם בשופר חדש וגם בשופר ישן, אבל מבחינת ההיסטוריה, זה בהחלט נותן יותר חיות פנימית". חוויה רוחנית הרגע המרגש ביותר בביקור היה כשהרבנים התקבצו יחד בבית הכנסת הגדול בקומה העליונה, עטו על כת ־ פיהם טליתות, אחזו בשופרות, ותק ־ עו ביחד בקול תרועה שהרעידה את המבנה הגדול הממוקם בסמוך לסמטת שבזי במרכז שכונה א'. "זה כבר מופיע בתורה: 'היתקעשופר בעיר והעם לא יחרד?'", מציין הרב

הרב זלמן גורליק, שמנהל את בית חב"ד ועומד בראשו, עסוק עד צוואר בגיוס מתנדבים לחלוקת מצרכים למשפחות נזקקות. "יש כאן שופרות מכל המינים ומכל הסוגים", הוא מספר

ידיעות הנגב ˆ 23.9.2022 73