נגב 28.01.22

ש" ח ל ק ו ר א י " י ד י ע ו ת אח ר ו נ ו ת " 5 . 7 0 י ו ם ש י ש י , כ " ו ב שב ט תשפ " ב המח י ר 2 8 . 0 1 . 2 2 1 8 2 7 ב אר שבע ו י י ש ו ב י הסב י בה ג י ל י ו ן

שלומי פרץ // חיי לילה "פתאום מכבים את השאלטר, שקט נוראי לתקופה ארוכה"

אבי ז'נו // מסעדן אחוז, 40 ־ "יש ירידה של כ הגל האחרון מאוד קשה והשפיע על העובדים"

אביב קופל // מלונאי "הרגעים הקשים ביותר הם כשמבטלים את כל האירועים הקיימים והעתידיים"

טליה פרץ // תלמידה "היו המון רגעים ששמעתי את בני הנוער צועקים לעזרה"

שנתיים מאז שהקורונה פרצה לחיינו והשפיעה על "ידיעות הנגב" מביא את הקולות ‰ תחומים רבים של האנשים שמתמודדים עם השלכות המגפה, ‰ ומתקשים לראות מתי כולנו נוכל לחזור לשגרה 4 // עודד בר–מאיר, יעקב לוי, אלי דהאן פוסט קו ונה

סימה לביא // אשת חינוך "המחשבה הכואבת שיש ילדים שעלולים לחוות עצבות, בידוד ובדידות הקשתה עליי"

ד"ר אלי רוזנברג // רופא "עד המגפה האמנתי שגם כשקשה חייבים להמשיך הלאה במלוא העוז, אבל הקורונה לימדה אחרת"

מאחורי המספרים: כמה נפטרים וחולים בכל אחת מערי הנגב

חובת ההוכחה סמואל קופור ג'וניור, בנו של כוכב העבר של באיירן מינכן, הצטרף למחלקת הנוער בהפועל לוי ‰ באר–שבע 54 // בייזרמן

החופש לדעת דו"ח יישום חופש המידע חושף: באילו רשויות מקומיות בנגב השיבו לבקשות התושבים לקבלת מידע, ואיזה עיריות לא ממש ממהרות 28 // לספק תשובות

ליגה משלהן דיאנה מצטיינת

נ ותנים כתף פעילים חברתיים מדברים על ההחלטה להצטרף למעגל התמיכה והמאבק באלימות מינית עודד בר–מאיר ‰ 34 //

יוליה ‰ בטניס שולחן אלופת ישראל בשחמט האחיות שוויגר ‰ מספרות על ההישגים, והגעגועים למשפחה ‰ שנותרה באוקראינה 38 // יעקב לוי

candyglida.co.il בקרו באתר:

השבת שלי

צילום: הרצל י וסף | עודד בר–מאיר |

2 8 . 1 . 2 0 2 2

יושב ראשהסניףשל ארגון "יד לבנים" בבאר־שבע וחבר הנהלתבית עיסוק: ‰ 84 גיל: ‰ דוד קורקוס נשוי בשנית ליעל, אב לסמדר, רונית, שמואל, תמר, מתי ‰ האבותהעירוני "מרכז לקשיש" בבאר־שבע תושב באר־שבע ‰ ואיציק. סב לתשעהעשר נכדים

מהו המאכל המועדף על שולחן השבת? ● "דגים זה המאכל האהוב עליי. אשתי מעדיפה ירקות ובשרים. בגלל הקורונה אנחנו מוגבלים בביקורי ילדים ונכדים, אבל לפני הקורונה אהבנו לאכול במשפחה סלטים טריים ומבוש ־ לים. הילדים אוהבים בשרים ודגים". הולכים לבית הכנסת? ● "יש לנו בית כנסת ב'בית יונה'. דיירים מגי ־ עים ואני משמש כשליח ציבור בתפילת ערבית. האווירה בבית הכנסת היא משפחתית וחברית. בית הכנסת עבר חידוש של הריהוט והותאם לאווירה המשפחתית של המקום". אתה מצליח לנוח בשבת? ● "איני מצליח לנוח, כי אחרי התפילה אני חוזר לקידוש ולארוחה, ולאחר מכן קריאה ושיחות עם בני המשפחה ועם חברים, או שהילדים באים

מתי מתחילה השבת שלך? ● "השבת שלי מתחילה ביום חמישי. אנחנו מתגו ־ ררים בדיור מוגן 'בית יונה' ומכאן אנו יוצאים לקניות ומתחילים בהכנות לשבת. ביום שישי בבוקר אנחנו מבשלים, מכינים בישולים, מפ ־ נקים ומשלימים את ההכנות לשבת. בשישי בערב, אחרי התפילה, כל דיירי הבית מתאס ־ פים בלובי ועושים קידוש בצוותא יחד עם שירי שבת". מי מכין ומה מכינים לשולחן השבת? ● "את הבישולים מכינה יעל אשתי, בעיקר דגים מרוקאים חריפים, שאותם למדה להכין מאמא שלי, עליה השלום. אני התמחיתי בבישולים של ירקות כמו סלרי, שומר, קישואים וסלטים מבושלים וטריים. את הקינוחים מכינה בדרך כלל יעל אשתי, אבל אנחנו מוסיפים קינוחים קנויים".

לבקר אותנו. אני אוהב לקרוא עיתונים, ספ ־ רים ועל יצירות אומנות מפקקי שעם ומחלוקי נחל. במשך השבוע אני עוסק בהפקת היצירות האלה". מהו בילוי השבת המשפחתי המועדף עליך? ● "כאשר הילדים והנכדים מגיעים כדי לחגוג יום הולדת. בקורונה יש הגבלות ואנחנו מקפידים על ההוראות. לפני המגפה חגגנו בשמחה גדולה כל יום הולדת". זיכרון ילדות מיוחד מהשבת? ● "נולדתי במוגדור שבמרוקו. זו עיר נמל של דייגי סרדינים. הבילוי בילדותנו היה ללכת לאחר בית הכנסת לנמל ולצפות בדייגים החוז ־ רים מהים כשהם עמוסים בשלל דגים. משם הל ־ כנו לשפת הים לחוף האוקיינוס האטלנטי, שם בילינו כמה שעות עד לארוחת הצהריים".

בשער: קופל, ז'נו, פרץ, לביא הרצל צילומים: יוסף טליה פרץ צילום פרטי ד"ר אלי רוזנברג דוברות צילום: סורוקה האחיות שוויגר הרצל צילום: יוסף סמואל קופור הפועל צילום: באר־שבע

באר שבע והנ גב

הדר סספורטס / עריכה: לוי בייזרמן / עורך ספורט: ענר חיים / סגן עורכת: נחמה רחמים / עורכת: תמי רכזת מערכת: "מרכז גרפי" ידיעות תקשורת / עיצוב: אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: דפנה בראון, הילה מדינה רכזות: אוסנת גרשוני / מנהלת עיתון: לוי / דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: אדי טורג'מן / מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: / ליאת שרון מנכ"לית: / סיגל רגב עורכת ראשית: colhanegev@yedtik.co.il ˆ 08־6232553 : באר־שבע, טל 75 הפלמח ˆ " "ידיעות הנגב 08-6271058 : , פקס מחלקת פרסום 08-6232757 : פקס מערכת

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, © לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

2

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב

דירות אחרונות ומיני פנטהאוזים בקומות הגבוהות הזדמנות אחרונה לגור בקומות הגבוהות, בואו להתפנק בפרויקט היוקרתי בדרום עם מתחם ספא וחדר כושר חדשניים, מיקום מצוין.

חדרים 7 ,6 מיני פנטהאוזים | חדרים 6 ,5 דירות

ההדמיות להמחשה בלבד

052-5310022- לתיאום פגישה: אופיר | , באר שבע 2 עברנו משרד מכירות: בית אל

רמת השרון | פתח תקווה | תל אביב | ירושלים | מודיעין | בני ברק | בת ים | באר יעקב | ראשון לציון | רחובות | יבנה | אשדוד | אשקלון | באר שבע | ירוחם באר שבע, אשדוד, רחובות, ירושלים התחדשות עירונית:

3

ידיעות הנגב ˆ 28.1.2022

ה ח י י ם שינו את מסלולם שנתיים לנגיף הקורנה שפרץ בסערה:

סגר, פגיעה בעסקים, בידודים, חרדות ומצב נפשי קשה ‰ כמעט שנתיים מאז התגלה המאומת הראשון לקורונה בישראל, ובעיצומו של הגל החמישי, תושבי הנגב חשים את השלכותיו בכל תחום ותחום ‰ השבוע הם מספרים איך המגפה השפיעה על חייהם ‰ משתפים מה היו רגעי המשבר ‰ מחווים דעה על תפקוד הממשלה ‰ ומנסים לגלות אופטימיות זהירה לגבי ההמשך

מ � מאז פרץ ב שנתיים חלפו ו חוזותינו נגיף הקורונה. זה התחיל אי שם בעיר אלמונית בסין, המשיך בהדבקתם של קבוצת מטיילים יש מ ראלים על ספינת תענוגות במזרח הרחוק, וכמה ימים אחר כך התגלה כבר המאומת הראשון בישראל. מאז נדבקו בנגיף המתעתע כמעט 8,500־ מיליון ישראלים, יותר מ 2.5 מהם נפטרו, בהם גם תושבי הנגב. שנתיים אחרי, נגיף הקורונה, הפעם בגרסת האומיקרון, עדיין כאן. קצב ההדבקה רק הולך ומתגבר ומגיע בימים אלה לעשרות אלפי נדבקים ביום. במקביל, גם שיעור המאושפזים בבתי החולים, כולל במרכז הרפואי "סורוקה", רק הולך ועולה משבוע לשבוע. שנתיים אחרי שהקורונה נכנסה לחיי כולנו, יצאנו לשמוע מתושבי הנגב איך התפרצות הנגיף השפיעה על חייהם, כל אחד בתחומו.

עודד בר־מאיר , יעקב לו י , אלי דהאן / / צילום: הרצל י וסף

מכאן רק אפשר לעלות

"אני רגילה לראות חברות בכל יום, לצאת ולבלות

איומה". איך המגפה השפיעה על חייך הפרטיים? ‰ "אני ילדה חברותית. לשבת בבית בסגרים היה מאוד קשה. אני רגילה לראות חברות בכל יום, לצאת ולבלות, ופתאום אי אפשר. זה מייאש. מה שעזר זו המשפחה. היינו תמיד האחד בשביל הש מ נייה". מה את חושבת על תפקוד הממשלה במשבר ‰ הקורונה? "אני חושבת שהמדינה פעלה במצב לחץ כה גדול באופן די מרשים. היו פעמים שנורא התבאסתי לה מ סתכל על החדשות, ובמקום שיעזרו ויראו מה עוד אפשר לעשות, היו המון ריבים ביניהם. העם רוצה לראות שיש לו על מי לסמוך, שהוא בידיים טובות. בסופו של דבר כולנו בני אדם ופעלנו כמדינה בצו מ רה מעולה. היינו שם האחד בשביל השני". יש לדעתך דברים שצריך לעשות אחרת? ‰ "אצלנו, בני הנוער, חייבים לעצור רגע עם החומר הלימודי ולתת לנו לנשום, לשחרר קצת מהמבח מ נים, לא יקרה כלום. בסופו של דבר הגישה צרי מ כה להיות שחיים פעם אחת ומה נשאר לנו מלבד ליהנות. עברנו תקופה לא קלה. אנחנו צריכים את המחנכים לצידנו, אוהבים ותומכים. אנחנו צריכים יותר טיולים, לראות עולם". ?2022 את אופטימית לגבי המשך שנת ‰ "אני מאוד אופטימית. הפעם אני מתחילה את השנה עם ניסיון ותחושה שאין מצב שנשברים. אין מצב שנופלים מכאן. זה רק לעלות למעלה. אני גאה לייצג את בית הספר שלי, העיר שלי ואת המחוז שלי. אעשה את זה בצורה הכי טובה שאוכל".

טליה פרץ נזכרת איך המגפה שינתה את חייה מהקצה אל וחושבת שאחרי התקופה ‰ הקצה הלא קלה הזאת הגיע הזמן לתת לבני הנוער קצת זמן לנשום טליה פרץ, יו"ר מועצת התלמידים והנוער של באר־שבע ותלמידת בית הספר מקיף ו' איך מגפת הקורונה השפיעה על שגרת חייך? ‰ "הקורונה הגיעה משום מקום. בשנייה הכל נעצר. אני נערה שפועלת המון למען החברה שלנו. ממצב שהייתי עוברת כל יום ממקום למקום, פגישה פה פגישה שם, הכל נעצר ועברנו לפגישות בזום מה מ בית". ח � מה היו הרגעים הקשים ביותר שנתיים הא ‰ רונות? "היו רגעי משבר, אשקר אם אגיד שלא. השנ מ תיים האלה היו מטורפות, אין לזה הגדרה אחרת. היו אמורים לצאת אלפי מיזמים והכל עבר לזום. התבאסתי נורא, ההרגשה הייתה אחרת ואת מבי מ נה שלפני שנתיים החששות שהיו לך הן אפילו לא מתקרבות למה שיש לך היום. היו גם המון רגעים ששמעתי את בני הנוער צועקים לעזרה. ההרגשה שלא הייתי יכולה לעשות ולעזור יותר מדי הייתה

ופתאום אי אפשר. זה מייאש. מה שעזר זו המשפחה"

"השנתיים האלה היו מטורפות, אין לזה הגדרה אחרת". טליה צילום פרטי | פרץ

דימונה: 26 נפטרים: 10,618 חולים:

נתיבות: 34 נפטרים: 18,281 חולים:

רהט: 43 נפטרים: 12,383 חולים:

באר ־ שבע: 157 נפטרים: 56,523 חולים:

4

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב

"חווים ירידה 80 של אחוז". אביב קופל

הבן חלה בתחילת המגפה. "נקודת משבר". סימה לביא

עשה לנו בית ספר סימה לביא נאלצה בתוך זמן קצר להתאים את בית ובמקביל גם ‰ הספר שבניהולה למציאות החדשה לדאוג לשלומם של התלמידים, ההורים וצוות ההוראה * סימה לביא, מנהלת בית הספר בארי בבאר־שבע

תקופה מאתגרת גל האומיקרון פגש את אביב קופל בשיא העשייה ושוב השבית כמעט לחלוטין את עסקיו בתחום המלונאות, האירועים והתיירות אביב קופל, מבעלי קבוצת אביב&לירז הכוללת מלונות בוטיק וחברת הפקות

איך המגפה השפיעה על חייך ‰ הפרטיים? "נקודת משבר הייתה כשבני החייל חלה בקורונה בתחילת התקופה ושהה במלונית במרכז הארץ. חוסר הוודאות והדאגה הממשית לב ־ ריאותו גרמו לי ללחצים ולחששות. עם זאת, בחרתי להימצא שעות אינספור בבית הספר ולנהל את האירועים המתגלגלים בתוך המ ־ רחב הטבעי. חופש הפעולה שניתן איפשר לי לחשוף את היכולת שלי לעמוד מול אינספור אילוצים ול ־ נהל במקביל את בית הספר ואת הבית שלי. כשם שבניתי מערך תמיכה והכלה בבית הספר, כך הת ־ נהלתי באיפוק, הבנה וסובלנות גם בביתי הפרטי". ע � יש דברים שלדעתך צריך ל ‰ שות אחרת? "כשם שהמציאות השתנתה, גם אנ ־ חנו גילינו גמישות, ובכל שלב היה לנו חשוב לשמר הצלחות ולשפר דרכי פעולה שפחות התאימו. כך הלכה, התעבתה והתעצבה התוכ ־ נית הבית־ספרית הייחודית - מודל ללמידה משולבת משמעותית אשר הפכה את הלמידה מרחוק למרחב מקרב, מאחד, מלכד ומלמד". את אופטימית לקראת המשך ‰ ?2022 שנת "מטבעי אני אדם אופטימי. כאשת חינוך אני מאמינה בחוסנם של צוות ההוראה שלי ובתלמידיי. אני סמו ־ כה ובטוחה כי התפקוד המקצועי והחינוכי בתקופת הקורונה הצביע על שעתה היפה של קהילת בית הספר. התבססה בקרבי ההבנה כי אנו יכולים לכל, גם בעתות משבר".

איך מגפת הקורונה השפיעה על ‰ עבודתך? "בתקופה זו נצבו בפניי אתגרים רבים. נדרשתי בזמן קצר להתאים תפיסות ופרקטיות ניהוליות לצד הובלת צוות וניהול בית ספר במ ־ ציאות משתנה ומאתגרת. סגירת בתי הספר להוראה מרחוק בעקבות משבר הקורונה הניעה אותי לפעול בהתאם להנחיות הייעודיות שכללו צמצום מגעים, למידה בקפסולות, גיוס כוח אדם והיערכות ללמידה מרחוק. עם המעבר ללמידה מר ־ חוק התחלנו להפעיל מערך למידה משולב שהתבצע ברובו באמצעות למידה מקוונת. עם הזמן ראינו שתקופה זו טמנה בחובה הזדמנות לפיתוח פדגוגיה חדשנית, יציר ־ תיות, גיוס הצוות והקהילה להע ־ צמת בית הספר וביסוס מקומו של בית הספר על כל קהילתו כעוגן". מה היו הרגעים הקשים ביותר ‰ בשנתיים האחרונות? "היה לי קשה לחוות את עולמם החדש של הילדים והמורים. שגרת החיים המוכרת השתבשה, השינוי הרדיקלי באופן הלמידה, הקשיים בהסתגלות ללמידה מקוונת, ישיבה ממושכת אל מול מסך והאילוץ לש ־ מור מרחק פיזי. המחשבה הכואבת שיש ילדים שעלולים לחוות עצ ־ בות, בידוד ובדידות הקשתה עליי. לא אחת ניהלתי שיחות אישיות עם משפחות ששיתפו במצוקות כמו חשש מפני המחלה, אובדן מקור פרנסה ומצוקה כלכלית. המחשבה וההבנה כי ייתכנו השלכות קשות וארוכות טווח בעבור חלק מהילדים והמורים שלי הדירה שינה מעיניי".

את התקופות האלה עם ראש מורם ואיתנים כלכלית. תקופה זו גורמת להמון מחשבות ודורשת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה והמון סבלנות וסובלנות. בסך הכל, לחוות ירידה משמעותית בהיקף פעילות בכל הע ־ סקים זה לא דבר שנעים לאף אחד". מה אתה חושב על תפקוד ‰ הממשלה במשבר הקורונה? "תפקוד הממשלה במשבר הקורו ־ נה הנוכחי הוא מתחת לכל ביקורת. אותם שרים היו באופוזיציה ושמענו מהם התנהלות כלכלית אחרת ממה שאנחנו רואים היום. אין שום אופק ואין שום עזרה מהממשלה הקיימת. אני לא בעד לשפוך כספים לכל עבר, אבל אני בעד לתת עזרה כלכלית לעסקים שבאמת נפגעים מהמשבר, במיוחד בתחומים שאנחנו עוסקים בהם". יש דברים שלדעתך צריך לעשות ‰ אחרת? "ודאי. אני חושב שצריך ליצור מתווה שייקבע מראש באמצעות הממשלה והרשויות המקומיות לטובת העסקים שנפגעים באופן ישיר מהמשבר, ולא כל פעם לשבת ולנסח חוקים או לב ־ נות מתווים חדשים". אתה אופטימי לקראת המשך ‰ ?2022 שנת "אני תמיד אופטימי מטבעי. העולם העסקי רצוף עליות ומורדות. עברנו את משבר הקורונה הראשון בהצלחה יתרה ולא רק בזכות העזרה מהמ ־ דינה, אלא בזכות פעולות עסקיות שביצענו בתחום הנדל"ן ולא בעיר באר־שבע אלא במרכז הארץ, וגם בזכות הקמה של עסקים חדשים בת ־ חומים שונים ומגוונים".

איך מגפת הקורונה השפיעה על ‰ עבודתך? "מגפת הקורונה החדשה פגשה אותנו בנקודה שבה היינו בשיא הפעילות שלנו ובמימוש החזון שלנו להפריח אתהשממהשלהעירהעתיקהשהפכה לחצר האחורית של העיר באר־שבע, וחוותה ירידה משמעותית בעקבות המגפה. תכננו הקמה של עשרות פרויקטים חדשים והתחלנו בפעולות ביצוע של חלקן, ובהם הקמה של מלון בוטיק חדש בעיר העתיקה שיתווסף לרשת המלונות שלנו. תקופת הקו ־ רונה מאתגרת מאוד מבחינה עסקית. אחוז בכל 80 אנחנו חווים ירידה של הענפים תחת הקבוצה שלנו, אם זה בתחום אולמות האירועים, הבילוי, הפנאי והתיירות". מה היו הרגעים הקשים ביותר ‰ בשנתיים האחרונות? "הרגעים הקשים ביותר הם פרק הזמן הזה. תקופה שבה מבטלים את כל האירועים הקיימים והעתידיים מתוך חשש שמוזמנים לא יגיעו או לחילו ־ פין חשש מפני סגר עתידי. גם בתחום המלונאות אנשים חוששים לסגור נופשים. חתנים וכלות לא מגיעים לליל כלולות בגלל שהאירועים מבוטלים. אורחי חוץ שאמורים לה ־ גיע ללון מבטלים, כל אחד מסיבתו, את הגעתם בשל הקורונה. לכן אנ ־ חנו חווים תפוסות אפסיות במלונות האירוח". פ � איך המגפה השפיעה על חייך ה ‰ רטיים? "אני לא נותן למצב להשליך על חיי הפרטיים. בפלטפורמה העסקית שי ־ צרנו אנחנו פועלים בענפים שונים ואחרים, ולכן אנחנו יודעים לעבור

צילום: שאטר סטוק

"המחשבה הכואבת שיש ילדים שעלולים לחוות עצבות, בידוד ובדידות הקשתה עליי. לא אחת ניהלתי שיחות אישיות עם משפחות ששיתפו במצוקות"

"תפקוד הממשלה במשבר הקורונה הנוכחי הוא מתחת לכל אופק ואין שום עזרה מהממשלה הקיימת" ביקורת. אין שום

נתונים: * משרד הבריאות, מאז פרוץ הקורונה (נכון ל־ )24.1.22

ערד: 13 נפטרים 8,229 חולים

: אופקים 17 נפטרים 12,365 חולים

5

ידיעות הנגב ˆ 28.1.2022

ה ח י י ם שינו את מסלולם

"לא סומך על הממשלה". אבי ז'נו

"שקט נוראי לתקופה ארוכה". שלומי פרץ

"כל העסקים מרוסקים" אבי ז'נו שבבעלותו מסעדה, מספר על מלחמת ועל האכזבה ‰ ההישרדות של בעלי העסקים מהממשלה ששכחה את העצמאים ), הבעלים של מסעדת "ג'סיקה" במתחם "מבנה" בבאר־שבע 41 אבי ז'נו ( איך מגפת הקורונה השפיעה על עבודתך? ‰ ש � אחוז מהגל האחרון. ברמת העיקרון, הגל הזה מאוד קשה וה 40 "יש ירידה של כ ־ פיע על העובדים וגם עלינו. הבעלים של המסעדה. הילדים כל הזמן נכנסים ויוצאים מבידוד, יום אפשר להגיע לעבודה ואז אי אפשר לבוא לעבודה, עובדים מאומתים, בידודים של אנשי הצוות. מאוד קשה לעבוד במצב כזה. למזלנו, אנחנו ארבעה אחים שמתפעלים את העסק, אז אנחנו מצליחים לחפות על זה בעצמנו". מה היו הרגעים הקשים ביותר? ‰ מוזמנים, וחצי שעה 150 ל־ 100 "זה כמעט בכל יום. אתה מגיע לעבודה ויש לך בין ח � אחוז ביטולים בגלל מאומתים וחולים וסיבות א 70 לפני שמתחילה העבודה יש רות. זה קרה בחודשיים האחרונים". איך הקורונה השפיעה על החיים הפרטיים שלך? ‰ "אני ואשתי כבר חודש וחצי לפחות רודפים אחרי הזנב של עצמנו בין בידוד לבידוד, ללכת להוציא את הילדה, יש מאומת בכיתה הזאת, ילד מאומת בגן אחר. אשתי עו ־ בדת בחברת החשמל, אז ברגע שאחד הילדים מאומת, היא לא יכולה להגיע לעבודה. אז היא גם עובדת מהבית. זה לא פשוט בכלל". מה דעתך על תפקוד הממשלה בשנתיים האחרונות? ‰ "אפס גמור. אם משחררים אנשים רק על סמך בדיקת אנטיגן, אז נראה שהם מעו ־ ניינים שתהיה הדבקה המונית, זו החלטה אמיצה, אבל החלטה צריך לדעת איך לנהל. בשורה התחתונה, כל העסקים במדינת ישראל באופן גורף מרוסקים, ואני מדבר על תחום המסעדנות שאני מאוד מעורב בו. נגיד שאתן להם שבע על ההחלטה האמיצה, ואפס על הניהול של המשבר עצמו, ועל שר אוצר שמנותק מהמציאות, "אני אדם שבבסיס שלו אופטימי, אבל אני גם נורא חושש כי בסצנריו שיהיה עוד איזה וריינט, ובצל החשש שזה לא נגמר, אני לא סומך על הממשלה הנוכחית שת ־ קרא מהלכים קדימה, כמו שהיא לא עשתה כלום עם האומיקרון וברגע שהוא הגיע בממשלה החליטו לעשות משהו נועז עם אפס ניהול. אני לא סומך על מישהו שייתן לי גב וייתן לי להרגיש בטוח בתור עצמאי וזה מלווה בהמון חששות". "אני ואשתי כבר חודש וחצי לפחות רודפים אחרי הזנב של עצמנו בין בידוד לבידוד, ללכת להוציא את הילדה, יש מאומת בכיתה הזאת, ילד מאומת בגן אחר" שטוען שעסקים מלאים ועסקים עובדים". ?2022 אתה אופטימי לגבי המשך שנת ‰

להמציא את עצמך מחדש שלומי פרץ ניצל את הסגרים כדי לשפץ ולשדרג הוא שומר על אופטימיות, ‰ את הבר שבבעלותו אבל תוהה כמה זמן זה יימשך ), מייסד ובעלים של בר "הדוקטור" בבאר־שבע 25 שלומי פרץ ( איך מגפת הקורונה השפיעה על העבודה שלך? ‰ "מאה אחוז השפעה כי נאלצתי לסגור את המקום. אחרי שפתחו את הסגרים, הייתה דווקא השפעה טובה מאוד. העסק השתפר, שיפצנו ודווקא השקעתי כסף במהלך הקורונה במקום להשאיר אותו כמו שהוא או למזער נזקים כמו עסקים אחרים. הנראות של המקום השתפרה, הצוות השתפר, הדוקטור של היום נראה הרבה יותר טוב מהדוקטור של לפני הקורונה, אז בסך הכל זה עשה לנו טוב בדיעבד". היו רגעים קשים? שקלת לסגור באיזשהו שלב? ‰ "לסגור לא, אבל להתנדב למילואים או לעשות משהו אחר כן עשיתי כי היה נורא משעמם. אתה רגיל לעבוד כל יום וכל היום, לעשות דברים, ואז פתאום מכבים את השאלטר. שקט נוראי לתקופה ארוכה. אז בזמנו המצאתי את עצמי מחדש והכנו קינוחים שנעשו בקו חלוקה של משלוחים, וזה הלך ממש טוב, רק בשביל לעשות משהו ולקום בבוקר. מרוב שזה הלך טוב, לא עמדתי בעומס". איך המגפה השפיעה על החיים הפרטיים שלך? ‰ "לא משהו מורגש יותר מדי, חוץ מזה שאתה מרגיש שזה זמן שהולך לך לאיבוד. החיים עוצרים ואתה בחוסר מעש". מה אתה חושב על תפקוד הממשלה בשנתיים האלה? ‰ "לא תפקדו עם בעלי העסקים. פתאום מוציאים הוראה שיש סגר בעוד שבוע, ופתאום יש הוראה שאנחנו צריכים לבדוק תווים ירוקים. התנהלות לא טובה. האם היה צריך לעשות משהו אחר? כנראה שכן. בשביל זה משלמים להם, כמו שאני לא יודע לשווק ואני משלם לאיש שיווק, אז אני משלם להם שינהלו את המדינה, אבל זה לא קרה בשנתיים האלה, לפחות לא בצורה טובה". ?2022 אתה אופטימי לקראת המשך ‰ זה היה בדיוק ביום הולדת שנה של המקום, 2020 "בפעם הראשונה שסגרו ב־ אז אמרתי שאני לא סוגר ושזה שטויות, ופתאום אנחנו שנתיים עם זה. אז אני תמיד אופטימי, אבל אי אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך ואילו הגבלות יבואו". "אתה רגיל לעבוד כל יום וכל היום, לעשות דברים, ואז פתאום מכבים את השאלטר. שקט נוראי לתקופה ארוכה"

6

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב

בס"ד

דודי שמש זה עיניין של מקצוענים! צלצל עכשיו לפגישת יעוץ בניה פרטית וציבורית | מח’ קבלנים

7

ידיעות הנגב ˆ 28.1.2022

ה ח י י ם שינו את מסלולם יהיה לזה סוף ד"ר אלי רוזנברג סבור שהמגפה הכניסה לעולם הרפואה חידושים פורצי דרך, ושאם נפעל נכון, העולם של אחרי המגפה יהיה מקום טוב יותר ד"ר אלי רוזנברג, מומחה ברפואה פנימית, אימונולו ־ גיה קלינית ואלרגיה ב"סורוקה" איך הקורונה השפיעה על עבודתך? ‰ "הקורונה השפיעה על החיים המקצועיים של כמעט כל סוג עיסוק בעולם וביתר שאת על התפקוד של אנשי צוות רפואיים. יש שאומרים שמלחמות דוחפות קדימה טכ ־ נולוגיות חדשות שמשפיעות לטובה על כלל האנושות. המלחמה הכלל עולמית בקורונה משנה ועוד תשנה ללא הכר את עולם הרפואה. הפנדמיה הכניסה לעולם הרפואה שיטות עבודה מתקדמות, טיפולים חדשניים וטכנולוגיות רפואיות פורצות דרך שישפיעו לטובה על מערכת הר ־

פואה לשנים רבות, גם כאשר המגפה תדעך". מה היו הרגעים הקשים ביותר בשנתיים האחרונות? ‰ "ההתמודדות עם המגפה הציבה אתגרים רבים, ובהם קשיים מקצועיים, אנושיים ורגשיים. ברמה הלאומית, הקושי העיקרי הוא שפספסנו הזדמנות ייחודית וכמעט היסטורית לחזק את הערבות ההדדית בינינו. בימיה הרא ־ שונים של המגפה תחושת הביחד, ההתגייסות אחד למען השני והעזרה ההדדית היו בולטים, אך לצערי, עם חלוף החודשים, תחושה זו התפוגגה ברובה". איך המגפה השפיעה המגפה על חייך הפרטיים? ‰ "הקורונה השפיעה גם על חיי האישיים. עד המגפה האמ ־ נתי שגם כשקשה חייבים להמשיך הלאה במלוא העוז, אבל הקורונה לימדה אחרת. יש מצבים שבהם חייבים להודות שקשה, ולעיתים יש צורך בפנייה לקבלת עזרה וסיוע, ואין בזה בושה". ?2022 מה טומנת לנו שנת ‰ "קשה לדעת. אבל חשוב להתבונן מעבר ליומיום ולהווה אל עבר האופק. המגפה תסתיים בסופו של דבר. אני מא ־ מין שאם יחד נפעל נכון, העולם שנצא אליו יהיה מקום טוב יותר".

"בימיה הראשונים של המגפה תחושת הביחד, ההתגייסות אחד למען השני והעזרה ההדדית היו בולטים, אך לצערי, עם חלוף החודשים,

"יש מצבים שבהם חייבים להודות שקשה". ד"ר אלי רוזנברג

צילום: | דוברות סורוקה

תחושה זו התפוגגה ברובה"

במקביל לפתיחת המשרד הנוסף בנתיבות לפני מס' חודשים, יצאו דור אלימלך ושנהב אלקיים בקמפיין שלטי חוצות חדש וכחלק מהמיתוג שהחברה עושה במהלך השנים העלו שלטים המתנוססים על בניין במרכז העיר בשד' ירושלים

מרפאת גסטרו פרופ׳ פבל קרוגליאק בדיקות גסטרו - קולונוסקופיה גסטרוסקופיה אורולוגיה ו אורתופדיה אנדוקרינולוגיה גסטרואנטרולוגיה ו גריאטריה הרדמה ו דיאטה ו כירורגיה

במקביל לפתיחת המשרד הנוסף בנתיבות לפני מס' חודשים, יצאו דור אלימלך ושנהב אלקיים בקמפיין שלטי חוצות חדש וכחלק מהמיתוג שהחברה עושה במהלך השנים העלו שלטים המתנוססים על בניין במרכז העיר בשד' ירושלים

מחלות פנימיות וזיהומיות ו עור ומין עיניים ו פרוקטולוגיה ו קרדיולוגיה ראומטולוגיה ו ריאות מרפאת השמנה ו מניעת סרטן המעי הגס רפואה אסתטית )הזרקות ובוטוקס( הכנסת בלון קיבה למטרת הרזיה השכרת קליניקה ומשרדים לרופאים

בס"ד

משרד הכרויות למטרת נישואין בהנהלת הראלה ישי

26 שנות ניסיון דיסקרטיות מוחלטת מומלץ לכולם! 8

לקבלת פרטים ולתיאום פגישות ייעוץ ללא התחייבות: 03-6565000 תל -אביב | 08-6436111 באר -שבע 02-6222999 ירושלים | 08-8651111 אשדוד | www.facebook.com/doolev | www.doo-lev.co.il www.youtube.com/user/doolev1 ): משרד הכרויות

חילוניים, מסורתיים, דתיים

∫ עובדים עם קופות החולים והביטוחים הפרטיים

1-700-501-333 או 08-6652333 / טלפון https://www.b19.co.il

8

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב

בס"ד

להרגיש את הטבע

פנטהאוזים מרהיבים באכלוס מיידי!

"בית בפארק"- איכות, נוחות ואורבניות במקום אחד. טבע בחצר האחורית שלכם דירות בלבד בכל בניין. 12 והפנטהאוזים שלנו ? הכי מרווחים שקיימים בעיר. בנייני בוטיק עד שכונה מתוכננת להפליא עם גישה מהירה למרכז העיר עם האגם המלאכותי הגדול בארץ. פנטהאוזים עם מרפסות ענק בשכונת הפארק

חלל סלון מרווח

סביבת מגורים אקסלוסיבית

מפרט עשיר

עיצוב ותכנון אדריכלי מודרני

סוויטת הורים

www . a - uzan . co . il 8655 *

בח י רה נכ ו נה לח י ים אחים או ז ן

9

ידיעות הנגב ˆ 28.1.2022

כמעט בכל ערי הנגב הוכפל מספר החולים בקורונה ‰ הדעותחלוקותבאשר לשאלההאםמעתה נראה ירידה בתחלואהאו שהשיאעוד לפנינו ‰ בינתיים נפתחה ב"סורוקה" מחלקהפנימית נוספת לטיפול בקורונה ‰ וגם: המבחן החברתי של ההורים יוצא לדרך עם ביטול הבידודים במערכתהחינוך שיאיםחדשיםשלתחלואה, לאן ממשיכיםמכאן? גל האומיקרון שוטף את הנגב:

כלל או שהתחסנו חלקית. החיסונים הוכי ־ חו ומוכיחים את יעילותם במניעת תחלואה קשה". בתוך כך, בימים האחרונים קיבלו למעלה מטופלים ומטופלות, תושבי הנגב 550 מ־ המבוטחים ב"שירותי בריאות כללית", את התרופות "פקסלוביד" ומולנופרויר" למני ־ עת תחלואה קשה בקורונה בקרב מי שמוג ־ דר כנכלל בקבוצות סיכון. "מדובר במבצע מורכב", ציינה עירית צדוק, מנהלת הרוקחות במחוז דרום של "כללית", "שלשמחתי מתנהל בצורה יוצאת דופן. התהליך עובד בשיתוף הדוק בין ההנהלה הרפואית, הרוקחות וההתקשרויות שמבצעים הרופאים והאחיות. ההתקשרויות לוקחות באופן טבעי זמן, מכיוון שמדובר בטיפול תרופתי מותאם אישית לכל מטופל. התוצאות מעודדות. יש שיפור משמעותי שעות". 24 בסימפטומים כבר אחרי דרך חדשה עיני ההורים הופנו ליום חמישי האחרון (לאחר סגירת הגיליון) אז הייתה אמורה להיכנס לתוקף ההנחיה החדשה לפיה יבו ־ טלו הבידודים לתלמידים במערכת החינוך שיבואו במגע צמוד עם חולה מאומת. כידוע, עד להנחיות החדשות, תלמיד שבא במגע עם חולה היה צריך להישלח לבידוד ולבצע שתי בדיקות אנטיגן מפוקחות כדי לקצר את משך הבידוד בהנחה שלא עבר חיסון קורונה. החל מיום חמישי, ייבדקו התלמידים בבדיקות ביתיות פעמיים בש ־ בוע (ראשון ורביעי) ויוכלו להגיע ללימודים אם נמצא שהם שליליים גם אם באו במגע הדוק עם חולה מאומת. עם זאת, במשרד הבריאות מחדדים כי על תלמידים עם תס ־ מינים להישאר בבית, גם אם יצאו שליליים בבדיקות האנטיגן. במהלך השבוע נשמעו קולות במערכת הבריאות שקוראים לשקול מחדש את ההח ־ לטה לבטל את הבידודים. משיחות עם הורים לתלמידים נראה כי קיים קונצנזוס לגבי ביטול הבידודים. "אומר את זה בעדינות, שיגעו לנו את הילדים", אומר השבוע אב לשלושה ילדים משכונת רמות בבאר־שבע. "הילדים נמצאים יום אחד בבית הספר במ ־ קרה הטוב ואח"כ שלושה ימים בבית. חוזרים שוב ואז שומעים על עוד מקרה של חשיפה. זה טירוף, אי אפשר לתת להם שגרה. זאת החלטה מצוינת של הממשלה. צריך לשמור על אוכלוסיות בסיכון, אבל חייבים לאפשר לילדים לחזור לחיים נורמליים". אמא לשני ילדים מחזקת את הטענות של ההורים: "המצב הנוכחי לא יכול להימשך. ילד חייב סדר יום. מצד שני, אני מבינה שיש פה אחריות קולקטיבית שמושלכת על ההורים. יש פה סוג של מבחן חברתי. האם אנחנו יכולים להיות ערבים זה לזה ולס ־ מוך אחד על השני שלא נשלח ילדים חולים לבתי הספר? כולם יודעים שאין פה ואקום, ותמיד יהיו הורים, שלצערי, יפגינו פחות אכפתיות לסביבה שלהם".

עודד בר־מאיר

בשבועיים האחרונים סימנו במ ־ ערכת הבריאות את התקופה הנו ־ כחית ככזו שבה אמור להיות שיא

התחלואה של האומיקרון. על פי הפרסומים של משרד הבריאות, נראה שהשיא הוא כאן. על רקע הפסקת הבידודים במערכת החינוך, השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא האם בשבועיים הקרובים נראה ירידה בתחלואה או ששיא המאומתים ימשיך להפתיע ולש ־ בור שיאים חדשים. הנגב הוא אדום, ככל שמדובר בעלייה הד ־ רמטית שנרשמה השבוע בהיקפי תחלואת הקורונה ביישובי האזור, עד כדי הכפלתם, ואף יותר מזה, בהשוואה לשבוע שעבר. נכון ליום רביעי, על פי נתוני משרד הבריאות, עולה כי כל ערי הנגב מוגדרות השבוע כערים אדומות, כאשר כולן "זוכות" בתכנית הרמזור 10 לציון הגבוה ביותר - של משרד הבריאות. מעבר לכך מוגדרים יישובים באזור כיישובים אדומים 13 עוד . מדובר בשיאי תחלואה שלא 10 עם ציון נרשמו באזור הנגב מאז פרצה מגפת הקו ־ רונה לפני שנתיים. על פי הנתונים, עמד מספרם של החולים הפעילים בנגיף הקורונה בבאר־שבע, נכון לאחר שבשבוע 15,556 ליום רביעי, על . בנתיבות 6,708 שעבר עמד מספרם על עמד השבוע מספר החולים הפעילים על בעוד שבשבוע שעבר הגיע מספרם 3,524 ו � . בדימונה עמד השבוע מספר הח 1,624 ל־ ש � ב 1,390 לעומת 3,265 לים הפעילים על בוע שעבר. ברהט הגיע השבוע מספר החו ־ בשבוע 418 לעומת 2,862־ לים הפעילים ל שעבר, עלייה דרמטית של פי שבעה בהיקף התחלואה בהשוואה לשבוע שעבר. באופקים עמד השבוע מספר החולים הפעילים בנגיף בשבוע 1,112 לעומת 2,437 הקורונה על שעבר. בערד הגיע השבוע מספר החולים בעוד שבשבוע שעבר 1,068־ הפעילים ל .569־ הגיע מספרם ל לא רק ערי הנגב הוגדרו השבוע כיישובים אדומים. מפת היישובים האדומים בנגב כו ־ 929( ללת, נכון ליום רביעי, גם את ירוחם

צילום: הרצל יוסף | תור לבדיקות קורונה בבאר־שבע

לים רפואיים שאינם דחופים. "האתגרים העומדים כיום בפנינו הם כפולים", אמר פרופ' נמרוד מימון, יו"ר החטיבה לרפואה פנימית ב"סורוקה", "גם לטפל בעלייה בתחלואת הגל החמישי וגם לתת שירות למטופלים עם תחלואת החורף הרגילה. מה שמאפיין את הגל הנוכחי הוא שחולים רבים שסובלים מבעיות רפואיות אחרות, כמו שבץ מוחי, אירוע לבבי ופגי ־ עות טראומה, מאובחנים גם עם קורונה. זהו מצב שמחייב עבודה רב צוותית". לדברי מנהל המרכז הרפואי "סורוקה", ד"ר שלומי קודש, "בשל העלייה ההולכת וגדלה בתחלואה, אין מנוס מפתיחת מחל ־ קות נוספות למאושפזים חולים ומאומתים לקורונה. בהתאם להיערכות לתרחישים השונים. התחלואה והבידודים לא פוסחים על עובדי בית החולים, והמצב מצריך צמ ־ צום של פעילות אלקטיבית והסבת כוח אדם ממחלקות שונות למחלקות הקורונה. על אף התחלואה הנרחבת, אנו עדים לתחלואה פחות קשה בקרב המחוסנים. החולים היותר מורכבים וקשים הם אלה שנמנעו מלהתחסן ד"ר שלומי קודש: "החולים היותר מורכבים וקשים הם אלה שנמנעו מלהתחסן כלל או שהתחסנו חלקית. החיסונים הוכיחו ומוכיחים את יעילותם במניעת תחלואה קשה"

חולים פעילים), 809( חולים פעילים), מיתר 515 חולים פעילים), תל שבע ( 769( כסייפה חולים פעילים), 481( חולים פעילים), עומר ו � ח 439( חולים פעילים), להבים 454 לקיה ) י � חולים פע 428 לים פעילים), מצפה רמון ) חולים פעילים), חורה 410( לים), ערערה ו � ח 228( חולים פעילים), שגב שלום 331) חולים פעילים) 124( לים פעילים), מעגלים חולים פעילים). 90( ותפרח שש מחלקות קורונה בשל היקפי התחלואה והאשפוז הנרחבים נפתחה ביום שני השבוע במרכז הרפואי "סורוקה" מחלקה פנימית קורונה נוספת בהתאם לתוכניות ההיערכות של בית החו ־ לים למקרה של עלייה בתחלואת הקורונה באזור. נכון לשבוע זה פועלות בבית החולים שש מחלקות ויחידות לטיפול בחולי קורונה. מדובר ביחידה לטיפול נמרץ קורונה, שלוש מחלקות פנימיות קורונה, מחלקת קורונה ליולדות ולנשים הרות, ויחידה לילדים במ ־ רכז "סבן" לילדים. נכון ליום רביעי עמד מספר המאושפזים במחלקות הקורונה וביחידה לטיפול נמרץ ו � מטופלים מת 121 קורונה ב"סורוקה" על ח � במצב קשה. בנוסף מאושפזת במ 43 כם שהיתה חיובית 3.5 לקת ילדים ילדה בת . pims לקורונה וסובלת כעת מתסמונת הילדה הגיעה בתחילת השבוע למלר"ד יל ־ דים בסורוקה, במצב קשה שהצריך תמיכה נשימתית. מצבה כעת השתפר משמעותית ומוגדר קל־בינוני. יצוין כי נכון להשבוע, ,200־ מאות מעובדי בית החולים, למעלה מ נמצאים בבידוד ובית החולים נאלץ לצמצם את היקף הפעילות שלו בכל הנוגע לטיפו ־

מספר חולים בערי הנגב// תמונת מצב עיר

מספר חולים השבוע

מספר חולים בשבוע שעבר

15,556

6,708 1,624 1,390

באר־שבע

3,524 3,265 2,862 2,437 1,068

נתיבות דימונה

418

רהט

1,112

אופקים

569

ערד

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב 10

אלי דהאן

בגל הראשון של הקורונה, אי שם , הפעילים בעמותות 2020 בתחילת בעלי החיים לא האמינו למראה

עיניהם. כל ההסגרים והכלביות התרוקנו כמעט לחלוטין. בגלל הסגר, משפחות רבות החליטו לאמץ כלב, אבל עם הזמן שחלף, החזרה לעבודה והגילוי "המרעיש" שצריך לטפל בכלב, להוציא אותו לטיולים ולדאוג לו, גרמו למשפחות רבות להחזיר את הכל ־ בים לעמותות. היום, מספרים פעילים בעמותות, המצב מעולם לא היה קשה יותר: ההסגרים מפו ־ צצים, אין ביקוש גדול לאימוצים, ולכך ניתן להוסיף את התנאים הקשים של החו ־ רף, שגורמים לחייהם של הכלבים בכלביות ובהסגרים להיות קשים במיוחד. מחפשים מתנדבים רוחה בן־דהן, מנכ"לית "צער בעלי חיים" באר־שבע, מספרת כי העמותה יצאה בא ־ חרונה לפרויקט תרומות שנועד לשפר את התנאים הקשים של בעלי החיים בכלובים. "צבענו להם את כל הכלובים, החלפנו להם את כל התשתית של המים לתשתית חיצו ־ נית, ואחת המטרות היא להחליף את הגג. יש ס � שנה. אי 20 לנו גג איסכורית שקיים מעל כורית לא הכי מבודדת. לפני שנתיים שמנו תנורים בכלובים. קנינו חומרים בעלות של י � אלף שקל, והתחלנו לגייס אנשים ש 700 בואו לבנות לנו את הגג". רוב העמותות נמצאות במצב הישרדותי ברמה הכלכלית, ובן־דהן מתארת כיצד הם בכל זאת מגייסים את סכומי הכסף שדרו ־ שים על מנת לשפר את תנאי המחייה של בעלי החיים. "העמותה אף פעם לא במצב כלכלי טוב, אבל בגלל שאנחנו מתנהלים בצורה מחושבת, אנחנו מצליחים לעשות דברים", היא מספרת. "אנחנו צריכים לח ־ שוב על בעלי החיים, אז אנחנו כל הזמן דואגים לייצר את ההכנסות. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם עמותות, נותנים להם בעלי חיים אפילו בחינם ובלי סלי אימוץ, רק שיקחו וימצאו להם בית. אנחנו מפעי ־ לים מרפאה עם מחירים מאוד מוזלים מבלי שווטרינר יקרע אותם במחיר. בגדול, אנח ־ נו מאוד נלחמים ועושים הכל מהכל. איפה שאפשר להתייעל, אנחנו מתייעלים. קנינו אלף על עבודה, 30 את החומר של הגג ורצו אז אנחנו עושים הרבה פרסומים שאנשים יעשו את זה בתרומה. ייקח עוד שבוע או אלף שקל 30 שבועיים, אבל אנחנו חוסכים שביקשו מאיתנו רק כדי להתקין את זה". איך הקורונה השפיעה עליכם? "הקורונה הזאת זרקה אותנו לקנטים, אנ ־ חנו לא מעניינים אף אחד, ואנחנו לא זכאים לתמיכות או פיצויים בגלל שזה לא עסק. אנחנו עמותה, אז אנחנו נופלים בין הכי ־ סאות ונדפקים מכל הכיוונים. אנחנו צרי ־ כים כל הזמן לדאוג לעצמנו, אנחנו קונים הרבה אוכל, אבל לפעמים אם אנחנו משי ־ גים תורם פה, ותורם שם, אז זה חוסך לנו חודש וחודשיים, ונותן קצת אוויר". אז מה חסר לכם עכשיו מבחינת ציוד לחורף? "אחרי הפרויקט של הגג, הפרויקט הבא זה מזרנים בכלובים, וזה משהו שכן היינו רוצים לעשות. מזג האוויר משנה לשנה מחמיר ונהיה יותר ויותר גרוע, וכבר אי אפשר להתמודד כי הקור הוא מטורף. אנחנו מוציאים להם שמיכות כל יום, אבל הבעיה שהם עושים עליהן פיפי ומרטיבים אותן, אז צריך מזרנים, אבל זה עולה המון כסף כי זה

צילום פרטי צילום: הרצל יוסף

אדר כהן

אדר ערד כהן, לחי: "אני יודעת על אינספור כלבים וגורים שנמצאים פה לידי באזור התעשייה של ערד ובעוד כל מיני מקומות. הם יישארו בקור ובגשם כי פשוט אין לאן לקחת אותם"

קפואיםבהסגרים וצמאיםלביתחם צילום: אריק זרחי | כלבים נטושים בשטח סמוך לערד

עםפרוץ מגפתהקורונהההסגרים ועמותותבעלי החיים בנגב התרוקנו לאחרשמשפחות רבותהחליטו לאמץ כלב ‰ אלאשעםהזמן רביםמהמאמציםהחזירו אתהכלב לעמותות, הכלביותהתמלאו, ותנאי החורף יצרו תנאי מחייהקשים במיוחד עבור הכלבים ‰ איך מנסים בעמותות לשפר אתהתנאים, ולמה יותר מהכל חשוב למצואעבורםפתרון אחר

לא מזרן רגיל. לפני שעשינו להם בתאים מיטות מברזל, הבאנו מיטות פלסטיק, אבל הם היו נושכים אותן וקורעים אותן. בגלל זה עשינו מיטות מברזל שזה מעולה להם, אבל הבעיה שהן קרות ויקרות". סטרס גדול חלק מהכלבים שאומצו ויצאו מההסגר חווים קשיי התנהגות בבית המאמץ, ולכן רבים מהם גם מוחזרים לעמותות או במקרה הגרוע ננטשים להסגרים או ברחוב. ניר כהן, מאלף כלבים, מספר על החוויה של הכלבים בתוך ההסגרים העמוסים. "כמו שלבני אדם יש צרכים בסיסיים, כך גם לכלבים. חלק מהצרכים הבסיסיים זה תנאי מחייה נורמליים, פריקת אנרגיה שמ ־ שתנה בהתאם לאופי הכלב הספציפי, אבל כזו שחייבת לקרות. בנוסף, לכלב יש צורך שלו בלהקה כמו שהוא רגיל בטבע, וזה לא קורה בהסגרים. כתוצאה מזה הכלב מפתח כל מיני התנהגויות לא רצויות". כהן ממשיך ומתאר את הבעיות שנו ־ צרות כתוצאה מהחיים בהסגר, בעיות שממשיכות איתם הלאה ודורשות אילוף קפדני. "במקום לעבוד עם כלב על דב ־ רים מתקדמים יותר, אתה מתחיל בעבודה שהיא הרבה יותר בסיסית, כמו לאזן אותו בהתנהגות. הרבה פעמים מגיעים אליי אנשים עם כלבים שהגיעו מהסגרים, ואלו כלבים שהביעו תוקפנות, אבל זה קורה רק כי לוקח להם זמן להתסגל למקום שלהם וזה נובע מסטרס גדול שהצטבר אצלם. ככה הם מביעים את זה".

יודעת על אינספור כלבים וגורים שנמצאים פה לידי באזור התעשייה של ערד ובעוד כל מיני מקומות. הם יישארו בקור ובגשם כי פשוט אין לאן לקחת אותם". היא מדברת על הדילמה בה הם שרויים. "אם נכניס אותם לכלבייה העירונית של העירייה, אני יודעת שזה יגרום להמתה של כלבים אחרים, אז כבר לא ברור מה עדיף. הכלבייה מפוצצת עד אפס מקום, אנחנו לא מוצאים בתי אומנה, ואולי הכתבה הזו זה גם המקום להמחיש את הצורך הנואש בבתי אומנה, לאנשים שלוקחים את הכל ־ בים אליהם הביתה לזמן מוגבל, עד שאנחנו מוצאים להם פינה מסוימת". אתם חווים ירידה באימוץ בתקופה האחרונה? "כשהתחילה הקורונה זה היה משהו שלא יאומן. הכלבייה העירונית של ערד התרוק ־ נה, זה לא קרה מעולם. עמותות מכל הארץ התקשרו אליי וביקשו שאני אביא להם כל ־ בים, עמותות ממרכז הארץ פשוט עזרו לנו לרוקן את ההסגר מערד, לקחו כלבים, וכל הזמן היו צמאים לעוד וכל כלב שמצאתי ברחוב תוך שניה התקשרתי לעמותה כל ־ שהי מהמרכז ואמרו לי יאללה תביאי כמה שיותר כי באמת היו המון אימוצים. גם לנו היו המון אימוצים, אבל רוב האימוצים קו ־ רים במרכז ולא בדרום". ועכשיו? "העברתי כמויות של כלבים, אבל עכשיו כבר כמה חודשים שאין אימוצים. אני שו ־ לחת יום יום וואטסאפים ותמונות למגוון עמותות ומתחננת שיקחו אפילו כלב אחד, וכולם אומרים לי שהם מלאים".

צילום באדיבות העמותה

רוחה בן־דהן

רוחה בן־דהן, צער בעלי חיים באר־ שבע: "הקורונה לקנטים, אנחנו לא מעניינים אף אחד, ואנחנו לא זכאים לתמיכות או פיצויים" הזאת זרקה אותנו

כלב בכלוב בצער בעלי חיים

דרושות אומנות לעומת "צער בעלי חיים", לעמותת "ערד לחי" אין כלביה והיא פועלת במתכונת של בתי אומנה. אדר כהן, מתנדבת בעמותה, מתארת את הסיטואציה הקשה של הכלבים בחורף. "בניגוד לצער בעלי חיים באר־ שבע, אין לנו כלביה או משהו פיזי, אז אנחנו מתבססים רק על בתי אומנה. אנשים שלו ־ קחים את הכלבים עד שמוצאים להם בית, ולצערי, בקושי יש בתי אומנה, ולכן כלבים נשארים בשטח, וזה קורע את הלב. גם היום, כשמדברים על סופה שעומדת להתחיל, אני

ידיעות הנגב ˆ 28.1.2022 11

בבאר־שבע ‰ נתון זהשפורסם בדו"ח 2021 דירות נמכרו ברבעון השלישי של 1,990 הכלכלניתהראשיתשל האוצר מציב אותה במקוםהשני בארץ יותר דירותחדשות נמכרותבבאר–שבע

בכמה נמכר

להיות יעד אטרקטיבי בעבור משקיעי נדל"ן, כאשר בירת הנגב ממוקמת במקום השלישי אחרי תל־אביב וחיפה מבחינת היקף הדירות שנרכשו בה על ידי מש ־ קיעים. על פי הנתונים, נרכשו בבאר־שבע ברב ־ י � ד 1,109 עון השלישי של השנה שעברה אחוז 86 רות על ידי משקיעים, עלייה של . 2020 ביחס לתקופה המקבילה בשנת נתוני האוצר גם מצביעים על כך שבאר־ שבע מובילה ברכישת דירות על ידי מש ־ פרי דיור. בפילוח גיאוגרפי נמצא כי את הגידול ברכישות דירות על ידי משפרי ,2020 דיור, לעומת הרבעון המקביל בשנת רשם אזור באר־שבע עם עלייה של שני אחוזים. "העיר באר־שבע", מציין יורם אביסרור, סמנכ"ל מכירות בחברת "אביסרור משה ובניו", "הפכה בשנים האחרונות למבוקשת מאוד למגורים וגם להשקעה והיא מושכת אליה אוכלוסייה איכותית מאוד, בהם זוגות צעירים ומשפרי דיור מכל אזור הדרום, וכן משקיעים שזיהו את הפוטנציאל העצום של העיר. העיר עוברת תנופת פיתוח ובנייה, היא גדלה ומתפתחת, ובדרך להפוך למ ־ טרופולין נוסף בישראל, וזה יתבטא, לה ־ ערכתי, במחירי הדירות".

נ ד ל " ן

צילום: הרצל יוסף | רחוב טנא שלמה

דירת ארבעה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומה שניה ברחוב 73 בשכונה ד' בבאר־שבע מודיעין אלף שקל. 875 נמכרה תמורת דירת חמישה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומת קרקע ברחוב 180 בשכונה ב' בבאר־ יעקב חזן מיליון 2.9 שבע נמכרה תמורת שקל. דירת חמישה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומה חמישית ברחוב 115 בשכונה א' בבאר־ שמעוני מיליון 1.3 שבע נמכרה תמורת שקל. דירת ארבעה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומה ששית ברחוב 138 בשכונת שיכון דרום הגדודים 1.28 בבאר־שבע נמכרה תמורת מיליון שקל. דירת ארבעה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומה ראשונה ברחוב 137 בשכונה ט' משעול סוסיא 1.28 בבאר־שבע נמכרה תמורת מיליון שקל. דירת ארבעה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומה אחת עשרה 130 בשכונת טנא שלמה ברחוב נווה זאב בבאר־שבע נמכרה מיליון שקל. 1.13 תמורת דירת ארבעה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומה שבע עשרה 116 בשכונה ב' יהודה הלוי ברחוב 1.02 בבאר־שבע נמכרה תמורת מיליון שקל. דירת שלושה וחצי חדרים ‰ מ"ר קומה רביעית 70 בגודל בשכונה ד' סנהדרין ברחוב 640 בבאר־שבע נמכרה תמורת אלף שקל. דירת שלושה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומה רביעית ברחוב 84 בשכונה ט' שדרות ירושלים 860 בבאר־שבע נמכרה תמורת אלף שקל. דירת שלושה חדרים בגודל ‰ מ"ר קומה ראשונה ברחוב 74 בשכונה י"א בבאר־ אלפסי אלף 738 שבע נמכרה תמורת שקל. הנתונים באדיבות תיווך "רימקס פלוס", באר־שבע.

צילום: הרצל יוסף | בנייה בבאר־שבע

דירות שנמכרו 1,990 לה אחרי רחובות עם בה ברבעון השלישי של השנה החולפת. עוד עולה מהדו"ח כי ברבעון השלישי של 5,267 נמכרו באזור באר־שבע 2021 שנת דירות בשוק החופשי, כאשר המשמעות אחוז בהשוואה לתקופה 14.7 היא זינוק של המקבילה שנה קודם לכן. דו"ח הכלכלנית הראשית של האוצר מצביע על כך שבאר־שבע ממשיכה

עודד בר־מאיר

בצמרת העיר באר־שבע נמצאת דירוג הערים בהן נמכרו דירות . כך 2021 ברבעון השלישי שנת עולה מנתוני דו"ח הכלכלנית הראשית של משרד האוצר. מהנתונים עולה כי בפילוח לדירות חד ־ שות ממוקמת באר־שבע במקום השני בטב ־

ירוחם: דירתחמישהחדרים בפחותממיליון שקל דירותבפרויקט "שתיתבאופק" 40 במחציתהראשונהשל חודש ינואר אוכלסו בירוחם ועדיין נותרו בו מספר דירותבמחיר אטרקטיבי לאכלוסמיידי

עודד בר־מאיר

חברת "שתית" מאכלסת את פרויקט "שתית באופק" בירוחם. במחצית הראשונה של חודש ינואר דירות בפרויקט ועדיין נותרו 40 אוכלסו למכירה מספר דירות לאכלוס מיידי להש ־ קעה או למגורים. הפרויקט "שתית באופק", הממוקם בחלקה הדרומי של ירוחם, הינו מתחם בוטיקי הכולל מבני בוטיק בעל 12 יחידות דיור. במתחם 84 שלוש קומות בכל מבנה, כאשר בכל קומה שתי דירות בלבד. כמחצית מיחידות הדיור בפרויקט הזה ו � יחידות דיור נ 30 אוכלסו כבר החודש וכ ־ ספות כבר נמכרו אך טרם אוכלסו. מחברת "שתית" נמסר כי בפרויקט נותרו עוד מספר דירות למכירה ולאכלוס מיידי, בהן דירות אלף 965 בנות חמישה חדרים במחיר של מיליון שקל. 1.19 שקל ודירות גן במחיר של "מבחינתנו", אומר שלום שטרית, בעלים ומנכ"ל חברת "שתית", "מדובר בציונות גרידא. אנחנו גאים להיות חלק מהבנייה בנגב. היה לנו חשוב לעשות משהו שהוא גם ציוני ולבנות למשפחות החדשות בתים בנגב כחלק מחזונו של בן גוריון. כחברה המגדירה את עצמה כ'בית ישראלי אמיתי',

צילום: חברת "שתית" | הפרויקט בירוחם. יש גם דירות גן

ייחודיים, לעיר הבה"דים ולבאר־שבע, כמו גם הבנייה הכפרית ומתחמי המגורים החדשים והטבות המס ואיכות השירותים הקהילתיים, הפכו את ירוחם לאזור מגורים אטרקטיבי מאוד".

אני חושב שאנחנו חייבים לפעול גם מתוך ציונות אמיתית ולאפשר לזוגות צעירים הזדמנות אמיתית לרכישת דירה במחיר שידם משגת". בחברה ציינו כי "הקירבה לאתרי טבע

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב 12

מבנהשנמצא בסכנתקריסה בעיר העתיקה ייהרס ובמקומו ייבנה בניין בן ארבעקומות עםשטחי מסחר בקומתהקרקע ‰ בינתייםהתוכניות נמצאותעל הנייר ועוברי אורח סקרניםמסכניםאתעצמם כשהם נכנסים למקום המבנההמסוכן ייהרס לטובתבניין חדש

צילום: עיריית ערד

השטח שעליו תוקם השכונה

מתעניינים במכרז מאות מתעניינים במכרז למגורים בשכונת "נופים" בערד. שבועיים לאחר שעיריית ערד, משרד הבי ־ נוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל ב � מגרשים ל 240 הוציאו לשיווק נייה עצמית של בתים צמודי קרקע בשכונה החדשה, עולה כי במוקד השיווק של הפרויקט כבר נרשמו מאות פניות לקבלת מידע על המ ־ גרשים המוצעים ועל הליכי המכרז. בעיריית ערד ציינו כי מדובר בכ ־ מות מרשימה של מתעניינים לאור העובדה שמדובר בשבועיים בלבד של פרסום, וכי צפויות פניות נו ־ ספות עד למועד סגירתו של המכרז בשבעה בפברואר הקרוב. המכרז המדובר מציע מגרשים גדו ־ דונם 2.1 מ"ר ועד 650־ לים החל מ עם היתר לתוספת יחידות אירוח תיירותיות. שכונת "נופים" תוקם בגבעות המזרחיות עם נוף לכיוון אתר מצדה וים המלח. מחיר הקרקע ההתחלתי לכלל המ ־ שקל. המשמעות 6,990 גרשים הינו היא שמדובר במכרז לפיו כל המ ־ ציע יותר עבור הקרקע יזכה לקדי ־ מות בבחירת המגרש. למחיר זה יש להוסיף את עלויות הפיתוח בהתאם לגודל המגרש. על פי המכרז, עלויות הפיתוח נעות אלף שקל למגרש בגודל 404 בין מיליון שקל 1.5 מ"ר לבין 617 של דונם. 2.1 למגרש של עודד בר־מאיר מגרשים חדשים מספר מגרשי ספורט חדשים נפתחו השבוע באופקים. מגרש מיני־פיץ', שני מגרשי מיני־מיני פיץ', ולצד אלה מתקני כושר באוויר הפתוח אשר ממוקמים בין בית הספר התי ־ כון הרב־תחומי "עמל אמירים" לבין שטחי בתי הספר היסודיים, סמוך לקריית הספורט החדשה. בנוסף, אושרה השבוע גם בנייתו בקרבת מקום של מתחם מתקני נינג'ה מודרני, אשר צפוי להיפתח לקהל הרחב לקראת חודשי הקיץ, זאת לצד מתקן "אומגה" חדיש, וכ ־ מובן קריית הספורט אשר כוללת אולם רחב ידיים, מגרש כדורגל, מרכז טניס, ועוד, אשר משמשים את כלל תושבי אופקים בשעות היום וגם אחר הצהריים. "אנחנו שמחים לחנוך מקום נוסף שמסמל בריאות ופעילות ספורט ופנאי", אמר ראש עיריית אופקים, איציק דנינו. "פארק המיני ספורט ייתן מענה לכל תחומי הפנאי, ויהווה מוקד לפעילות של הורים, ילדים וחברים". יעקב לוי

יעקב לוי

בצומת הרחובות הרצל - נגבה בעיר העתיקה בבאר־שבע שוכן מבנה ישן בעל מגרש פינתי שנמ ־

צילום: הרצל יוסף

צא בסכנת קריסה עקב יסודותיו הרעועים. הסכנה הגדולה נובעת מכך שהמבנה פרוץ ונגיש. אנשים בסביבה סיפרו כי למבנה מגי ־ עים אנשים שנכנסים לתוכו, מחטטים בין ההריסות, ואפילו התגלה בעבר שמישהו ישן שם. "אני הייתי עדה מספר פעמים שבנאדם מאחסן שם כל מיני דברים וכפי שהמבנה נראה, הוא מסכן את עצמו. לדעתי", מספ ־ רת אישה שעובדת לא הרחק מהמבנה, "היו צריכים לדאוג לאטום את המבנה ולגדר אותו כדי למנוע כל גישה למקום". חלק מגג המבנה קרס בעבר, מה שממחיש את החששות מקריסה טוטאלית. בעת ההג ־ עה למקום, פגשנו בבעלים של המבנה, רגב רטס, שבשיחה עם "ידיעות הנגב" הבטיח כי יפעל באופן מיידי לסגור כל גישה למ ־ קום. "המבנה יגודר ותימנע כניסה למת ־

תומר כהן: "מדובר בבנייה איכותית שמתאימה לתוכניות לפיתוח העיר העתיקה ובהתאם למדיניות של העירייה

הדמיה: תומר כהן, "תור אדריכלים בע"מ"

כך ייראה הבניין החדש

המבנה המסוכן שייהרס

תית שמתאימה לתוכניות לפיתוח העיר העתיקה ובהתאם למדיניות של העירייה לחידוש מבנים", סיפר. התוכנית שנמצאת בשלבים מתקדמים היא חלק משדרוג רחובות נגבה, הרצל ור ־ חובות סמוכים אחרים, שעברו פיתוח תש ־ תיות מאסיבי כולל החלפת רצפות, בניית מדרכות, חידוש הכבישים והתקנת תאורה ורהיטי רחוב.

חם", אמר. המבנה המדובר מיועד להריסה בתקופה הקרובה. על פי התוכנית, על שטח המב ־ נה שייהרס מיועד להיבנות מבנה בן ארבע קומות, מסחר בקומת הקרקע ועוד שלוש קומות שיכללו תשע דירות. בשיחה עם אדריכל התוכנית, תומר כהן, הוא סיפר כי מדובר בתוכנית שיישומה יישנה את הסביבה. "מדובר בבנייה איכו ־

לחידוש מבנים"

יחידותדיור ייבנו 3,000 בשכונתמרכז אזרחי

תוכניתאב להתחדשותשכונתמרכז אזרחי בבאר־שבע צפויה לחולל מהפך גדול במרכז העיר ‰ מלבד הדירותהחדשותמקווים בעירייה כי האזור יהפוך למוקד אטרקטיבי שיציע תעסוקהמגוונת ויחבר בין השכונותהוותיקותשל העיר

יעקב לוי

שכונת מרכז אזרחי בבאר־שבע, הנמצאת בלב העיר ופועלים בה עסקים רבים, צפויה לעבור מהפך

גדול. בפני הוועדה המקומית לתכנון וב ־ נייה בעיריית באר־שבע, הונחה תוכנית אב לקביעת מדיניות להתחדשות במרכז אז ־ רחי. מדובר בתוכנית שאמורה להפוך את מרכז אזרחי למרכז עסקים ראשי מטרופו ־ ליני מעורב שימושים. עיקרי התכנית מדברים על תפיסה תכנונית כוללת להתחדשות. במסגרת יחידות 3,000 זו תתאפשר תוספת של דיור לצד הגדלת ההיצע התכנוני לשט ־ חי מסחר ותעסוקה, כלומר, פיתוח המרכז האזרחי וקליטת יחידות הדיור בו ייעשה בהתאם לשלביות בפריסה לפי יעדים שנתיים. כבר היום, שכונת מרכז אזרחי תופסת מקום נכבד כמרכז עסקים תוסס ועירני, ומשלבת מגורים עם עסקים. בשכונה פוע ־ לים בין היתר קניון קריית הממשלה והיכל בתי המשפט. התוכנית מניחה למעשה את התשתית להפיכת המרכז האזרחי למחבר עירוני בין שדרות רגר, העיר העתיקה, נחל

צילום: הרצל יוסף | רחוב קרן היסוד בשכונת מרכז אזרחי

עות איכות חיים עירונית. העירייה היא זו שיזמה את התוכנית מתוך הכרה בחשיבות המרכז האזרחי הפועם של אזור באר־שבע והנגב כולו, וליוותה את התוכנית מקרוב לאורך כל תהליך התכנון. העירייה ממליצה לאשר את התוכנית כמ ־ דיניות עירונית, ובכפוף להטמעת דרישות מינהל הנדסה.

באר־שבע, שכונה ג' ושכונה א'. התוכנית מתבססת על הנחיות תוכנית י � ומעמ 2030 המתאר הכוללת לבאר־שבע דה כלים תכנוניים לפיתוח המרכז האזרחי כמרכז עסקים ראשי, עם תחבורה ציבו ־ רית מודרנית, חיי תרבות ובילוי, תעסוקה מגוונת, נגישות למוסדות ציבור וממשל, והיצע משמעותי של יחידות דיור המצי ־

ידיעות הנגב ˆ 28.1.2022 13

קשיים בדרך להקמתהיישוב החדש "חנון" במועצההאזוריתשדות נגב ‰ באגף התקציביםשל משרד האוצר טוענים כי הקמתהיישובתחלישאתהעיר נתיבות ‰ בנוסף, סגן השר אביר קארה ציין כי הואמתנגד לבניית יישוביםחדשים בנגב ‰ ראשהמועצה: "היישוב החדשקום יקום למורת רוחםשל מתנגדינו" האוצרמתנגד להקמת היישוב "חנון" בנגב

| תמיר עידאן צילום: הרצל יוסף

שאמורה לדון בקרוב בנושא. בתוך כך, בשבוע שעבר פורסמה חוות הדעת של אגף התקציבים במשרד האוצר, לפיה עלויות הקמתו של היישוב החדש מו ־ מיליון שקל לטובת הקמת 40 ערכות בכ־ מוסדות חינוך ומוסדות ציבור, וכי עלות הקמת התשתיות במקום מוערכת ביותר מיליון שקל. 83 מ־ באגף התקציבים באוצר ציינו כי אין מקור תקציבי למימון עלויות אלו, וכי "כל עוד הממשלה מקבלת החלטה על הקמת היישוב, ובהתאם לחוק יסודות התקציב, יש לציין מקור תקציבי למימון האמור". באוצר גם ציינו כי הקמת היישוב "חנון" תבוא על חשבון המשך הרחבתה של העיר נתיבות הסמוכה, וכי יחידות הדיור שייבנו ביישוב החדש יהוו למעשה חלופה ליחידות הדיור שיוכלו להיבנות בנתיבות, מה גם שלטענת האוצר, צפוי היישוב "חנון" למ ־ שוך אליו אוכלוסייה חזקה, ובכך יחליש את אוכלוסיית העיר נתיבות. לאור זאת, המליצו באוצר להתנגד להק ־ מת היישוב "חנון" ולהמתין לבחינה כלכלית של מהלך הקמת יישובים חדשים והשפעתו על תקציב המדינה בדגש על הנגב.

עודד בר־מאיר

התוכנית להקמת היישוב החדש "חנון" סמוך לקיבוץ סעד שבמו ־ עצה האזורית שדות נגב עוררה

תמיר עידאן: "היישוב החדש 'חנון' הינו יישוב בשטחי עוטף עזה, יישוב שיהיה חלק משמעותי

בימים האחרונים סערה ציבורית בעקבות התבטאותו של סגן השר אביר קארה (ימי ־ נה), כי הוא מתנגד להקמת יישובים חדשים בנגב ובגליל. "אני מוכרח לומר", ציין סגן השר קארה, "שאני חושב שהבנייה חייבת להתמקד במ ־ רכז הארץ ולא להשקיע משאבים באזורים שיהיה קשה לנו לייצר תעסוקה". התבטאותו זו של סגן השר אביר קארה זכתה לתגובתו של ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן, שאמר כי "אני מזמין את סגן השר לבוא להכיר את כוחם וחוסנם של התושבים בעוטף עזה, בכלל, ובשדות נגב, בפרט, ולהבין את אתגרי שנה. היישוב 20 הביטחון העומדים מולנו כ־ החדש 'חנון' הינו יישוב בשטחי עוטף עזה, יישוב שיהיה חלק משמעותי בניצחון האז ־ רחי שלנו על ארגוני הטרור. לא לחינם הח ־ ליטה ממשלת ישראל להקים את היישוב, וכך גם כל הוועדות המקצועיות, כולל חברי

בניצחון האזרחי שלנו על ארגוני הטרור"

הדמיה: מועצת שדות נגב | ? היישוב החדש "חנון". ימשוך אוכלוסייה איכותית

עצה הארצית לתכנון ולבנייה את הקמת היישוב "חנון" בתחומי המועצה האזורית שדות נגב והעבירה את המלצתה לממשלה

המועצה הארצית. היישוב החדש קום יקום למורת רוחם של מתנגדינו מבית ומחוץ". כזכור, לפני שבועות אחדים אישרה המו ־

תוכן שיווקי

ממתינים לטיפול בתא חמצן? במכון פרטי תוכלו להתחיל מיד

שימוש בתאי לחץ עם חמצן טהור ידוע כעוזר למצבים בריאותיים שונים כמו סוכרת, אלצהיימר, פיברומיאלגיה, בעיות קוגניטיביות ועוד, אך גם כמשפר את איכות החיים, הזיכרון ונראות העור. מי שזכאי לטיפול ממתין כשנה וחצי לתא באסף הרופא – אך במרכז פרטי ניתן לקצר את התור וליהנות מהתאמה אישית

דבורה סובלת מפיברומיאלגיה כבר שנים. היא חיכתה לטיפול בתא לחץ בבית החולים אסף הרופא, אך כששמעה שזמן ההמתנה עומד על כשנה וחצי, החליטה לחפש אלטרנטיבות אחרות על מנת לטפל בבעיה במהירות. טיפולים בתא לחץ עם חמצן טהור התחלתי לישון כמו תינוקת 4 "אחרי בלילות. אני מרגישה צלולה וחדה יותר וגם הכאבים ברגליים השתפרו משמעותית. בבקרים אני בדרך כלל לא יכולה ללכת מרוב כאב והיום אני כבר לא מרגישה את הכאב כמעט", היא מספרת. בעוד שבארצות הברית וברחבי אירופה יש אלפי מרפאות לטיפולים בתאי לחץ – בישראל, רבים כלל לא מודעים ליתרונות של טיפול בתאים אלו. הסיבה לכך ברורה: בישראל יש רק מרפאה אחת באסף הרופא המיועדת לטיפול בתא לחץ. זמן ההמתנה לזכאים עומד על שנה וחצי אלף שקל ונעשית ביחד עם 24 וגם אז, מדובר בסדרת טיפולים שעולה מטופלים – באותו התא. 11 עוד קליניקות פרטיות שהבינו את הצורך ואת המחסור הקיים בארץ, החליטו לעשות מהפכה בתחום בישראל ומנגישות את השימוש בתא לחץ באופן פרטי – לכולם. "אנחנו מאפשרים לכל מי שזקוק לכך כטיפול בסימפטומים במחלות שונות, נזקי הזמן וכל סיבה בריאותית אחרת, לקבל טיפולים זמינים בתאי לחץ אישיים באופן פרטי ועם יחס אישי וחוויה משודרגת, לעומת מה שמוצע בבתי החולים", אומר גורם בענף, בעל רשת מוכרת בתחום.

הרופאה אומרת ש אין סכנה בטיפולים בחמצן וכי יש משמעות גדולה מאוד למספר הטיפולים: "כפי שאחרי יום אחד של דיאטה או אימון אחד בחדר הכושר לא רואים תוצאות, כך גם בטיפול בתאי טיפולים ואז צפוי שינוי 12-20 לחץ. ההמלצה היא לסדרה של לפחות משמעותי, עוצמתי ובעל ערך". "ממריץ את הגוף ומחדש את תאי המוח" בנוסף להשפעה האדירה שיש לתאי חמצן עבור מצבים בריאותיים שונים כמו סוכרת, אלצהיימר, פיברומיאלגיה, פגיעות קוגניטיביות שונות, תאונות, בעיות זיכרון, ילדים על הספקטרום ועוד, הטיפול מוכר גם כאנטי אייג'ינג אפקטיבי במיוחד. "חמצן טהור נמצא כתורם לשיפור איכות החיים בהמרצת הגוף, שיפור תאי המוח, החזרת החיוניות ובשיפור מראה העור ומתיחה שלו. הרבה אנשים שעוברים אצלנו סדרת טיפולים לצרכים בריאותיים פתאום מקבלים פידבק על הנראות של הפנים שלהם שהשתפרה. הזרמת החמצן בכמות גבוהה לדם מחדשת את הרקמות גם בפנים, מחזירה את בריא יותר", אומר גורם בענף החיוניות לעור ועוזרת לו להימתח ולהיראות מרפאתתאי לחץ בטרלייף - באר שבע www.betterlife.co.il אתר: 08-6333020 : טלפון

"טיפול שמרפא רקמות לסוכרתיים" הטיפול בתא לחץ מאפשר קבלה של חמצן דחוס ישירות לגוף. המטופל נכנס לתוך תא פרטי שאליו מוזרם חמצן טהור, בריכוז גדול בהרבה לעומת האוויר הפתוח. התוצאה היא שהחמצן מגיע לאזורים בגוף הזקוקים לו לחידוש וטיפול כמו גם לכלי הדם הקטנים ביותר ולאזורים פצועים. "לחץ מוגבר של חמצן מאפשר לו להגיע רחוק יותר בגוף לרקמות הקצה", מסבירה רופאת ילדים וספורט העוסקת בתחום. "אצל חולי סוכרת למשל, מדובר על טיפול שיכול לרפא רקמות פצועות בגלל בעיות בזרימת הדם. השימוש בחמצן יכול אפילו לייצר כלי דם קטנים חדשים והסיכוי לריפוי באופן יעיל ומהיר יותר עולה באופן משמעותי".

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב 14

יש לנו את הפיתרון בשבילך! קופה כולל משקל מובנה, מדפסת מובנית, מסך אחורי גדול לפרסום ומיתוג העסק ! תמיכה בכל אמצעי התשלום, מובנה בקופה ! אתר הזמנות אונליין מובנה בקופה ! עובד כפול בעסק שלך?

יש לך מעדניה? חנות פירות וירקות? מאפיה? אטליז? סופר מרקט? חנות תבלינים? זה הפיתרון המושלם! פארק תעשיה עומר 9 רח' עומרים 072-277-2222 | 050-9090-121 טל: תל אביב 35 רח' שארית ישראל סניף ראשי:

15 ידיעות הנגב ˆ 28.1.2022

"נגיעלביתהמשפטהעליון אם יהיהצורך" רביםמתושבי מיתר מחריפיםאתמאבקם נגד הקמתשכונתמגוריםעל קרקע כן לדיור מוגן, לא לשכונה: מהםחתמו על עצומההקוראת לבטל אתהתוכניתהחדשה ‰ ראש 1,200־ שיועדה לבנייתמתחם דיור מוגן ו המועצה, שמעון מזוז: "ישתוכניתמתאר והמקוםהכי מרכזי ביישוב מיועד לבניית דיור מוגן"

תקווה שיהיה מי שיחקור את הנושא. לצערנו, מעל מאה התנגדויות מנומקות שהוגשו לווע ־ תושבים חתמו 1,200 דה המחוזית נדחו. מעל על עצומה בשבועיים, החליטו שלא לוותר וגייסו כמעט שני שלישים מהסכום הדרוש להגשת ערר בסיוע עורך דין מומחה בתחום". "אנחנו מאמינים שאין מאבק חשוב מזה לעתיד היישוב", הוא מדגיש. "הערך העליון שמוביל את כולנו הוא 'אל תשליכני לעת זקנה'. אנחנו מעודדים וגאים בתמיכה האדירה ועוצמתה. את המאבק על הבית אנחנו נחושים לעשות ככל יכולתנו ולא לוותר. להרבה מאוד תושבים אף ברור שנגיע עד לבית המשפט העליון אם יהיה צורך". בהתאם להחלטות מחברת "י.ח. דמרי" נמסר בתגובה: "שי ־ נוי הייעוד לקרקע הינו בהחלטת הוועדה המחוזית שאישרה את התוכנית ולאחר שהוועדה המקומית המליצה עליה. החברה פועלת בהתאם להחלטה זו ובמסגרת התוכ ־ נית הכוללנית ליישוב. הפרויקט ייתן מענה לבני המקום ורוכשים מחוצה ליישוב המח ־ פשים דיור ברמה גבוהה, ויאפשר התפתחות טבעית של היישוב, ובה בעת יאפשר מגורי דיור מוגן במיקום עדיף יותר לאוכלוסייה הבוגרת בלב היישוב". ראש מועצת מיתר, שמעון מזוז, דוחה השבוע את הביקורת נגד המועצה ומבהיר את עמדתו בנושא המחלוקת מדוע להקים שכונת מגורים במקום שהיה אמור להיות דיור מוגן ("בנייה מיוחדת") ולהעביר את הדיור לאוכלוסיה לגיל השלישי למרכז היישוב. "יש תוכנית מתאר בתוכה קידמנו את המקום הכי מרכזי ביישוב לדיור מיוחד", אומר מזוז, "החלום שלי לראות יחידות מ"ר שהעלות שלהם תהיה 80 קטנות של מינימלית. זה יהיה מתחם סגור, תהיה אחות תורנית שכל אחד יוכל בלחצן חירום להז ־ מין אותה. הגדר של המתנ"ס תהיה צמודה למתחם שייבנה, והקאנטרי נמצא במרחק מטר ממנו. כל השירותים יהיו 100 של 180 במרחק נגיעה. אני מעריך שיהיו בן יחידות דיור שיתאימו לאוכלוסייה שרוצה להישאר לגור ליד הילדים". לעניין הקמת מגורים ב"שכונת דמרי", אומר מזוז: "זה אזור של מגורים בלבד. יש בית ספר תיכון צמוד והוא מוקף בדירות אחרות. זה המקום הכי מתאים למגורים". "אם אנחנו רוצים ליישב את הנגב", מוסיף מזוז, "אנחנו חייבים לבנות הרבה ולהוריד מחירים כדי שצעירים יוכלו לגור פה ולק ־ בל איכות חיים". לדבריו, מגרשים במיתר ובכרמית הסמוכה שנמכרו עד לפני שנה א � אלף שקל, נמכרו ב 700 בסכומים של חרונה בסכומים הנעים סביב מיליון וחצי שקלים. "זה לא להאמין", אומר מזוז, "אני רוצה להציף כמה שיותר דירות כדי להוריד מחירים. אני רוצה שחבר'ה מהמרכז יגיעו לפה. אנחנו רוצים לתת גם אופק לכל אלה שיבואו לליקית ובמחירים סבירים".

השתלשלות הפרשה:

התוכנית  החדשה שהוגשה אושרה בוועדה המקומית ולאחר מכן בוועדה המחוזית

2010 בשנת  חברת "י.ח. דמרי" זכתה במכרז לבניית מתחם דיור מוגן במיתר

המתחם  היה אמור 300 לכלול דירות והחברה התחייבה לבנות אותו בתוך שלוש שנים

התנגדויות  שהוגשו על ידי תושבים לוועדה המחוזית נדחו

2011 בשנת  החברה הגישה בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לשנות את ייעוד הקרקע

צילום פרטי | השטח שעליו היה אמור להיבנות הדיור המוגן

מגורים במקום כזה היא טעות גדולה, ומנגד, מאלצים מבוגרים ותשושים לחפש דיור מוגן בערים אחרות". נאבקים על הבית אחד ממובילי מאבק התושבים במיתר נגד שינוי ייעוד הקרקע והקמת שכונת המ ־ גורים הוא חבר המועצה המקומית שמעון פרץ, שמוביל את הסיעה היחידה שיושבת באופוזיציה של המועצה. "הקמת מתחם לדיור מוגן במיתר תואמת את הצורך ואת המגמות בארץ ובעיר ואת חזונם של המייסדים שהקימו את היישוב", הוא אומר ומדגיש שהשטח שעליו אמור לקום מתחם הדיור המוגן נבחר בקפידה, וכי מדובר בשטח מישורי ועטוף בשכונת מגורים. "מדובר בתים 300 במתחם דיור מוגן שעתיד לכלול קטנים צמודי קרקע עם גינה קטנה, מרכז ספו ־ רט, בריכה, ספא, בתי קפה, בית כנסת, מרפאה ובית מרקחת, מכולת קטנה, אולם אירועים, קולנוע, רחובותשקטים ומוצלים, ועוד, שכיאה למתחם קהילתי ישרת את כל תושבי מיתר". פרץ מסביר עוד שפרויקט הדיור המוגן יאפ ־ שר לוותיקי מיתר להישאר בקהילה הטבעית שלהם, לגור בבית קטן יותר, ובמקום שייספק להם ביטחון ואת כל השירותים והצרכים שהם זקוקים להם. זאת ועוד, לדברי פרץ, "הקמת דיור מוגן במיתר, כמו בעומר ולהבים, היא עסק שיכ ־ ניס הכנסות למועצה, יספק תעסוקה מקומית, יאפשר דיאלוג ערכי בין צעירים למבוגרים, פרויקטים חינוכיים, ועוד". "המכרז שבו זכה הקבלן היה ונותר לדיור מוגן", מדגיש פרץ. "בעשר השנים שחלפו מאז איבדנו זמן יקר ותושבים ותיקים רבים נאלצו לעזוב. עכשיו, דווקא ביוזמת ובהובלת ראש המועצה ותוך התעלמות מהתחייבותו לקיים סקר ושיתוף ציבור, מקודמת תוכנית לבטל את הדיור המוגן ולהקים שכונת מגורים צפופה שתעמיס על התשתיות במיתר, ותוביל לקרי ־ סה כלכלית". פרץ מוסיף עוד, "התהליך מעורר תהיות ואנו

של מיתר, מדרום לכניסה ליישוב ומצפון לש ־ בתים צמודי 181 כונת רבין. הפרויקט כולל בתים לדונם שייבנו 3.8 קרקע בצפיפות של בבנייה ירוקה, מותאמת אקלים ויעילה מבחי ־ נה אנרגטית (שכונה מאופסת אנרגיה). נוסף על כך מייעדת התוכנית קרקע לבניית מבני מסחר ותעסוקה, מוסדות ציבור ומתקנים הנ ־ דונם. 75 דסיים. שטח התוכנית הוא כ־ התוכנית הזו באה במקום התוכנית להקים מתחם דיור מוגן עבור מגורים לאוכלוסייה מבוגרת, לזוגות או לבודדים, וכל השירותים הנלווים כמו מחלקות אשפוז לתשושים סיעו ־ דיים ולתשושי נפש, חנות לצורכי הדיירים, ועוד. כשנודע על שינוי התוכנית, הגישו תושבי מיתר לוועדה המחוזית התנגדויות. בין השאר טענו התושבים שהתוכנית החדשה המבטלת את ייעוד הקרקע לבניית דיור מוגן מוסיפה ליישוב מאות בתים שאין בהן צורך, מאחר שיש במיתר מגרשים רבים לבנייה שטרם שווקו. הוועדה המחוזית דחתה טענה זו וציינה שהבנייה הצפופה יותר של דירות למגורים מותאמת למדיניות הארצית ומייצרת אפש ־ רויות מגורים לצעירים, לאוכלוסייה מבוגרת ואוכלוסיות אחרות שרוצות לגור במגרשים קטנים יותר. הוועדה דחתה גם את הטענה שאין בתוכנית 300 הכוללנית חלופה אחרת לדיור מוגן ול־ הדירות המאושרות. הוועדה ציינה שבהוראת תוכנית המתאר הכוללנית מוצעת תוספת ר � דירות המשמשות, "מגורים במ 180 של כז היישוב כגון לדיור מוגן, בתי אבות, דיור להשכרה, מעונות סטודנטים, וכדומה". לדעת הוועדה הדירות המוצעות במרכז היישוב הן חלופה טובה יותר עבור האוכלוסייה המבוג ־ רת. טיעוני הוועדה המחוזית לא שכנעו את תושבי מיתר, ובכוונתם להגיש בקשת רשות ערעור לוועדה הארצית. "זה נושא ציבורי ממדרגה ראשונה, המועצה המקומית במיתר לא הייתה צריכה לתת את ידה לשינוי ייעוד הקרקע", אומר תושב מיתר שחתם על הע ־ צומה. "זו תהיה בכייה לדורות, בניית שכונת

יעקב לוי

בימים אלה מתנהל ביישוב מיתר מאבק ציבורי רחב היקף נגד התוכ ־ נית לבנות שכונת מגורים על קרקע שהייתה מיועדת להקמת דיור מוגן. תושבים חתמו על עצומה 1,200 יותר מ־ בדרישה לממש את תוכנית המתאר להק ־ מת דיור מוגן בשטח שיועד לכך. "אני בעד קיום ההתחייבות וההבטחות שניתנו לתוש ־ בי מיתר, בכלל, ולדור המייסדים, בפרט", נכתב עצומה. לדעת החותמים, הקמת מתחם דיור מוגן במתכונתו המקורית תאפשר לקיים ביישוב רצף גילי, תספק מענה לבני הגיל השלישי, ותאפשר להם להמשיך לה ־ תגורר במיתר לצד ילדיהם ונכדיהם. התושבים החתומים על העצומה מתנג ־ דים לשינוי ייעוד הקרקע והסבתה להקמת שכונת מגורים צפופה שתפגע, לדבריהם, בצביון היישוב, תגדיל את עומסי התנועה, תפגע בשירות לתושבים ובאיכות חייהם. "במידה ומי שרכש את הקרקע לא מעו ־ ניין להקים דיור מוגן כפי שהוא התחייב כלפי המנהל והמועצה, מן הראוי שיחזיר את השטח ויאפשר ליזם אחר להקים דיור מוגן איכותי", דורשים התושבים שחתמו על העצומה. "בכייה לדורות" כשחברת "י.ח. 2010 הכל התחיל בשנת דמרי" זכתה במכרז לבניית מתחם דיור מוגן דירות, והתחייבה לבנות 300 במיתר הכולל את המתחם בתוך כשלוש שנים. אלא ששנה , חברת "י.ח. דמרי" 2011 לאחר מכן, בשנת הגישה בקשה לוועדה המקומית לתכנון וב ־ נייה לשנות את ייעוד הקרקע ולבנות במקום מתחם הדיור המוגן שכונת מגורים ומסחר - שכונת דמרי. התוכנית החדשה שהוגשה אושרה בוועדה המקומית ולאחר מכן בוועדה המחוזית. שכונת המגורים שאמורה להיבנות במקום מתחם הדיור המוגן ממוקמת באזור המגורים

צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

שמעון פרץ

שמעון פרץ: "התהליך מעורר תהיות ואנו תקווה שיהיה מי שיחקור את הנושא. לצערנו, מעל מאה התנגדויות מנומקות שהוגשו לוועדה המחוזית נדחו"

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב 16