נגב 28.01.22

ה ח י י ם שינו את מסלולם שנתיים לנגיף הקורנה שפרץ בסערה:

סגר, פגיעה בעסקים, בידודים, חרדות ומצב נפשי קשה ‰ כמעט שנתיים מאז התגלה המאומת הראשון לקורונה בישראל, ובעיצומו של הגל החמישי, תושבי הנגב חשים את השלכותיו בכל תחום ותחום ‰ השבוע הם מספרים איך המגפה השפיעה על חייהם ‰ משתפים מה היו רגעי המשבר ‰ מחווים דעה על תפקוד הממשלה ‰ ומנסים לגלות אופטימיות זהירה לגבי ההמשך

מ � מאז פרץ ב שנתיים חלפו ו חוזותינו נגיף הקורונה. זה התחיל אי שם בעיר אלמונית בסין, המשיך בהדבקתם של קבוצת מטיילים יש מ ראלים על ספינת תענוגות במזרח הרחוק, וכמה ימים אחר כך התגלה כבר המאומת הראשון בישראל. מאז נדבקו בנגיף המתעתע כמעט 8,500־ מיליון ישראלים, יותר מ 2.5 מהם נפטרו, בהם גם תושבי הנגב. שנתיים אחרי, נגיף הקורונה, הפעם בגרסת האומיקרון, עדיין כאן. קצב ההדבקה רק הולך ומתגבר ומגיע בימים אלה לעשרות אלפי נדבקים ביום. במקביל, גם שיעור המאושפזים בבתי החולים, כולל במרכז הרפואי "סורוקה", רק הולך ועולה משבוע לשבוע. שנתיים אחרי שהקורונה נכנסה לחיי כולנו, יצאנו לשמוע מתושבי הנגב איך התפרצות הנגיף השפיעה על חייהם, כל אחד בתחומו.

עודד בר־מאיר , יעקב לו י , אלי דהאן / / צילום: הרצל י וסף

מכאן רק אפשר לעלות

"אני רגילה לראות חברות בכל יום, לצאת ולבלות

איומה". איך המגפה השפיעה על חייך הפרטיים? ‰ "אני ילדה חברותית. לשבת בבית בסגרים היה מאוד קשה. אני רגילה לראות חברות בכל יום, לצאת ולבלות, ופתאום אי אפשר. זה מייאש. מה שעזר זו המשפחה. היינו תמיד האחד בשביל הש מ נייה". מה את חושבת על תפקוד הממשלה במשבר ‰ הקורונה? "אני חושבת שהמדינה פעלה במצב לחץ כה גדול באופן די מרשים. היו פעמים שנורא התבאסתי לה מ סתכל על החדשות, ובמקום שיעזרו ויראו מה עוד אפשר לעשות, היו המון ריבים ביניהם. העם רוצה לראות שיש לו על מי לסמוך, שהוא בידיים טובות. בסופו של דבר כולנו בני אדם ופעלנו כמדינה בצו מ רה מעולה. היינו שם האחד בשביל השני". יש לדעתך דברים שצריך לעשות אחרת? ‰ "אצלנו, בני הנוער, חייבים לעצור רגע עם החומר הלימודי ולתת לנו לנשום, לשחרר קצת מהמבח מ נים, לא יקרה כלום. בסופו של דבר הגישה צרי מ כה להיות שחיים פעם אחת ומה נשאר לנו מלבד ליהנות. עברנו תקופה לא קלה. אנחנו צריכים את המחנכים לצידנו, אוהבים ותומכים. אנחנו צריכים יותר טיולים, לראות עולם". ?2022 את אופטימית לגבי המשך שנת ‰ "אני מאוד אופטימית. הפעם אני מתחילה את השנה עם ניסיון ותחושה שאין מצב שנשברים. אין מצב שנופלים מכאן. זה רק לעלות למעלה. אני גאה לייצג את בית הספר שלי, העיר שלי ואת המחוז שלי. אעשה את זה בצורה הכי טובה שאוכל".

טליה פרץ נזכרת איך המגפה שינתה את חייה מהקצה אל וחושבת שאחרי התקופה ‰ הקצה הלא קלה הזאת הגיע הזמן לתת לבני הנוער קצת זמן לנשום טליה פרץ, יו"ר מועצת התלמידים והנוער של באר־שבע ותלמידת בית הספר מקיף ו' איך מגפת הקורונה השפיעה על שגרת חייך? ‰ "הקורונה הגיעה משום מקום. בשנייה הכל נעצר. אני נערה שפועלת המון למען החברה שלנו. ממצב שהייתי עוברת כל יום ממקום למקום, פגישה פה פגישה שם, הכל נעצר ועברנו לפגישות בזום מה מ בית". ח � מה היו הרגעים הקשים ביותר שנתיים הא ‰ רונות? "היו רגעי משבר, אשקר אם אגיד שלא. השנ מ תיים האלה היו מטורפות, אין לזה הגדרה אחרת. היו אמורים לצאת אלפי מיזמים והכל עבר לזום. התבאסתי נורא, ההרגשה הייתה אחרת ואת מבי מ נה שלפני שנתיים החששות שהיו לך הן אפילו לא מתקרבות למה שיש לך היום. היו גם המון רגעים ששמעתי את בני הנוער צועקים לעזרה. ההרגשה שלא הייתי יכולה לעשות ולעזור יותר מדי הייתה

ופתאום אי אפשר. זה מייאש. מה שעזר זו המשפחה"

"השנתיים האלה היו מטורפות, אין לזה הגדרה אחרת". טליה צילום פרטי | פרץ

דימונה: 26 נפטרים: 10,618 חולים:

נתיבות: 34 נפטרים: 18,281 חולים:

רהט: 43 נפטרים: 12,383 חולים:

באר ־ שבע: 157 נפטרים: 56,523 חולים:

4

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב