נגב 3.12.21

ד"ר עידן גולדברג. "המסר שלי הוא לא

לוותר על חלומות"

שא מחלות הנפש. המצוקה של הסוב ־ לים ממחלות נפש נוגעת לליבי ולכן בחרתי בתחום הזה". "אני מצליח כיום להתמודד עם הקו ־ שי שבדיבור ועם הגמגום", הוא מציין, "אני מצליח לקיים שיחות עם מטופ ־ לים. עברתי טיפול במכון 'פלואנסי' (ראה מסגרת), שבעקבותיו חל שיפור ביכולת הדיבור שלי. הטיפול הזה מחייב אימון יום יומי ומתמיד כדי לא להחמיר את מידת הגמגום. זה לא קל, אבל אני לא מוותר, מה גם שהדיבור הוא חלק מרכזי בתחום הרפואה בו אני עוסק". מן הסתם, יש בזה גם סוג של אתגר? "בוודאי. בתחום הפסיכיאטריה האב ־ חון נעשה בעיקר על ידי שיחות עם המטופל וקשר מילולי איתו. זה לא כמו

חושה הזו ולמרות הקושי, אספתי את עצמי והייתי נחוש שלא לוותר". הנחישות הזו הובילה אותך להתמ ־ חות כרופא פסיכיאטר, תחום שדווקא דורש הרבה שיחות עם מטופלים. איך זה מסתדר עם הליקוי שבדיבור? "בחרתי דווקא בתחום הזה לאחר שהתמודדתי עם הגמגום היום יומי. אני גם יודע שזה לא מקצוע מבוקש. יש לי חבר שאובחנה אצלו סכיזופרניה ועקבתי אחר מהלך המחלה שלו, שהיא בעצם הפרעה נפשית קשה, שמתבטאת בפגיעה ביכולת של האדם להבין ולפ ־ רש את המציאות. תוך כדי המעקב אחר מחלתו של החבר שלי גם הבנתי שאין בציבור מודעות לנושא מחלות הנפש. זה משהו שאני כרופא פסיכיאטר רוצה לשנות. אני רוצה לעורר מודעות לנו ־

על ההתמודדות עם "יש שיטה הגמגום: שאפשר באמצעותה לסייע למגמגמים ולהקל עליהם בעת שהם מדברים. אני יכול להעיד על כך. אין פתרון קסם. רק עבודה קשה ומתמדת מדי יום ביומו יכולה להקל על הקושי שבדיבור. אני דוגמה טובה לכך"

"היה לי על הילדות: קושי לדבר עם מורים, עם חברים, עם המוכרים בחנויות. יצרתי גם פחות קשר עם אנשים שאני לא מכיר. שמרתי על קשר רק עם החברים הקרובים שלי והיה לי קושי להתחבר עם חברים חדשים"

ידיעות הנגב ˆ 3.12.2021 55