נגב 31.12.21

אלף תושבים 400 : היעד

פרויקט פינוי בינוי בשכונה ג' על רקע בתים ישנים

בלי תשובות מיידיות

כיצד? "למשל לשפר את תשתיות ההליכה. כמו כן יש שם המון שטחים פתוחים ואפשר היה להכשיר חלק מהם לק ־ לוט כל מיני סוגים של שירותים, החל ממסעדות ובתי קפה וחנויות מכל מיני סוגים. השכונה קרובה לאוניברסיטה ולבית החולים ועשרות אלפי אנשים נכנסים בכל יום לאזור הזה, תאר לך שהיה להם מקום לשתות בו קפה עם עוגה, שהיה להם מקום להסתובב בו, לצאת בערב לפאבים. אפשר היה לטפל בתשתיות האלה כדי שאנשים ירגישו ביטחון".

כבר עכשיו לשפר את התנאים בש ־ כונה ג', בלי צורך לחכות ליישום של תוכניות פינוי בינוי שלדבריה כלל אינן מטפלות בסגויית המרחב הציבו ־ רי. "אני שואלת את עצמי מדוע אנשים שגרים היום בבאר־שבע בשכונה ג', כל כך קרוב לאוניברסיטה, כל כך קרוב לבית חולים במקום בעל פוטנציאל כזה גדול במרכז המטרופולין, צריכים לח ־ כות עשרות שנים בשביל שמשהו יקרה בפינוי בינוי? הרי כל כך ברור במה צריך להשקיע. אפשר היה מחר בבוקר להיכנס ולארגן את שכונה ג' ולהפוך אותה למקום שנעים להיות בו ובטוח ללכת בו ביום ובלילה".

קצת עירומים", היא מדגישה, "ולמה? כי אחד הדברים מיני רבים שהעיר כן צריכה והתוכנית לא נותנת לה, הוא שתהיה מערכת של כללים ברורים לפיתוח כגון מראה רחוב שהיינו רוצים שיהיה קיים או כלל של נגישות שקובע שבכל מקום שבונים בו תהיה נגישות נוחה". עושים שכונה עוד סוגייה שמטרידה מתכננים, מק ־ בלי החלטות ותושבים כאחד היא סו ־ גיית השכונות הוותיקות בבאר־שבע. אחת משכונות אלה היא שכונה ג' המ ־ תאפיינת בתשתיות רעועות, מוסדות חינוך מיושנים, הגירה שלילית של צעירים, אוכלוסייה מבוגרת וברמה סוציואקונומית נמוכה, קליטת אוכ ־ לוסיות חלשות וסוגיות חברתיות מו ־ רכבות. "כולם יודעים מה צריך לעשות בשכונה ג', לכולם ברור שהתשתיות לקויות, שהתחבורה הציבורית לא נוחה ושהרחובות מפחידים ומסוכנים בחלק מהמקרים", אומרת פרופ' אלפסי. "הכי קל לכולם, גם לתוכנית המתאר, להגיד בואו נעשה פינוי בינוי כי יש איזשהו מנגנון במדינה שאפשר להעתיק אותו". ואולם פרופ' אלפסי סבורה שאפשר מהנדס ערים ממרכז הארץ: "לצערי הצעירים של היום לא ימתינו שנים רבות כדי להגשים את שאיפותיהם, הם רוצים לממש אתגרים כאן ועכשיו" בבאר־שבע מדברים על , כלומר 7־ ל 1 יחס של על כל דירה קיימת צריך לבנות שבע דירות חדשות כדי שמיזם פינוי בינוי יהפוך לרווחי

יש אזורים בעיר שעיריית באר־שבע הגדירה שהם מיועדים ומתאימים לפי ־ נוי בינוי ובראשם מבנים שנבנו בשנות ו � ואילך בשכונות הוותיקות. "ת 50 ה־ כנית המתאר נותנת איזושהי מסגרת כללית איך הראייה צריכה להיות, באיזה אזורים מותר, כמה קומות", מס ־ ביר עו"ד אהוד ערב ממשרד כהן ערב, בעל ניסיון מעשי בביצוע פרויקטים של פינוי בינוי, אחד מהם בגוש עציון בשכונה ג'. "כשאתה בא לבדוק פוט ־ נציאל של פינוי בינוי, אז תוכנית המ ־ תאר דווקא מאוד חשובה והיא נותנת לך איזשהו כיוון. כשאתה יודע באיזה באזורים יש תכנון אפשר לבקש הגדלה של קומות למשל". עם כל הכבוד לתרומתם הרבה של פרויקטים של פינוי בינוי לשינוי מראה השכונות ושיפור התשתיות ושדרוגם, ואף שמדובר בתהליך מייגע, עתידן של תוכניות אלה תלוי בראש ובראשונה בהיתכנות כלכלית. ובמילים אחרות: כמה הקבלנים ירוויחו מהם. בבאר־ , כלומר 7 ל־ 1 שבע מדברים על יחס של על כל דירה קיימת צריך לבנות שבע דירות חדשות כדי שמיזם פינוי בינוי יהפוך לרווחי. "זה יכול לקרות רק בא ־ זורים שמאפשרים בנייה גבוהה", אומר עו"ד ערב, "אז תוכנית המתאר נותנת כיוונים באיזה אזורים אפשר לבנות בנייה יותר מאסיבית ובאיזה לא". לסיכום, אומר עו"ד ערב, "תוכנית המתאר נותנת מסגרת כללית המשת ־ לבת עם התוכניות הפרטניות של פינוי בינוי". מהנדס תכנון ערים ממרכז הארץ ששוחחנו איתו כדי לשמוע את דעתו על תוכניות המתאר, סיפר כי "תוכנית מתאר זו מסגרת שנותנת לך בקווים כלליים כיצד לפתח מתחמים, שכונות, אחוזי בנייה ועוד, אולם הבעיה היא שהיא לא מספקת תשובות מיידיות כגון בעיות תעסוקה והגירה שלילית, אלה דורשים פתרונות לטווח הארוך. לצע ־ רי הצעירים של היום לא ימתינו שנים רבות כדי להגשים את שאיפותיהם, הם רוצים לממש כאן ועכשיו אתגרים ופ ־ חות מעניין אותם מה יקרה בעוד עשר או עשרים שנה".

מדוע העירייה הגישה ערעור? הגבלת סמכויות העירייה עומדת בסתירה להכרזה על היותה רשות איתנה ‰ הוועדה הארצית לתכנון ובנייה תצטרך להחליט בנושא עיריית באר־שבע מתכוונת להגיש ערר למועצה הארצית, לאחר שנודע כי הוועדה המחוזית הכניסה לתוכנית המתאר שאושרה, כך לטענת גורמים בעירייה, סעיפים המעקרים את סמכויותיה כרשות מבצעת. המשמעות היא שההחלטה על תוכנית המתאר החדשה אינה סוף פסוק, והוועדה הארצית לתכנון ובנייה תצטרך לבחון את הנושא. מדוע העירייה מגישה את הערעור אף שהיא עומדת מאחורי תוכנית המתאר? לדברי גורמים הבקיאים בנושא, סעיפים שהוכנסו לתוכנית עומדים בסתירה מוחלטת להכרזה של משרד הפנים, לפני מספר שנים, על כך שהעירייה היא רשות איתנה. קצת רקע: רשות שהוכרזה כרשות איתנה, עיריית באר־שבע במקרה הזה, היא יותר עצמאית בהחלטותיה ובהתנהלותה, ונמצאת פחות תחת פיקוח הדוק. רשות איתנה זכאית לשורה של הקלות מבחינת האסדרה של משרד הפנים, כגון פטור מקבלת אישור שר הפנים לביצוע עסקאות מקרקעין, פטור מקבלת אישור השר לנושאים הקשורים ותקציב, ועוד. הגבלת הסמכויות של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעירייה לקבל החלטות הקשורות ליישום תוכנית המתאר משמעותה, שהעירייה אינה סוברנית אלא תלויה באישורי הוועדה המחוזית, מצב שמעקר למעשה את היותה רשות איתנה. במילים אחרות, באים ואומרים לעירייה: אתם לא תחליטו לבד, אנחנו נקבע מה טוב לכם ומה לא. מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "תוכנית המתאר הינה תכנית הקוב ־ עת מסגרת סטטוטורית אסטרטגית להמשך פיתוח העיר. על מנת לממשה יהיה צורך בהכנת תוכניות בניין עיר התואמות אליה. בניית יחידות דיור המאושרות לבנייה כבר כעת לא תושפע מההחלטה. על כן, אין שום פגיעה בהמשך בניית יחידות הדיור". באשר לערעור שהוגש נמסר מהעירייה: "משמעות החלטת הוועדה המחוזית היא הוספת נדבך תכנוני נוסף שבוודאי ישפיע על הימשכות הליכי התכנון העתידיים ובהתאם לכך על המשך קצב פיתוח העיר ובין היתר על בניית יחידות דיור".

31.12.2021 ˆ ידיעות הנגב 10