נגב 5.4.23

החיים החדשים של גבריאל וחצי גבריאל שיינין, נער חרדי, עזב ת הבית 16 בגיל ויצא בשאלה ‰ הוא התגלגל ברחובות, עישן סמים וחיפש מפלט בחייו חסרי התועלת ‰ חיפוש עבודה הוביל אותו לארגון "איחוד הצלה" ומשם סלל את דרכו לחיים טובים יותר ‰ לקראת גיוסו לצה"ל קיבל מעמד של חייל בודד והיום הוא משרת בצבא ‰ בזמנו הפנוי הוא ממשיך להתנדב במשמר השכונה, מסייע בפינוי נפגעים ובזירות פיגוע ‰ "כשאני מגיע ומטפל באנשים, זה הסיפוקשלי"

על היציאה בשאלה: "אצלי זה היה מהר מאוד. בתוך התקופה שהייתי בישיבה עצמה התלבטתי והבנתי שאני רוצה לעבור לדרך אחרת. לקח לי חודשיים־ שלושה להתלבט עד להחלטה הסופית לצאת בשאלה"

על העזיבה את הבית: "אני לא שוכח את

הרגע שיום אחד הגעתי הביתה בלי כיפה לראשי, סיטואציה מאוד לא נעימה כשזה נוגע למשפחה חרדית. לשני הצדדים התברר אז שהמצב הזה לא מתאים לנו ועזבתי את הבית. צעד בכלל לא פשוט"

עודד בר־מאיר / / צילום: הרצל י וסף

קיבל שיינין כשגבריאל לפני כשלוש שנים את הצו הראשון לקראת גיוסו לצה"ל הוא היה בצומת דרכים בחייו. שיינין, כיום תושב באר־ שבע, לא ידע כיצד לעכל את אותה שיחת טלפון שקיבל אז ממש"קית ת"ש בלשכת הגיוס שבישרה לו שנ ־ מצא לו מקום בבית החייל בבאר־שבע לכמה חודשים עד שיגיע מועד גיוסו לצה"ל. "ההחלטה להתגייס לצבא נמשכה לג ־ ביי זמן רב", הוא מספר השבוע. "התלב ־ טתי בכלל אם אני רוצה להתגייס. מצד אחד, הגעתי מבית חרדי. מצד שני, זה הרגיש לי כמו פריצת דרך שאני מסוגל

מעכשיו לעכשיו ) נולד וגדל 21 סמל גבריאל שיינין ( בשכונת רמת שלמה בירושלים, בן ילדים והוא 11 למשפחה חרדית בת האמצעי. אף שילדותו הייתה לדבריו מאושרת, חל בשלב מסוים מהפך בחייו והוא החליט לצאת בשאלה. "לאחר שהגעתי לישיבה גדולה, שזו המקבילה בעולם החרדי לחטיבה הע ־ ליונה במערכת החינוך העל־יסודי בעו ־ לם החילוני, הגעתי להבנה שלא מתאים לי לשבת בישיבה חרדית, וגם הרגשתי שלא מתאים לי אורח החיים החרדי", , 13 הוא מספר. "קודם לכן, בהיותי בן התחלתי לימודים של שלוש שנים בי ־

לעשות אותה. הייתי בהתלבטות אמי ־ תית, אבל בסופו של דבר השתכנעתי שאני הולך להתגייס ועברתי את כל הליך הגיוס והחיול". גיוסו של שיינין לצה"ל לא היה דבר של מה בכך: מדובר בצעיר שבא מבית חרדי, יצא בשאלה וקיבל מעמד של חייל בודד. את התקופה מאז עבר לבאר־ שבע הוא מגדיר "תקופת הזוהר" שלו. "בתקופהשלפני הגיוס עבדתי ב'איחוד הצלה' ובקופת חולים מכבי כמי שמחסן נגד קורונה", הוא מספר. "במהלך אותה תקופה הכרתי אנשים יקרים שעזרו לי להתאקלם בעיר, ובחיים בכלל, בבאר־ שבע".

גבריאל שיינין בצעירותו. לא מתגעגע צילום פרטי | לעולם החרדי

5.4.2023 ˆ ידיעות הנגב 68