נגב 5.4.23

גבריאל שיינין. "יציאה בשאלה זה לא סוף העולם, נהפוך הוא, זו בעצם התחלת העולם"

תובבתי במתחם התחנה המרכזית בירו ־ שלים, ישנתי בכל מיני מעברים במתחם התחנה. הייתי סוג של הומלס. למזלי, היו לי חברים שאירחו אותי בבתיהם מדי פעם". אם לא די בכך, באותם ימים קשים שיינין הצעיר גם השתמש בסמים. "בתקופה שבה הייתי ברחוב הייתי נתון ברדיפה אחרי סמים. שם מצאתי מפלט. אומנם לא הייתי נרקומן וגם לא מדובר היה בסמים קשים, אך זו הייתה התמכרות לכל דבר ועניין. ביום אחד הפסקתי עם זה, וזה שלוש שנים אני כבר בלי זה. הגעתי למסקנה שזה מזיק לי. אני מקווה שבקרוב גם אפסיק לעשן סיגריות". איך בעצם שורדים במציאות כזאת? "אנשים טובים עזרו לי בדרך כשה ־ סתובבתי בלי כלום. הייתי אז בתקופה

לצאת בשאלה בעין יפה. "הייתי ילד מאוד דומיננטי במשפ ־ חה, אבל ברגע שבישרתי להורים שלי על ההחלטה שלי לצאת בשאלה, הם לא קיבלו את ההחלטה הזו, ונאלצתי לעזוב את הבית", הוא מספר. "אני לא שוכח את הרגע שיום אחד הגעתי הבי ־ תה בלי כיפה לראשי, סיטואציה מאוד לא נעימה כשזה נוגע למשפחה חרדית. לשני הצדדים התברר אז שהמצב הזה לא מתאים לנו, ועזבתי את הבית. צעד בכלל לא פשוט, לא מבחינת המשפחה ולא מבחינתי האישית". לבד בעולם וחצי מצא עצמו 16 כשהוא רק בן שיינין מבלה את מרבית זמנו באפס מעשה ברחובות ירושלים. בשלב מסוים

הוא שכר דירה באחת השכונות בירוש ־ לים ועבד בעבודות מזדמנות שבאמצ ־ עותן מימן את שכר הדירה. הקשר עם משפחתו הלך והתרופף. "היו לי חיים די ריקים ככל שמדובר בנער בגילי", הוא משתף. "הייתי נער משועמם שמסתובב ברחובות. אפשר לומר שהייתי ילד רחוב. באיזשהו שלב הבנתי שהמצב הזה לא מתאים לי. חיפ ־ שתי עבודה ולעשות משהו טוב. הגעתי להתנדב ב'איחוד הצלה', עשיתי קורס חובשים, וגם עבדתי כמוקדן טלפוני במספר חברות, ואז הגיעה הקורונה שק ־ טעה לי את כל התוכניות". מה קרה אז? "כשפרצה מגפת הקורונה יצאתי לחו ־ פשה ללא תשלום. כסף כבר לא היה לי, ומצאתי עצמי ללא מקום מגורים. לא היה לי כסף לממן את שכר הדירה. הס ־

שיבה קטנה, ולאחר מכן עליתי לישי ־ בה גדולה, שם למדתי כחצי שנה, ואז עזבתי". היו התלבטויות בדרך ליציאה בשא ־ לה? "תוך יום אחד עזבתי את הישיבה. מה שנקרא מעכשיו לעכשיו. יום וחצי לאחר מכן כבר הסרתי את הכיפה מעל ראשי. בדרך כלל, אצל היוצאים בשאלה זה לוקח יותר זמן וזה לפעמים תהליך ארוך. אצלי זה היה מהר מאוד. בתוך התקופה שהייתי בישיבה עצמה התל ־ בטתי והבנתי שאני רוצה לעבור לדרך אחרת. לקח לי חודשיים־שלושה להתל ־ בט עד להחלטה הסופית לצאת בשאלה, אבל האמת היא שכל הסיפור הזה כבר התבשל לי בראש עוד כמה שנים קודם לכן". משפחתו לא קיבלה את ההחלטה שלו

ידיעות הנגב ˆ 5.4.2023 69