נגב 6.1.23

מסר של שלום

ד"ר שלומית גיא בביתה השבוע. שוקדת על הספר הבא

חברות טובות קטעים מתוך הספר לילא: "אני גרה בכפר עם אמא ואבא וסבא וסבתא וגם סוס וכלבים שלושה". לילי: "יש לך סוס אמיתי? מותר לך לרכוב? לי יש רק סוס צעצוע

כותית. לשמחתי, רועי חדד הסכים להיכנס איתי להרפתקה הזו, ויחד עם המעצבת הגראפית ליטל טל, הם הצליחו לייצר איורים מופלאים". את מרוצה? "זה לא היה קל. זה כלי חדש שלא הכרנו ולא ידענו מה החסרונות והיתרונות שלו. היו לו הרבה חסרונות. כל עמוד איירנו עשרות פע ־ מים עד שהיינו מרוצים. היה קשה גם לשלב את הילדות, ובאמצע העבודה החלפנו את התוכנה והתחלנו מההתחלה. 'לילי ולילא' הוא הספר הראשון בישראל שמאויר בבינה מלאכותית, ועד כמה שידוע לנו הוא השני בעולם שמאויר בשיטה הזו". צפית את הסערה שהתעוררה בעקבות הספר והאיורים שבו? "האמת שמאוד מאוד הופתעתי. אנשים מש ־ תמשים בטכנולוגיה בעשרות דרכים כל יום. אנחנו מנווטים באמצעות ווייז, מתקשרים עם המשפחה בוואטסאפ ומדיחים כלים במדיח. אנחנו מתרגמים בגוגל טרנסלייט ומחפשים בוויקיפדיה. לא עלה בדעתי שדווקא האיור בבינה מלאכותית יגרום לכזו ביקורת כלפיי". היא מספרת שהתגובות לא היו נעימות כלל וכלל. "אנשים טענו כלפי שאני גוזלת עבודה ממאיירים, שזו הפרנסה העיקרית שלהם. אני מבינה את הביקורת. גם כסופרת ומפרסמת מא ־ מרים, אני מרגישה שהבינה המלאכותית נוגסת בחלקים מהעבודה שלי, אבל בינה מלאכותית תהיה חלק מהחיים שלנו בקרוב, איתי או בל ־ עדיי. אני לא בית דפוס שמוציא לאור מאות ספרים בשנה, כך שאי אפשר לטעון שאני גוזלת עבודה. לכל היותר אפשר לטעון שבספר הזה לא סיפקתי עבודה למאייר/ת אחד. כשאני מנסה לחשוב איך ייראה העתיד, אני חושבת שמחש ־ בים יוכלו לכתוב ספרים, לייצר מוזיקה ולאייר בעצמם, כך שעשרות אלפי משרות באמת נמ ־ צאות בסכנה, אבל בינה מלאכותית יכולה לקבל השראה רק מיצירות אומנות שהתפרסמו בעבר. הן לא יכולות לקחת את היצירתיות מהמחש ־ בה של אנשים. זה ההבדל בין אומנות לאמנות. אומנים בעתיד יצטרכו לחדש כל הזמן, להמציא את עצמם מחדש". היא מנסה להסביר איך היא מתמודדת עם הביקורת. "לצורך העניין, אני חושבת שבי ־ נה מלאכותית אולי הייתה יכולה לכתוב את 'לילי ולילא', אבל כיוון שזה רעיון חדשני, הוא צריך את המחשבה היצירתית של האדם. לא הייתי מוכנה לביקורת כלפיי. קיבלתי המון הודעות בפרטי וגם הרשת החברתית התמלאה בפוסטים של אנשים שכותבים שא ־ סור לרכוש את הספר שלי וקוראים להחרים אותי ואת העבודה שלי. אנשים איימו שית ־ בעו אותי בבית משפט. זה מאוד פגע בי. אני כותבת ספרים כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר, סובלני יותר, מכיל יותר. אני לא רוצה לגרום נזק לאף אחד".

וגם כלב ודב וגם מיליון בובות שנעים לאהוב. הן בוכות וצוחקות. הלוואי שתוכלי לבוא ולראות". "זה מצחיק, עברית, ערבית, זה דומה וגם לילי ולילא זה כמו במקרה. לילא: "את לילי ג'מילי, לילי היפה". לילי: "ואת לילא חביבתי, חברתי הטובה". מתוך הספר "לילי ולילא", ‰ הוצאת "רסיס נהרה"

בחרה בגיוס המונים לצורך מימון הוצאתו של הספר היא נאלצה להסתייע בגיוס המונים. "'לילי ולילא' הוא הספר השישי שלי. כל הספרים הקודמים שלי התפרסמו בהוצאות ספרים מוכרות, אז לא הייתי צריכה לממן אותם בעצמי. כשהגעתי עם 'לילי ולילא' להוצאה, הם הסתכלו על הספר. הוא עניין אותם אבל הם אמרו לי: 'אנחנו לא יוד ־ עים איך לעצב אותו, זה הרבה יותר מדי שפות'. הם חשבו על זה קצת והחליטו לא להוציא אותו לאור. אני מניחה שהיו עוד גורמים שהשפיעו על ההחלטה הזו. השנתיים האחרונות היו שנים קשות בהקשר היהודי־ערבי, וזו בכלל תקופה שקשה מאוד לקדם בה אג'נדות של חיים משו ־ תפים. כבר אי אפשר כמעט לשמוע את המילה "שלום" ברחובות. אז ספר שמדבר שלום ומעודד שלום הוא ספר שכרגע לא פופולרי. אני חושבת שדווקא בימים האלה חשוב להשמיע את הקול הזה ולא לאבד תקווה". הגעת ליעד? "בכל מקרה, בגלל שההוצאה לאור לא הסכי ־ מה להוציא את 'לילי ולילא', פנינו למימון המו ־ נים. הגיוס היה קשה. אני לא רגילה לשים את עצמי במצב של לבקש עזרה. אבל לקראת סוף המימון, כשאנשים התחילו לשמוע ולקרוא המ ־ לצות על הספר, הגיוס נסק. הגענו ליעד יומיים שקל 3,000 לפני היעד שהצבנו לעצמנו וגייסנו יותר ממה שביקשנו. אנשים המשיכו לרכוש את הספר גם אחרי שהיעד הושג, וזה מחזק מאוד כי זה מראה שהם רכשו את הספר כי הוא חשוב ומ ־ עניין אותם ולא רק כדי שאגיע ליעד. מכרנו ספרים בחודש אחד. זה מדהים". 300 כמעט יש כבר תובנות בעקבות כתיבת הספר הזה? יהיה לזה המשך? "תובנות? לכתוב ספרים זה קשה. להוציא אותם לאור אפילו קשה יותר. אבל המטרה מקד ־ שת את העבודה הקשה. יש לי הרבה נחת בעיסוק שבחרתי לעצמי. לגבי המשך, אני מפנטזת על סידרת ספרים של לילי, אולי הבא יהיה 'לילי והללי', וינסה לחבר בין חילונים לדתיים, אבל כרגע אני עובדת על שני ספרים אחרים. בספר הבא אחזור לעולם הספורט ואכתוב ספר המשך לספר 'לא טריוויאלי', שמכיל שאלות טריוויה על ספורט וספורטאים בישראל ובעולם".

על גיוס ההמונים: "אנשים המשיכו לרכוש את הספר גם אחרי שהיעד הושג, וזה מחזק מאוד כי זה מראה שהם רכשו את הספר כי הוא חשוב ומעניין אותם ולא רק כדי שאגיע ליעד. 300 מכרנו כמעט ספרים בחודש אחד. זה מדהים" על הביקורת "אנשים נגדה: טענו כלפיי שאני גוזלת עבודה ממאיירים, שזו הפרנסה העיקרית שלהם. אני מבינה את הביקורת. גם כסופרת ומפרסמת מאמרים, אני מרגישה שהבינה המלאכותית נוגסת בחלקים מהעבודה שלי, אבל בינה מלאכותית תהיה חלק מהחיים שלנו, בקרוב איתי או בלעדיי"

לזכר דרור ספר נוסף היא אומרת, יהיה בהשראת המ ־ קרה של דרור סמדג'ה מבאר־שבע. "חודש יולי האחרון נסעתי עם הבנות שלי לטיול בברצלונה יחד עם חברים טובים שלנו: יפעת וחגי סמדג'ה והילדים שלהם יעל, דרור ומעיין. ביום הראשון שלנו בעיר, דרור נפל מהחלון של הדירה ונהרג. אי אפשר לתאר את גודל הטראומה שהמשפחה הזו חוותה וחווה עד היום. יפעת, אמא של דרור, הרגישה שמאז המקרה הבנות שלה מאוד בודדות, והציעה שנכתוב יחד ספר ילדים שיעסוק בחוויה של אחים ואחיות שאיבדו אח או אחות. זו חוויה שכמעט לא מדברים עליה. אחים ואחיות חיים בתחושה מאוד קשה של אובדן, מצד אחד, ותחושה של הצורך למלא את החלל, מהצד השני". מה יהיה בספר? "הספר יורכב מציטוטים שיעל ומעיין אומ ־ רות מאז האסון ויקרא 'אח שלי בשמיים'. זה אתגר קשה ומחויבות אמתית לכתוב ספר כזה, אבל אני מאמינה שהוא יסייע לאחיות של דרור ולאחים ואחיות אחרים שעברו טראומה דומה להרגיש שמבינים אותם". חוזרים לספרה הנוכחי. "אני מאמינה גדולה בשלום וחיים משותפים", מעידה על עצמה ד"ר שלומית גיא, 'לילי ולילא' זו עוד דרך שלי להגיד, שאני עדיין מאמינה שאנחנו יכולים לחיות יחד בשלום".

איורים מתוך הספר

6.1.2023 ˆ ידיעות הנגב 48