נגב 6.1.23

ד"ר שלומית גיא. בחרה לאייר באמצעות בינה מלאכותית

על עלילת "זה הספר: ספר ילדים שמקריאים לפני השינה. לילי ולילא נפגשות בגן. בהתחלה הן לא מכירות אחת את השנייה, אבל הן מתחילות לשוחח ומספרות זו לזו על הבית שלהן, המשפחה, החברות והתחביבים. כשהגננת קוראת להן למפגש, הן כבר חברות טובות"

לא מעט מקרים שהבנות שלי היו זקוקות לעזרה. נפלו או הובכו מסיטואציה חברתית. פעם אחת לאחת הבנות שלי נקרע המכנס והיא התביישה לשחק בהפסקה. מיד כל החברות שלה - יהודיות וערביות - עשו סביבה מעגל כדי שאף אחד לא יראה אותה, בזמן בו אחת הבנות הלכה להביא לה מכנס להחלפה. כשלומדים ומשחקים באווירה מקבלת ומכילה, כולם מרוויחים. אני באמת מאמינה שבית ספר שיש בו אווירה מכילה, הוא מקום טוב יותר לגדול בו". "לפני שנתיים", היא מספרת, "הנחיתי, יחד עם מרצה נוס ־ פת, דינה שחאדה, קורס של ארבעה ימים מטעם בית הנשיא. 20 יהודים ו־ 20 סטודנטים, 40 הקורס היה חווייתי. השתתפו בו ערבים, ובמשך ארבעה ימים טיילנו במקומות שחשובים לחב ־ רה הישראלית ולמדנו על הערכים והתרבויות השונות. ישנו יחד בבית מלון, וחווינו רגעים יוצאי דופן. מרגש לראות איך אחרי שמתגברים על המאפיינים החיצונים - הדעות הקדומות, הלבוש, השפה - כולנו בסופו של דבר בסך הכל אנשים דומים שרוצים דברים דומים: בריאות, פרנסה טובה, מקום בטוח לגדל את הילדים שלנו. לפני שנתיים, כשחזרתי מהקורס, נכנסתי לבידוד של שבוע בגלל שאחת הסטודנטיות הייתה חולת קו ־ רונה. בבידוד, מלאת השראה מהשבוע של הקורס, כתבתי את 'לילי ולילא' ודינה תרגמה". להתחיל שינוי ד"ר גיא מספרת על עלילת הספר. "זה ספר ילדים שמקריאים לפני השינה. לילי ולילא נפגשות בגן. בהתחלה הן לא מכירות אחת את השנייה, אבל הן מתחילות לשוחח ומספרות זו לזו על הבית שלהן, המשפחה, החברות והתחביבים. כשהגננת קוראת להן למפגש, הן כבר חברות טובות. הספר כתוב גם בעברית, גם בערבית וגם בתעתיק עברי, כך שילדים יוכלו להכיר קצת מהשפה האחרת. בתור נכדה של עולים מטוניס, אלה גם מילים ומשפטים ששמעתי בבית, ולכן הקריאה של התעתיק העברי ריגשה אותי. כשדינה תרגמה את הספר לערבית ולתעתיק, פג ־ שתי בתרגום שלה גם את סבתא שלי". אנחנו נמצאים בתקופה של הקצנה ביחסים בין יהודים וע ־ רבים, שסע עמוק בחברה הישראלית. עד כמה ספר כזה יכול לצנן את הרוחות הלוהטות ולתרום לשיפור הדו־קיום בין יהודים וערבים, בעיקר, כאן באזור הנגב? "ספר אחד לא יעשה הבדל, אבל אני מקווה שהוא יתחיל איז ־ שהו זרם של ספרים שנכתבים במקביל בעברית ובערבית. לפני 90% מספר שבועות טיילתי עם הבת הקטנה שלי בחנות ספרים. מהספרים היו בעברית, והיה עוד מדף עם ספרים באנגלית, בצ ־ רפתית וברוסית. אבל לא היו בכלל ספרים בערבית. זה עושה ש � מהאוכלוסייה בי 20% נזק פעמיים. בפעם הראשונה עבור ראל שערבית היא השפה הראשונה שלהם. יש הרבה מחקרים מארצות הברית שמראים את הנזק שנגרם לאוכלוסיות שלא מקבלות ייצוג. אוכלוסייה שלא מקבלת הנכחה תרבותית לו ־ מדת שהיא שולית. זו נבואה שמגשימה את עצמה. הנזק הוא גם עבור הרוב היהודי שלא מכיר את השפה והתרבות הערבית ולכן גדל בפחד מפני ה'אחר'. גם אם ערבית היא שפת הסבא והסבתא שלנו, אנחנו לומדים לפחד ממנה כשהיא במרחב הציבורי, ופחד הוא תמיד טריגר לאלימות. לכן אני מאמינה שאם יהיו יותר ספרים בעברית ובערבית, ובאופן כללי אם הערבית תהיה יותר נוכחת במרחב הציבורי בישראל, נגדל את הילדים שלנו בחברה פחות מפחדת ויותר סובלנית". באמצעות מחשב בלבד האיורים בספרה של ד"ר גיא התבצעו באמצעות בינה מלאכו ־ תית, מה שגרם לביקורת נגדה. "את ספר הילדים הקודם שלי 'מישקה העכברה' איירה מאיירת מאוד מוכשרת. כשחיפשתי מאיירת ל'לילי ולילא' פניתי אליה, אבל היא לא הייתה פנויה. פניתי למאיירים ולמאיירות נוספים וביקשתי שישלחו לי סקיצות. כל הסקיצות שקיבלתי לא היו מספיק מיוחדות. הרגשתי שלספר הזה מגיע משהו חדשני, אחר, שלא ייראה כמו שאר הספרים בחנויות". ואז? "ואז חבר סיפר לי על בינה מלאכותית. למי שלא מכיר, מדובר על תוכנות מתקדמות שכותבים בהן פקודות והן נותנות עש ־ רות איורים לבחירה. הכל נעשה על ידי מחשב ללא מגע אדם. האיורים היו יפהפיים, ומיד התאהבתי בכלי. אני טכנולוגית מאוד קטנה, אז ביקשתי עזרה של מעצב שמתמחה בבינה מלא ־

על המסר שהיא מבקשת להעביר: "אני מאמינה גדולה בשלום וחיים משותפים. 'לילי ולילא' זו עוד דרך שלי להגיד שאני עדיין מאמינה שאנחנו יכולים לחיות יחד בשלום"

ידיעות הנגב ˆ 6.1.2023 47