אנשי השנה

“המדינה טרם הפנימה את הצורך הקריטי בעצמאות אנרגטית” ומומחה אנרגיה בעל ניסיון בינלאומי, מזהיר כי הסיכון לאמברגו ד”ר כץ טכנולוגיות בע”מ , מנכ”ל ומייסד גיל כ”ץ ד”ר נפט על ישראל גובר. לטענתו, מדובר “רק בשאלה של זמן”, והוא מציע לנצל את מאגרי הגז כדי לייצר בישראל דלקים יובל ליאל | סינתטיים - בנזין, סולר ודלק סילוני - ולחזק כך את החוסן הלאומי ואת היכולת לתפקד בשעת חירום

“ מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרי אנרגיה ייחודיים”, אומר בפתח הראיון ד”ר גיל כ”ץ, בעלי חברת ד”ר כץ טכנולוגיות בע”מ ומומחה אנרגיה בעל שם עולמי. “אנחנו פועלים בסביבה גיאו-פוליטית מורכבת במיוחד, עם איומים אזוריים ולחצים בינלאומיים גוברים”. לדבריו, המבוגרים בישראל זוכרים היטב את , אז הטילו 70 משברי האנרגיה של שנות ה־ מדינות ערב אמברגו נפט על ישראל ועל מדינות שסייעו לה. “נאלצנו לרכוש נפט ממקורות חלופיים, לעיתים באיכות נמוכה ובמחיר גבוה. אירועי שבעה באוקטובר החזירו אותנו למסלול מסוכן - ובעוצמה גדולה יותר”. שנה, 40 ד”ר כץ עוסק בתחום האנרגיה מעל וכיהן בתפקידים בכירים בתעשיית הנפט - פטרוכימית בארץ ובעולם. בין היתר, כיהן כמנהל לשעבר של מחלקת תהליך ייצור דלקים הדרום אפריקאית, SASOL סינתטיים בחברת תכנון וליווי עם יפן והקמת מתקן לייצור דלק סינטטי באוסטרליה, תכנן וליווה הקמת מתקן ניסיוני להפקה בהצלחה של גזים ותזקיקי דלקים מפצלי שמן בסין עבור ממשלת סין. הוא עמד בראש מערכת תכנון אנרגטי מגזיפיקציה של עצים לעיר ברומניה, עובד בבתי הזיקוק לנפט, חבר הנהלת בית הזיקוק אשדוד וכמנהל מפעל לייצור מתנול נפטא בתי הזיקוק, ומנכ”ל חברה ציבורית בארץ לייצור סינטטי של כימיקלים מיוחדים. ד”ר כ”ץ כיהן כיו”ר הוועדה לדלקים אלטרנטיביים של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, כתב את בישראל GTL הפרק ייצור דלקים סינטטיים בדו”ח למשרד האנרגיה (ממצאי הפרק הייעודי לישראל, אושרו ע”י מומחים מאירופה ומשרד האנרגיה של ארה”ב). להיום? 70 אתה לא רואה הבדל בין שנות ה־ “המסלול דומה, אבל יש גם הבדל מהותי, כיום יש למדינת ישראל נכס אסטרטגי שלא היה אז: מאגרי גז טבעי גדולים שנמצאים בתחומי המדינה ושייכים לה. מדובר בגיים צ’יינג’ר אמיתי, שיכול היה להוביל לעצמאות אנרגטית, אם הייתה מתקבלת החלטה אסטרטגית נכונה”. לדבריו, המדינה בחרה להשתמש בגז בעיקר לייצור חשמל - “מהלך חיוני וחשוב” - אך זהו רק חלק מהתמונה. “במקביל, הגז נמכר לחו”ל, והמדינה פספסה חלון הזדמנויות לעצמאות אנרגטית רחבה יותר. עדיין ניתן לתקן”. בהתייחס לחשמול התחבורה, ד”ר כ”ץ מצביע על מגמות עולמיות של האטה במכירות רכבים חשמליים. “הטווח מוגבל, הסוללות יקרות ותלויות בחומרי גלם נדירים, ורשתות החשמל אינן ערוכות לעומסים בהיקפים כאלה. מערכות ביטחון, תעופה, משאיות כבדות, גנרטורים וציוד הנדסי לא יעברו לחשמל בטווח הנראה לעין. לכן, דלקים נוזליים יישארו חלק מרכזי מהמשק עוד שנים רבות. לעצמאות אנרגטית יש חשיבות עליונה לעצם ההישרדות שלנו כאן”, הוא מדגיש. איך עושים זאת, הלכה למעשה? “במאגרים שלנו יש כמות עצומה של גז טבעי (מיליארד מ”ק). באמצעות BCM 1,040־ - כ 100 טכנולוגיה מוכחת, שנמצאת בשימוש כבר כ־ שנה, אפשר להמיר גז טבעי לדלקים סינתטיים הדומים כמעט לחלוטין לבנזין, סולר ודלק סילוני.

לדבריו, “ייצור עצמי של דלקים יעניק לישראל כוח ויכולת עמידה מול לחצים בינלאומיים. בתרחיש כזה, אמברגו נפט פשוט לא ישתק אותנו”. ) 2012 ד”ר כ”ץ מציין כי מאז דו”ח ועדת צמח ( ), אבדו שנים יקרות. 2018 ובהמשך ועדת דיין ( “כבר אז נבחנה האפשרות להקים מתקני ייצור דלקים סינתטיים בישראל, אך להבנתי ההמלצה לא לקדם זאת נשענה על שיקולים כלכליים קצרי טווח ועל פערי ידע, תוך התעלמות מהלקח ההיסטורי של אמברגו נפט על ישראל. איבדנו לפחות עשור. עדיין לא מאוחר”. שתי חלופות אסטרטגיות לדברי ד”ר כ”ץ, עומדות בפני ישראל שתי חלופות מרכזיות: הראשונה - ייצור הכמות הקריטית לשעת חירום, קצרה או ממושכת. ההערכות מצביעות מיליון טון דלקים בשנה - 3.4־ על צורך של כ סולר, בנזין ודלק סילוני - שהם סדר גודל של אלף חביות ביום. “את הכמות הזו המדינה 75 כ־ חייבת לייצר בעצמה. לא הגיוני שחומר הגלם בידינו ואנחנו לא ערוכים מראש”. השנייה - ייצור מקומי בהיקף כמעט מלא לצריכת המשק והקטנת יבוא נפט ותזקיקים למינימום, “לרמה שלא תאפשר השפעה ממשית גם במקרה של אמברגו עולמי”. מעבר לחוסן אסטרטגי, כ”ץ מציין תרומה לתעסוקה, לתעשייה ולחיסכון משמעותי במטבע חוץ שמוזרם כיום לספקי נפט בחו”ל. “הטכנולוגיה קיימת, התשתיות מוכנות”, הוא מוסיף. “הטכנולוגיות לייצור דלקים סינתטיים מוכרות ומיושמות בקנה מידה גדול כבר יותר אלף 400 שנה. כיום מיוצרים בעולם כ־ 100 מ־ חביות ביום דלק סינתטי מגז טבעי, בין היתר בקטאר ובדרום אפריקה”. לדבריו, גרמניה ייצרה דלקים סינתטיים בהיקפים גדולים לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה, ודרום אפריקה עשתה זאת במשך עשרות שנים תחת אמברגו נפט - וממשיכה גם כיום. יתרון מרכזי נוסף הוא התאימות לתשתיות: “תחנות הדלק הקיימות אינן דורשות הסבה. ניתן לספק דלקים לכלי רכב פרטיים, משאיות, אוטובוסים, כלי צמ”ה וציוד ביטחוני ללא שינוי בשרשרת האספקה. בנוסף, דלקים סינתטיים נקיים יותר סביבתית לעומת דלקים שמופקים מנפט גולמי”. כ”ץ מספר כי בעבודתו בדרום אפריקה היה מתדלק שנים ברכבו הפרטי בתחנת דלק רגילה - בדלק סינתטי שיוצר במפעל שבו עבד. למה, להשקפתך, המהלך מהווה גם חיסכון? “כיום ישראל רוכשת נפט גולמי ותזקיקים מוכנים מיליון טון בשנה - ומשלמת על כך 13 בחו”ל - כ־ סכומי עתק במטבע זר, למרות שחומר הגלם כבר נמצא כאן. במקביל, המדינה מוכרת גז למדינות אחרות שמייצרות ממנו ערך מוסף, ובכך מרוקנות “כן, אבל זו לא הנקודה המרכזית. אבותינו חזרו לארץ כדי להקים מדינה יצרנית ובריאה, לא מדינה שתלויה ביבוא אנרגיה. כמו שהשקענו בכיפת ברזל ובמערכות הגנה אסטרטגיות, כך צריך להשקיע גם בביטחון האנרגטי. כאן השיקול הכלכלי הוא פרמטר משני”. עתודות ששייכות גם לדורות הבאים”. אז במשוואה הזו אנחנו מפסידים?

גיל כ”ץ

צילום: ניסים רחמני, “סטודיו אמריקאי”

“תחנות הדלק הקיימות אינן דורשות הסבה. ניתן לספק דלקים לכלי רכב פרטיים, משאיות, אוטובוסים, כלי צמ”ה וציוד ביטחוני ללא שינוי בשרשרת האספקה. בנוסף, דלקים סינתטיים נקיים יותר סביבתית לעומת דלקים שמופקים מנפט גולמי”

תחנת דלק שגרתית - אחת מעל הפזורות ברחבי המדינה, 100 רק דלקים סינטטיים

LOSAS צילום: התמונה לקוחה מאתר חברת

מחלקת מוספים מסחריים | ידיעות אחרונות | 2026 ינואר | 20 | אנשי השנה