נתניה 04.05.22

חיליק מדור חיים. "תכננו שבחופש הראשון שיהיה לנו ניסע לטייל בחרמון"

33 פה, בעסקת חילופי השבויים, תמורת אזרחים לבנונים ושני חיילים לבנונים עריקים, החזירה לבנון את הטייס סגן נחום מרחבי ויחד עימו הוחזרו שלושה אזרחים: חיליק מדור חיים, משה בן שלום כהן, וברקוביץ' אנצל. באחד הראיונות שנערכו עם מדור חיים שנערך באותה התקופה, תחת הכו ־ תרת "רצה ללכוד לטאות ונלכד על ידי לבנונים", סיפר כי הוא ואלי רז, חיפשו לטאות, פרפרים ועופות בצמחיה באזור. כעבור כחצי שנה משחרורו, הצליח מדור חיים "לסגור מעגל" ולשוב למ ־ קום השבי, הפעם כמדריך טיולים של בני כיתתו: "באותם ימים הייתי סטו ־ דנט בקורס מדריכי ביולוגיה במדרשת אורנים, וכשחזרתי מהשבי חזרתי גם ללימודים", הוא מסביר. "אחרי כחצי שנת לימודים המורה שלי ד"ר תמר ברנר אמרה שמאוד מתחשק לה לטייל בוואדי עסל. היא שאלה אם אני מוכן להדריך ומובן שהסכמתי. יצאנו כל הכיתה למקום ואפילו מצאתי את הסלע מאחריו התחבאתי ומתחתיו מצאתי את כל הדברים שהסתרתי אז".

היא הבריחה לי והתחלתי לצייר מהזכרון בעלי חיים, ציירתי את החדר ששהיתי בו, כתבתי מילים משלי ל'ירושלים של זהב', פירקתי עצמות מדג שאכלתי וחי ־ ברתי אותו שוב. אחרי שבועיים התחלתי לקבל מכתבים וחבילות מהארץ ואפילו הרב הראשי שלח לי תנ"ך עם הקדשה. ביליתי עם התנ"ך כמה ימים טובים". כעבור חודשיים בשבי הלבנוני התב ־ צעה עסקת חליפין בין ישראל ללבנון ומדור חיים יצא לחופשי. "לא אמרו לי כלום ולא ידעתי מה קורה", הוא נזכר. "הביאו לי בגדים אמרו לי לה ־ תלבש, סגרו לי את העיניים והובילו אותי לרכב. הורידו אותי בכלא צבאי והושיבו אותי ליד אדם שהיה אסיר גם הוא. שוחחנו והסתבר לי שזה היה נחום מרחבי, טייס שיצא להפגיז מטוסים סו ־ ריים ונפגע על ידי אש נ"מ. המנוע שלו כבה והוא צנח ונפל בלבנון, שם תפסו אותו אזרחים והביאו אותו לצבא. לפנות ערב שוב קשרו לנו עיניים, לקחו אותנו לראש הנקרה ושם שיחררו אותנו בטקס עם עיתונאים ונציגי שני הצדדים". על פי דיווחי העיתונים מאותה התקו ־

, עדכן על מצבו בשפה 1967 שה ביולי מליצית: "הדבר קרה הודות לדחף שאחז בי לטייל להר שכה רבות שמעתי עליו, החרמון. ואמנם ראיתיו, הספקתי להג ־ דיר בו צמחים ולהנות מייחודו הרב, אך ברדתנו אני וחברי כנראה וטעינו ותוש ־ בים לבנונים רדפונו והשיגונו. בין היתר כדור שרטני באחוריי, לכן יושב אני בבית החולים כאשר הלבנונים הידועים כליברלים מטפלים בי במסירות. המון מחשבות מנקרות בי כי במקום להישאר ולעזור במשק אני מטייל לי. אני לא יודע איך לבקש סליחה על מעשיי. לב ־ סוף אבקשכם להרגיע את אימי המודא ־ גת כי יחיד אני לה". מה קרה באותו הזמן עם חברך אלי רז? "אלי הצליח לברוח, את זה למדתי בדיעבד. הוא ברח והגיע לבסיס הנד ־ סה קרבית, סיפר שטיילנו ביחד וצריך לחפש אותי. באותו ערב הוא עלה עם יחידה שלהם בחזרה למקום ולא מצאו שום סימן ממני. למחרת עלתה סיירת אחרת לחפש אותי". מה קרה איתך בשבי? "המון בדידות ומחשבות, אבל עשיתי

בשבי ציירתי את החדר ששהיתי בו, כתבתי מילים משלי ל'ירושלים של זהב', פירקתי עצמות מדג שאכלתי וחיברתי אותו שוב. אחרי

כתבה ב"ידיעות אחרונות" על המקרה

שבועיים התחלתי לקבל מכתבים וחבילות מהארץ

דברים כדי לא להתייאש. באחד הימים באה מנקה לחדר והיא סיפרה לי באנ ־ גלית שהיא ארמנית. אמרתי לה שאני מכיר טוב את העם הזה כי יש כפר שלהם ליד הקיבוץ שלי, היא שאלה אם אני זקוק למשהו ואמרתי שאשמח לניירות ועיפרון כיוון שאני רוצה לכתוב ולצייר.

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 4.5.2022 19