נתניה 25.08.23

זהבה גטה עולה מאתיופיה לישראל ונרשמת ללימודים :1994 שנה אחרי 30 כמעט :2023 ‰ בבית הספר "צליל" בבית אליעזר היא עובדת כמורה בבית הספר, לצד חלק מהמורים שלימדו אותה בריאיון היא מספרת על הקשר המיוחד לבית הספר, ההתמודדות ‰ עם הגמגום והחלום: להיות רכזת שילוב והכלה במוסד החינוכי חזרה לבית הספר "צליל". הפעם כמורה סגירת המעגל המרגשת של זהבה גטה

זהבה גטה עם ויקי כהן שבתאי. "זכיתי לא להיות שקופה בבית הספר כילדה ואני רוצה את זה גם עבור התלמידים שלי"

"אני מגמגמת לעיתים ולפעמים מדברת מהר וקשה להבין אותי", היא ממשיכה. "בראיון המנהלת שמה לב לכך ושאלה אם זה לא יפריע לי בתפקיד. אני לא יודעת מאיפה הבאתי את התשובה הזו, אבל אמרתי לה: 'זה לא עקב אכילס שלי זה הכוח שלי'"

/ מירית גולן // צילום: אלעד גרשגורן /

זהבה בילדותה התעקשה ) ללמוד בבית הספר צליל בבית 35 גטה ( אליעזר, למרות שרוב בני משפחתה למדו דווקא בבית הספר "פאר עם" בש־ כונה. לפני ארבע שנים היא חזרה לבית הספר והפעם כמורה. לצדה ילמדו חלק מהמורים שאף לימדו אותה בילדותה. חוויה טובה גטה עלתה ארצה מאתיופיה בשנת . חודשים ספורים לפני תחילת שנת 1994 הלימודים נרשמה לכיתה א' בבית הספר צליל והייתה בין התלמידות הראשונות מהקהילה האתיופית שהתחנכו בו. סגי־ רת המעגל המרגשת הגיעה בהמלצת ויקי כהן שבתאי אחת המורות הזכורות לה לטובה מתקופתה כתלמידה במקום. "כילדה שלא ידעה מילה עברית, במ־ דינה חדשה שהכול זר לה, ההכלה של ויקי, הסבלנות והנעימות שלה גרמו לי לחוויה מאוד טובה בשנים הראשונות במערכת החינוך" היא אומרת. "בזכות זה הצלחתי לא להיות שקופה בכיתה וזה משהו שלקחתי איתי הלאה ושלאורו אני מתנהלת עם התלמידים שלי".

בקידום נוער והוראה זה בדיוק בשבילך'. ובאמת, שם עשיתי את התואר הראשון ואת התואר השני כבר עשיתי בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב". מחפשים מורים לאורך תקופת הלימודים ועד לפני ארבע שנים התמקדה גטה בעבודה עם נוער בסיכון. היא עבדה בעמותת ענב, אחר כך בקידום נוער בנתניה ובהמשך, במשך חמש שנים, עבדה במרכז

." 2020 לת דאז. זה היה באוגוסט "יש לי דיבור חטוף, אני מגמגמת לעי־ תים ולפעמים מדברת מהר וקשה להבין אותי", היא ממשיכה. "בראיון המנהלת שמה לב לכך ושאלה אם זה לא יפריע לי בתפקיד. אני לא יודעת מאיפה הבא־ תי את התשובה הזו, אבל אמרתי לה: 'זה לא עקב אכילס שלי זה הכוח שלי'. הלכתי עם התשובה הזאת הבייתה. כי עד אז אסור היה לדבר איתי על הגמגום, זה מיד היה מכווץ אותי. הייתי בטוחה שהיא לא תקבל אותי אבל לשמחתי הת־ קבלתי". לדבריה, לא רק שהתלמידים מעולם לא התנהגו בחוסר כבוד בשל הלקות, אלא היא אף שאבה מהם השראה ללכת לטיפול: "הילדים מעולם לא חיקו אותי ולא העירו לי, אבל שמתי לב שאני נת־ קעת עם המילים. אני חושבת שהם מאוד כיבדו אותי. היום כחלק מתהליך שאני עוברת אני מדברת על זה בעצמי, מצי־ פה את זה ואני חושבת שזה מסייע גם לאחרים. בהמלצת המטפלת שלי, בשבוע המוגבלות בחרתי לדבר על הגמגום שלי עם התלמידים וסיפרתי שכשאני בלחץ אי אפשר להבין כלום והדיבור נתקע לי

היא רווקה ומתגוררת באבן יהודה. לאחר שסיימה את לימודיה ב"צליל" למדה בחטיבת הביניים בית אליע־ זר ומשם המשיכה לתיכון חדרה. בצבא ובתום 474 שירתה כסמב"צית בחטמ"ר השירות טיילה שנה בדרום אמריקה. כששבה וחיפשה את דרכה בחיים, היה לה ברור לה שתרצה לעבוד עם ילדים. הוראה לא הייתה הבחירה הראשונית שלה. ללמד היא התחילה לפני ארבע שנים. "תמיד אהבתי לעבוד עם ילדים", היא אומרת. "הייתי מדריכה ב'מקסם' בשכונת פאר מגיל . עד היום אני זוכרת את 15 שגרם 9 פניו של ילד בן לי להתאהב בתחום. ידע־ תי אז שללא הכוונה נכונה הוא יכול להגיע למקומות לא טו־ בים. היה לי ברור שאעבוד עם ילדים רק לא ידעתי במה. הלכתי להרבה פגישות ייעוץ במוסדות אקדמיים ולא התחברתי. כהזדמנות אחרונה, הגעתי לייעוץ בבית ברל. כשהיועצת שאלה אותי איפה אני רואה עצמי עוד חמש שנים השבתי: עו־ בדת עם ילדים ומקימה עמותות שיעזרו להם'. היא אמרה לי: 'אם כך, תואר ראשון

חירום של ויצ"ו הדסים לילדים שהוצאו מביתם בצו חירום. ואז נזכרה כי במסגרת לימודי התואר הראשון שלה, לא השלי־ מה את מחויבותה לסטאז' בהוראה, דבר שהיה עלול לגרום

חוזרים ללימודים

לביטול תעודת ההוראה שלה. "הזמן דחק וחיפשתי מקום לעשות בו סטאז'", היא מספרת. "תוך כדי חיפו־ שים נתקלתי בפוסט של ויקי ברשתות החברתיות. היא כתבה שמחפשים מורים בבית הספר. יצרתי איתה קשר וכבר למחרת היא קבעה לי פגישה עם המנה־

25.8.2023 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 34