נתניה 8.10.21

מירית ג ולן ק א ר י ן והשימפנזים קארין זאבו מגבעת עדה הגיעה לסיירה לאון כדי לסייע לתושבים המקומיים להיאבק בנגיף האבולה, נחשפה למצב השימפנזים במדינה והפכה למנהלת במיזם מרגש להצלת הקופים הנמצאים בסכנת הכחדה ‰ רגע לפני שהיא חוזרת לאפריקה, היא מספרת על החיים במדינה הענייה, על הגעגועים לארץ ועל הדאגה לקופים ‰ "אם לא נשנה את המצב, עוד דור אחד או שניים אחרינו כבר לא יראו שימפנזים בטבע"

בית השימפנזים טאקוגמה הוא שמורת מקלט לשימפנזים ס � על ידי בלה אמר 1995 שהוקמה בשנת קאראן ורעייתו שרמילה והוא מהווה בית לשימפנזים שעברו התעללות, ושימפנזים יתומים ונטושים: "הזן שחי בסיירה ליאון ה'ווסט אפריקן שימפנזי' נמצא בסכנת הכחדה מיידית. אם לא נשנה את מצב הדברים שם, עוד דור אחד או שניים אחרינו כבר לא יראו שימפנ ־ זים בטבע. ההערכה היא שבסיירה יש כיום בסביבות שימפנזים בטבע". 5,000־ כ ומה מאיים על קיומם? "אנשים צדים אותם למאכל, הקהילות מאוד עניות וכדי לשרוד, מוכרים את תינוקות השימפנזים כחיות מחמד. כרי ־ תת יערות גשם בעולם, מביאה לכך שיש להם פחות מקומות מחיה. זו חיה מאוד טריטוריאלית. קהילות עניות במדינה שמחפשות מקור פרנסה מיידית, כורתות עצים, מבלי להבין שהעץ הוא חלק קריטי בקיום, יש גם בעיית כריית חול במ ־ דינה, הכול מאוד הישרדותי במקום הזה. מכל הסיבות הללו "אלינו מגיעים שימפנזים מאוד צעירים, וכשזה קורה זה אומר שהאמא נרצחה ונלקחה למאכל. לפעמים הציידים מנסים למכור לנו את התינוקות, יש מי שמנסים לגדל כחיית מחמד, ואז מגלים שזה לא כל כך חמוד ומעבירים את השימפנזה הקטנה למקדש ולפעמים אנחנו שומעים שיש מקום מסוים שבו מוחזקים הקופים בתנאי שבי ובתמיכה של הממשלה יחד עם ריינג'רים (שוטרי שטח), מחרימים ולוק ־ חים. לפי החוק אסור לצוד, למכור או לגדל את השימפנזה כחיית מחמד". שימפנזים, אלא 105 בטאקוגמה לא רק מגדלים ומשקמים גם עובדים עם קהילות שבשטחן יש שימפנזים, כדי לפתח איתן מקורות הכנסה אלטרנטיביות, שלא מסתמכים על שי ־ מפנזים או כריתת עצים. "זה יכול להיות דרך חקלאות, שכן האדמה שם מאוד פו ־ רייה, או דרך יוזמות תיירותיות אקולוגיות", מסבירה זאבו, "אנחנו מנסים להוביל את התושבים להבנה ששווה להשאיר את היער כמו שהוא, כי אפשר להרוויח כסף דרך תיירות ואנשים יבואו לראות שימפנזים או ציפורים מסוימות. אנחנו מכשירים ריינג'רים מתוך הקהילות ומשלמים להם משכו ־ רות כדי שיגנו על היער ויש לנו כמה סיפורי הצלחה של ציידי שימפנזים שהפכו להיות ריינג'רים. לצד זה אנו עוס ־ קים גם במיזמי חינוך, איכות סביבה ומיחזור". נשמע שהחיים שלך הם כמו בסרט, עם בגדי חאקי וכו ־ בעי ספארי. "בקשר לבגדים זה די נכון, אבל בערב, אם אלך לבילוי קיימת סכנת הכחדה מיידית לשימפנזים". איך השימפנזים מגיעים אליכם למקלט?

מגבעת עדה לנסוע צעירה מה מושך לסיירה לאון, אחת המדינות הנחשלות בא ־ פריקה, ולשהות שם במשך חודשים ארוכים בלב היער? בשנה האחרונה הפכה סיירה לאון לבית של , מאז שהחלה 35־ ממש עבור קארין זאבו בת ה לשמש כמנהלת במיזם להצלת שימפנזים הנ ־ מצאים בסכנה הכחדה.

היא התגלגלה לתפקיד הלא שגרתי הזה דרך הארגון ההומניטארי הישראלי "ישראייד", במס ־ גרתו נחשפה לראשונה למדינה המורכבת הנמצאת במערב אפריקה ולארגון "טאקוגמה" המקומי, המנהל מקדש למען הצלת הקופים הנדירים. דרך העבודה במ ־ קום, מעבירה זאבו לאוכלוסייה המקומית את המסרים שכל כך חשובים לה: חינוך להגנת הסביבה, קיימות ושמירה על כדור הארץ. "אנחנו מלמדים את האוכלוסייה מה זה שימפ ־ נזים, כמה הם דומים לנו וכמה חשוב להגן על היער שבו הם חיים. את התכנים האלו הצלחנו להכניס לתוכנית הלימוד הלאומית בכל בית ספר בסיירה ליאון, וזו הצלחה ענקית", היא אומרת בגאווה. הכול התחיל בטיול ראשיתו של המסע הייחודי הזה החל בטיול סטנדרטי בחו"ל אותו עשתה אחרי לימודי התואר בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. כשחזרה, הרגישה שלא מיצתה את חיידק הטיולים שדבק בה. "רציתי להמשיך לטייל ומצאתי את עצמי עובדת כדיילת אוויר ב'אל על' מה שאיפשר לי להמשיך ולטייל בעולם. אחרי תקופה ממושכת כדיילת אוויר, חיפשתי דרך להמשיך לחקור את העולם אבל עם ערך מוסף. רציתי להכיר תרבויות אחרות ונרשמתי ללימודי תואר שני ב'פיתוח בינלאומי' באוניברסיטה העברית בירושלים. זה תואר מאד פרקטי שמ ־ גיעים אליו סטודנטים מכל תחומי הלימוד וגם ממגוון רחב של מדינות. הלימודים עצמם מתקיימים באנגלית וכוללים ארבעה חודשי התמחות במדינה מתפתחת". לדברי זאבו, מדובר בלימודים הכוללים פיתוח מים, חשמל ותשתיות, דרך פיתוח חינוך והעצמת נשים, ועידוד יצירת מקורות הכנסה לאנשים שחיים בתנאי עוני. "בלימודים מצאתי את החיבור שלי בין העבודה הסו ־ ציאלית לעבודה עם אנשים ותרבויות אחרות כמו אפריקה, שתמיד עניינה אותי וחלמתי לעבוד שם. ההתמחות היא במ ־ דינה מתפתחת או קהילה מתפתחת והיא הזדמנות ליישם את התאוריה שלמדת". אתההתמחותשלהעשתהבצ'אני, כפרמבודדוקטןבחוףהפ ־ ראי בדרום אפריקה. בתום לימודי התואר השני היא הצטרפה

המקלט בטאקוגמה. "יש לנו מיזם של 'אמץ | "' שימפנזה צילום: רנאטו גרניירי

ל"ישראייד" שפעיל בהתערבויות בקהילות שחוו אסון, דרכו הגיעה לראשונה לסיירה ליאון. איזה אסון היה בסיירה לאון? "לסיירה ליאון הגעתי לסייע במגיפת האבולה, מחלה ב � וגבתה קור 2014 זיהומית מסוכנת, שהתפרצה במדינה ב ־ נות רבים. בשהות הזו נחשפתי לפעילות של ארגון 'טאקוג ־ מה' שמציל את השימפנזים". וכדי לשרוד, מוכרים את תינוקות השימפנזים כחיות מחמד. כריתת יערות גשם בעולם, מביאה לכך שיש להם פחות מקומות מחיה. זו חיה מאוד טריטוריאלית" "אנשים צדים את השימפנזים למאכל, הקהילות מאוד עניות "הקשר עם הארץ מאוד חסר, המשפחה, החברים, במיוחד בקורונה במהלכה לא הגעתי לארץ תקופה ממושכת. עברו בי מחשבות שאם קורה משהו בארץ, אני תקועה פה. מאוד הדאיג אותי להיות רחוקה בתקופה הזו"

28

8.10.2021 ˆ ידיעות נתניה, חדרה