פתח תקוה בקעת אונו 22.12.23

החטופים יוכלו להשתקם ולבחור בחיים" עדי שרון, הילד שנחטף על ידי הצ'צ'נים, באוקטובר 7- מדבר לראשונה מאז ה

| דליות צילום: דנה קופל

סופר נני: לדבר, לצייר, לרקוד, העיקר להוציא מיכל דליות, הבעלים של מרכז מיכל דליות להדרכות הורים, הלכה לפגוש את עדי שרון כשהחטופים הראשונים החלו לחזור מעזה. "אין עדויות רשומות על מישהו שתחקר ילדים בשבי", היא אומרת. "החלטתי לדבר עם עדי כי זה סיפור דומה לחטופי החמאס. מה שחשבתי שצריך לעשות עם ילדים שחוזרים הביתה משבי אושש על ידי עדי: הם צריכים לפגוש אנשים ששמחים לקראתם, לא אנשים באבל או כאלה שמרחמים עליהם. צריך להחזיר להם את השמחה, את הטיק טוק, את הקולנוע והארוחות הטובות, ולבחון איך הם ישנים, האם הם מדברים, האם הם אוכלים. ילדים מבינים הכל, הם חזקים ויש להם יכולת הישרדות אדירה. משפחה יכולה גם להתמודד לבד עם חזרה מהשבי, ולא בהכרח נזקקת לליווי מקצועי". אז מה נכון לעשות במקרה כזה? "לייצר בבית שיח על מה שקרה, בלי לשאול שאלות ישי־ רות כמו 'מה הוא עשה לך' ו'איך הרגשת', אלא שאלות שפותחות שיח כמו: 'קרה משהו?'. אם הילדים לא מדברים, צריך לבדוק אם הם מדברים עם מישהו אחר. העיקר שיד־ ברו, או, לחילופין, יוציאו בדרכים אחרות, ירקדו או יציירו. וגם: לא צריך להיבהל מכל דבר. כלומר, לא לטאטא מתחת לשטיח, אבל גם לא לראות בטיפול נס אלוהי שמשנה סדרי עולם".

שתי האצבעות החסרות בכפות ידיו מזכירות לשרון מדי יום , ואת הצ'צ'נים שדרשו כופר וכלאו אותו 12 את חטיפתו בגיל שנים אחרי, כשהוא נשוי ואב 25 ‰ במרתף חודשים ארוכים לחמישה, השבת השחורה עוררה את הטראומה, והוא לא לחטופים בעזה יש לו מסר אופטימי: ‰ הצליח לקום מהמיטה "אחרי השחרור הנפש משתקמת. עוד יהיו להם חיים טובים"

מנסה לסייע לחטופים

שרון עסוק בחיפוש הדרך הנכונה לפ־ גוש את החטופים כדי לסייע. "אני רוצה לעזור בדרכים שלי מאחורי הקלעים, בלי יח"צ", הוא אומר. "אם הייתי יודע מה אני רוצה לומר להם, כבר הייתי עושה את זה. אולי אני יכול להראות שצומחים גם מסיטואציה קשה כזאת, כשיוצאים למסע שנמשך חיים שלמים. למשוחררים עוד יהיו חיים טובים, אני בטוח. לא תמיד השחרור הוא הפתרון הסופי לסיטואציה, אבל אני בטוח שרובם ישתקמו ויבחרו בחיים, פשוט כי ככה החיים עובדים. אני הצלחתי למחוק שנה מחיי אבל יש גם כמובן אפשרות שאני טועה, כי יש אנ־ שים שעבורם סיטואציה של עשר שניות הופכת לפוסט טראומה לחיים שלמים. "אני לא חושב שאפשר לחזור לחיים בלי אמונה בשם. בזכות השם אני לא פוסט טראומטי, זה מה ששמר עלי במרתף ההוא. ברגע האמת, ללא האמונה שאצא משם, לא הייתי שורד. אני בא ממשפחה חילונית ומצאתי את עצמי עושה שם 'שמע ישראל' בכל יום והייתה לי הרבה התגלות השם. ואין לי הסבר לזה".

מכוון לשוק העולמי, הוא קשור באופנה ויש לו טוויסט ייחודי. וגם עכשיו הייתי מוכן להישען על אדים מבחינת ההכנ־ סה ולשאוט לעבר החלומות. המיזם עוד ימריא, המלחמה רק דחתה אותו קצת". היום הוא צוחק על כך שכפות ידיו הח־ סרות שתי אצבעות לא אפשרו לו לבחור בקריירה של פסנתרן או גיטריסט, ואומר שהשיקום הארוך אחרי השבי נגע יותר לשרירים שהתנוונו ולבעיות במערכת העיכול, שמהן הוא סובל עד היום. במי נעזרת בשיקום הנפשי? "הייתי פעמיים אצל פסיכולוגית ולא התלהבתי, ובסוף יצאתי מזה בכוחות

עצמי. האמת ששנים לא הבנתי את ההשלכות של החטיפה על הבחירות שעשיתי בחיים, ואיפה זה עוד אחוז היום. אני בטוח שצורת החשיבה שלי מושפעת גם במקומות שאני לא מבין. נדיר שזה צף ואז אין לי בעיה לדבר בחופשיות, ומזמן כבר הפסקתי לפחד מזה שיש בחוץ אנשים רעים שיכולים לחטוף אותי. "כשנחטפתי הייתי ילד מופנם ושקט, וכשיצאתי לא חששתי להשיג מה שר־ ציתי, גם בכוח, והסתבכתי לא פעם בגלל זה. גדלתי בשכונות והייתי סוג של עבריין קטן".

מול כלכלי בהתאם. כשהמלחמה פרצה, היה מרוכז בשינוי מקצועי נוסף שהוא עושה בימים אלה. המלחמה הקפיאה את החלומות, אבל רק באופן זמני: "ההצל־ חה לא באה לי בקלות ועד היום תמיד נפלתי אחרי שעליתי. בעבר כבר חשב־ תי שפיצחתי את השיטה ושאני הכי חכם בעולם, התחלתי לייבא סחורות ולפתוח מחסנים, השקעתי מאות אלפי שקלים והפסדתי הכל. זה קרה מאז פעמים נו־ ספות, אבל אני לא מוותר על החלום גם כשאני מקבל מכה בכנף. אני מבין שכישלונות הם חלק מהעניין והמשחק הוא להמשיך לנסות. גם המיזם הנוכחי

25

ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 22.12.2023