פתח תקווה 30.7.21

תקוה – פתח

החלקה הנפרדת בבית העלמין ירקון. הנהלים בינתיים שונו

צילומים: באדיבות המשפחה

במשך שנים נקברו יהודים יוצאי ברית המועצות בחלקות נפרדות בבתי העלמין ירקון וסגולה ‰ אחרי שבית המשפט אישר להגיש תביעה ייצוגית בנושא נגד חברה קדישא, מספר ניקי זינצ'נקו, מיוזמי ההליך המשפטי, על תחושות העוול של משפחתו עם פטירת סבתו ‰ מדוע הוא נמנע מלבקר בקברשלה‰ ומההציפיותשלומהכרעתהדין ‰ בחברה קדישא סירבו להתייחס לטענות הקבורה האפליה והתקווה

"התחושה היא שאנחנו יהודים מדי באוקראינה, אבל לא יהודים מספיק בישראל", אומר השבוע ניקי זינצ'נקו ע � ), נכדה של נינל קיסלגוף ז"ל, ש 35) לתה ארצה מברית המועצות ונקברה בחלקה ייעודית נפרדת בבית העלמין ירקון. תקופה קצרה אחרי פטירת סבתו ) לנהל 35 , החל זינצ'נקו ( 2016 בשנת מאבק משפטי נגד חברה קדישא פתח־ תקוה בטענה כי הפלתה יהודים יוצאי ברית המועצות כשייחדה להם חלקות קבורה נפרדות בבתי העלמין סגו ע לה וירקון (שער פתח תקוה). לאחרונה אושרה תביעה ייצוגית שהגיש יחד עם קרוב משפחה של נפטר נוסף נגד חברה קדישא בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, כשקדם המשפט בנושא נקבע בנובמבר. 25 ל־ "היינו מאוד קרובים" קיסלגוף עלתה לארץ עם משפחתה בי ע והתגוררה בפתח־תקוה ברחוב 1990 נואר , כשהיא בת 2016 הרב משה בלוי. במאי הלכה לעולמה. "אבא שלי התקשר 86 אליי ואמר שצריך להגיע בדחיפות לבית האבות", משחזר זינצ'נקו את היום העצוב. "הנחתי שזה כדי להיפרד מסבתא או שהיא כבר נפטרה. הספקתי להגיע עוד לפני ההורים שלי וראיתי אותה מכוסה בחדרה. "אמא שלי הייתה בתה היחידה וכשעלי ע נו לארץ היא ואבא שלי עבדו המון שעות. איפשהו סבתא היא זו שגידלה אותנו. היא הייתה אישה די בריאה, סופר אינטליגנ ע טית ומאוד צלולה עד ימיה האחרונים. מי שהלך לבקר אותה הכי הרבה היו ההורים שלי וגם אני הייתי מגיע עם אשתי פעם בשבוע. היינו מאוד קרובים". הלווייתה של נינל נערכה יומיים לאחר פטירתה בבית העלמין ירקון בנוכחות מצומצמת של המשפחה הקרובה, ובז ע מן שבני המשפחה מתמודדים עם האבל

הכבד החלה הסאגה מול חברה קדישא. "זו הייתה הפעם הראשונה שאנחנו מת ע מודדים עם סיטואציה של הלוויה בארץ מהצד המארגן", אומר זינצ'נקו. "עד אז לא נפגשנו מעולם עם חברה קדישא ולא הכרנו את הפרוצדורה. "אבא שלי ואני הלכנו לזהות את סבתא ואף אחד לא שאל אותנו שום דבר, בטח לא לגבי איך אנחנו מתכננים לקבור אותה או מה אנחנו מתכננים לשים על המצבה, פשוט כלום. אתה מקבל טופס קטן עליו כתובה חלקה כלשהי ומבחי ע נתי זה לא אומר הרבה, בוודאי בסערת הרגשות שאני נמצא בה. באותה תקופה גם אותו אזור היה יחסית חדש אז רוב החלקות היו ריקות. "התחלנו את מסע הלוויה והתקדמ ע נו לחלקה שנמצאת בסוף בית הקברות. כשהתקרבנו אליה יותר התחלתי להרגיש משהו מוזר". למה הכוונה? "אני רואה את בית העלמין כמו שדה שטוח וסביב החלקה שאנחנו מתקרבים אליה יש גדר ירוקה וחדשה. נכנסנו, קבר ע נו את סבתא והמשכנו בטקס עם קדיש וכל מה שצריך. כשהתחלנו להתפזר ונשארנו המשפחה הקרובה, הסתכלתי ימינה וש ע מאלה וראיתי שעל כל המצבות חרוטים שמות של יוצאי ברית המועצות". איך הגבת? "החלפתי מבטים עם אשתי שקלטה את זה גם. בדרך לאוטו התחלנו לדבר על זה ונפל לנו האסימון: סבתא נקברה בחלקה נפרדת, מגודרת, שמיועדת ליוצאי ברית המועצות מבלי שאיש דיבר איתנו". "כמו סוג ב'" לאורך השנים מסבירים בחברה קדי ע שא כי הסיבה למדיניות היא שמשפחתם של יוצאי ברית המועצות נוהגים לחקוק תמונה של הנפטר על גבי המצבה, וכי הדבר מנוגד להלכה היהודית שאוסרת בנוסף להתפלל בקרבת תמונות אלו. את

"בדרך לאוטו התחלנו לדבר על זה ונפל לנו האסימון: בחלקה נפרדת, מגודרת, שמיועדת ליוצאי ברית המועצות מבלי שאיש דיבר איתנו" סבתא נקברה "סבתא שלי חיה תחת כיבוש הנאצים ואמא שלה הייתה לוחמת בפרטיזנים. אם זה לא נחשב יהודי כדי להיקבר כמו כולם, אז מה כן?"

מתן דו יטש

16

30.7.2021 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו