פתח תקווה 30.7.21

קרית אונו

קדישא ואת ההכללה שבה, כשקרובי הנפטרים לא נשאלו כלל אם ברצונם לחקוק תמונות על גבי המצבות, והאם הם מעוניינים בקבורת יקיריהם בחל ־ קה בה מתירה המשיבה חקיקת תמונות על גבי המצבות, חרף האיסור ההלכתי על כך. ההפרדה נעשתה מתוך גישה פטרונית וסטריאוטיפית כלפי יוצאי ברית המועצות". בנוסף, חייב השופט את חברה קדישא לשאת בהוצאות שכר אלף שקל. 25 טרחת עורכי הדין בגובה זינצ'נקו מסביר כי בעקבות התביעה הודתה חברה קדישא כי "הנהלים שונו ועכשיו הם שואלים אנשים מראש מה הם מתכננים לשים על המצבה. אם אומרים שיש תכנון לחרוט או להציב תמונה, הם מפנים לחלקה ייעודית. יש במדינה זרם דתי אחד ומי שקצת סוטה ממנו הופך לאזרח סוג ב'. אני חושב שזה דבר נוראי, גם כלפי היהדות עצמה וגם כלפי האנשים שפחות יהודים לפי הגדרת ההלכה שלהם". כמה פגעה בכם ההתנהלות הזו? "אני יכול לומר שלא הלכתי מאז לקבר של סבתא שלי. קשה לי להיות שם. ביום השנה לפטירתה הבטחתי לעצמי שכשאנצח את התביעה הזו, אוכל ללכת לשם ולהגיד לה 'ניצחתי'. עד שזה לא יושלם ועד שלא אביא צדק לסבתא שלי, לא אגיע לשם". זה שהתביעה אושרה לא אומר שניצחת? "זה צעד משמעותי בדרך מאוד ארוכה לצערי. אם לומר את האמת, לא הופתעתי ולא ממש שמחתי כי לא הייתה לי התלבטות או מחלוקת לגבי צדקת הדרך שלנו. ידעתי שמה שאנחנו אומרים ומרגישים הוא צודק ונכון. גם אף אחד מחברה קדישא לא ניסה להתנער ולומר שהם היו בסדר. כשהם שינו את הנוהל, הבנו שאנחנו צודקים". מה אתה מצפה שיקרה? "שמי שפוגע באחרים ישלם על זה, אם בכסף או במאסר. צריך לתת פיצוי לכל המשפחות שבני משפחתן נקברו בחלקות נפרדות ועברו את ההשפלה הזו שמגדירה אותם כאזרחים סוג ב'". איזה סכום יספק אתכם? "לא משנה לי כל עוד זה מגיע מח ־ ברה קדישא והעומדים בראשה. אני חושב שההליך יילך לפשרה כי זה לא טוב לגרור את הנושא מבחינת אף אחד מהצדדים. אני בטוח שננצח את הת ־ ביעה הזו". עו"ד מיארה, ממשרד גיל רון, קינן ושות', שמייצג את התובעים, מסר בעקבות ההחלטה: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט, שהכיר בכאבן של משפחות יוצאי ברית המועצות שהופרדו במותם מיתר הנפטרים. מאז שניתנה ההחלטה פנו אלינו עשרות בני משפחה שנושאים עמם שנים את הבושה ועלבון שכרוכים בקבורה הנ ־ פרדת. הם חשים הקלה נוכח החלטת בית המשפט ומעוניינים למצות את הדין עם האחראים לכך. יש חשיבות מיוחדת בקביעת בית המשפט כי התביעה הייצוגית תתנהל נגד מנה ־ לי החברה. הטלת אחריות אישית על מנהלי גופים הנוהגים בהפליה תגביר את ההרתעה מפני הפרת החוק ותסייע במאבק בגזענות ובהפליה". חברה קדישא פתח־תקוה סירבה לה ־ תייחס לכתבה.

ממשיכים בתכנית למניעת אובדנות האגף לשירותים חברתיים בעיר קיים בשבועשעבר ועדת היגוי שנייה ליישום התכנית הלאומית למניעת אובדנות בהובלת עו"ס שרון אנג'ל ממחלקת פרט ומשפחה. קרית אונו משתתפת בתוכנית הלאומית זו השנה השלישית במטרה להפחית למינימום את הסיכון האובדני של יל ־ דים, נוער ומבוגרים. למפגש הגיע תושב העיר לשע ־ בר, ד"ר אבשלום אדרת, נציג עמותת "בשביל החיים", עמותה לתמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו ולמניעת התאבדות. ד"ר אדרת, שבנו שם קץ לחייו במהלך שי ־ רותו הצבאי, שיתף בסיפורו האישי ובניסיונו רב השנים בעמותה והדגיש את חשיבות האיתור וההסברה למניעת ההתאבדות הבאה. התכנית הלאומית למניעת אובדנות מושתת על עקרונות של רצפים טיפוליים ומכשירה צוותים להיות "שומרי סף", שידעו לזהות מצבי סיכון לאובדנות וידעו לאן להפנות לקבלת טיפול מתאים.

זינצ'נקו. "בטוח שננצח את התביעה הזו"

"אחיי ואני שירתנו כולנו כלוחמים בצבא, אנחנו משלמים מיסים, כולנו תו ־ רמים למדינה, אקדמאים ופתאום אתה מרגיש אזרח סוג ב'. סבתא שלי חיה תחת כיבוש הנאצים ואמא שלה הייתה לוחמת בפרטיזנים. אם זה לא נחשב יהודי כדי להיקבר כמו כולם, אז מה כן?" ניסיתם לעשות משהו? פניתם לחברה קדישא? "לא, ההורים שלי לא מהאנשים שמ ־ תווכחים עם דברים כאלו. הם חיו שנים תחת משטר קומוניסטי, אלו אנשים שלא מורגלים לשאול דברים ולנסות לשנות. האחים שלי ואני דיברנו בינינו לא מעט ולא רצינו לשים את ההורים שלי בסי ־ טואציה של לדרוש להוציא את סבתא מהקבר. לא חשבנו שזה צעד נכון". שבועות ספורים לאחר פטירת קיסלגוף פרסם כתב ידיעותאחרונות, יהודהשוחט, כתבה בנושא שהציפה עוד ועוד מקרים דומים. "גיליתי שאני ממש לא לבד וש ־ מדובר בבעיה נרחבת מאוד בפתח־תקוה בגלל ריכוז העולים הגדול שבה", אומר זינצ'נקו. "מספר חודשים לאחר מכן, פנה אליי עו"ד נדב מיארה לאחר שכבר יצר קשר עם התובע הנוסף בתיק, שקרוב משפחתו נקבר בחלקה ייעודית בבית העלמין בסגולה. "התייעצתי עם אחים שלי מבלי לערב את ההורים ובהתחלה התלבטנו אם להצט ־ רף להגשת התביעה בגלל הסיכון הכלכלי שבתשלום ההוצאות במידה ונפסיד, אבל בסופו של דבר הסכמנו על כך ואני שמח שהיא אושרה כעת", הוא אומר. מדוע למעשה עבר זמן רב עד האישור? "היו מספר דיונים בניסיון לגשר על העניין שלא צלחו, ואז הגיעה הקורונה ובאמת ההחלטה עברה לאחרונה". "דבר נוראי" בהחלטה לאשר את התביעה ציין שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יחזקאל קינר, כי "לא ניתן לקבל הטענה של חברה

צילום: אגף הספורט | כדוריד חופים ספורט לילי במקום שוטטות

בימי ראשון ורביעי לאורך הקיץ, בשעות הערב והלילה, ב � " לבני ו Sport Night נערכים בעיר טורנירים " נות נוער במסגרת פרויקט משותף של מחלקת הנוער והצעירים ושל אגף הספורט. הטורנירים, נושאי פר ־ סים, מעודדים פעילות ספורטיבית ואורח חיים בריא וממריצים את הנוער לעסוק בפעילות המיטיבה עמו, כגון: כדורגל, כדורעף, כדורסל, כדוריד, פוטבול אמ ־ ריקאי, טניס, פוצ'יוולי ועוד. מושיקו רשף, מנהל הפעי ־ לות מטעם המחלקה לנוער וצעירים, מסביר: "הפעילות הספורטיבית מעודדת אורח חיים בריא והיא מנתבת את הנוער שלנו משוטטות ברחובות והתנהגויות סיכוניות, לטורנירים ספורטיביים עם כל החברים והחברות". גבעת שמואל סמטת רחוב לזכר המהנדס הראשון העירייה חנכה בשבוע שעבר סמטת רחוב בסמוך לרחוב בן גוריון ע"ש הרמן אברהם ז"ל, מהנדס העיר הראשון של גבעת שמואל. לטקס הסרת הלוט ברחוב בן גוריון הסמוך לבניין העירייה הגיעו ראש העירייה, יוסי ברודני, סגנו יעקב ויליאן, בתו של הרמן, רותי פורפר, ובני משפחה. הרמן, שהיה מהנדס בניין מוערך מאוד במקצועו, בנה את חמישים המבנים הראשונים בגבעת שמואל, פיקח על הב ־ נייה ושימש כמהנדס העיר בשנותיה הראשונות כמועצה. בנוסף, הוא מילא תפקידים משמעותיים בעיר והיה שותף נ � הא 11 פעיל בקבלת ההחלטות. כמו כן, הוא היה מבין , 1949 שים שמונו להיות "חבר המועצה הראשונה" בשנת עת הכריז לראשונה שר הפנים דאז, משה שפירא ז"ל, על הקמת המועצה המקומית גבעת שמואל. מתן דויטש

קיסלגוף ז"ל

זינצ'נקו הטיעון לא משכנע. "המצבה שלה היא הכי בסיסית, ללא תמונה ועם כיתוב רק בעברית", הוא מס ־ ביר. "גם בקברים סביב לא זכורה לי איזו תמונה או דיוקן חרוט. כשהגענו הביתה אחרי הלוויה השיחה הזו התעוררה בקרב כל בני המשפחה והבנו מה קרה". מה עבר לכם בראש באותו רגע? "תחושה די מוזרה. המאבק שלנו כעו ־ לים הוא לא משהו חדש. כשאח שלי הג ־ דול ניגש לרבנות בפעם הראשונה כדי להתחתן, המפגש היה טעון ומאוד לא נעים כי נדרש ממנו להוכיח שהוא יהודי. בסופו של דבר הוא החליט לוותר על זה ולא התחתן דרך הרבנות. באוקראינה המשפחה שלי סבלה מאנטישמיות ברמה שבמחנה הקיץ האחרון שהיינו שם, חו ־ דשים ספורים לפני שעלינו, חרטו צלב קרס על אחי הגדול, אז ילד בן תשע.

17

ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 30.7.2021