פתח תקווה 8.10.21

לא מתכוון לשתוק

גל סגל מגבעתשמואל היה בעבר יועץ פרלמנטרי ודובר עיריות, אבל התשוקה האמיתיתשלו הייתה הוראה ‰ אחרי שעשה הסבה מקצועית והגיע חדור במוטיבציה, הוא גילה מערכת חינוך שלא תמיד מכבדת את מעמד המורה, הורים שמפעילים לחצים, הנהלותשמתמקדות בציונים ושחיקה גדולה ‰ עכשיו הוא משיק ספר המבוסס על חוויות ואירועים שבהם נתקל ‰ למרות הקשיים, הוא מבהיר: "המורים הם אנשים טובים שאפשר לסמוך עליהם"

צילום: ריאן

מתן דו יטש

י � באמת מנח האם בתי הספר ר לים ערכים לתלמידים או שהפכו מזמן לבתי חרושת שנמדדים על פי הציונים? כנראה שאין תשובה מובהקת לשאלה וייתכן שהאמת היא באמצע, אבל מה שבטוח הוא שמעמד המורה נמצא בש י חיקה מתמדת. מי שמסרב להשלים עם ) מגבעת שמואל, 48 המצב הוא גל סגל ( איש תקשורת בכיר לשעבר, שעשה לפני שנים הסבת מקצוע להוראה ולא 10 כ־ תמיד אהב את מה שמצא בתוך המערכת. בספר חדש שישיק בקרוב, שכולל סיפורים עלילתיים שונים, תמצאו 18 אירועים וחוויות המבוססים על מק י רים אמיתיים שבהם נתקל וממחישים עד כמה המצב מורכב מבחינת ההורים, התלמידים והמערכת בכלל. ולא, הוא אינו חושש להביע ביקורת על המער י כת שהוא חלק ממנה, למרות שלא כולם אוהבים את זה. "כשאחד העם הגיע להיות מורה בגי י מנסיה הרצליה המיתולוגית, עיריית תל אביב סידרה לו בית והייתה יראה של כבוד כלפיו", הוא מבהיר. "אני לא אומר בואו נחזור לימים האלה, אבל כן צריך איזה יחס מכבד כלפי המורים".

"מוטיבציה וערכים" סגל, נשוי לענבל ואב לשלושה, היה בעבר עוזר פרלמנטרי של מזכ"ל מפ י לגת העבודה לשעבר, ניסים זווילי, ובהמשך של טומי לפיד ז"ל, כשהיה שר המשפטים. משם הוא עבר להיות הדו י 2006 בר של עיריות יהוד וכפר סבא. ב־ הוא הוציא את ספרו הראשון, "ברוך הבא ילד", אוסף מכתבים אישיים על הצי י פייה שלו להיות אב בפעם הראשונה ועל הילד שעתיד להיוולד. למרות הסיפוק מהעבודה כאיש תק י שורת והשכר הנאה בצידה, הוא הרגיש שהוא חייב להגשים חלום ישן - להיות מורה ומחנך חדור ערכים ומוטיבציה. אזרתי אומץ ועשיתי הסבת 2009 "ב־ מקצוע להוראה", הוא נזכר. "כשהייתי דובר עירייה ונחשפתי לכל מיני מחלו י קות של הרשות המקומית מול תושבים הבנתי שצריך להשפיע על אנשים מגיל מוקדם יותר. אפשר להגיד שכל העיסוק בפוליטיקה הגדיש את הסאה מבחינתי ולא יכולתי לשאת את זה. הבנתי שמ י שהו מאוד יסודי לא תקין בהבנה של אנשים את סדרי השלטון".

על פי ציונים ובגרויות. בנוסף, ההערכה הכללית כלפי המורים, הן מצד המער י כת, ההורים והתלמידים, לאין שיעור לא הלמה ועדיין לא הולמת את העבודה הקשה שהמקצוע הזה דורש". במה זה התבטא? "ראיתי מורים שחוקים שבאיזשהו שלב הרימו ידיים ולא רצו לתת יותר את מה שהם יכלו לתת. מרבית המורים רוצים לבוא בחדווה ובשליחות, אבל חלקם הלכו לאיבוד במערכת. לצערי זה נמשך עד היום ולא ממש השתנה. יש איזו סטי י גמה שהמורים לא עובדים או לא עובדים קשה. קח לדוגמא את תקופת הקורונה. הייתה איזו תפיסה שכאילו המורים באיזה חופש, אבל אף אחד לא עצר לח י שוב או להבין כמה קשה זה ללמד שמונה שעות בזום, כשבמקביל יש לך ילדים קטנים בבית שאתה צריך לדאוג להם". "לחצים מההנהלה" בעידן הנוכחי, שבו הופכים מורים למעין שק חבטות של הורים ותלמידים, אין לעיתים למערכת תשובה או גיבוי הולם. סגל מכיר את זה מקרוב. "הייתה

היה איזה רגע מכונן? "אני זוכר שהייתה מחלוקת על איזו אנטנה סלולרית, שמוקמה בקצה של עיר שגובלת עם כפר סבא. תושבים באו בטענות לראש העירייה על כך, אבל הוא לא יכל לעשות דבר משתי סיבות: זה לא היה בשטח שבתחום אחריותו ולא הייתה לו אפשרות להתערב מבחינה חוקית. ואז באה איזו תושבת ואמרה: 'שראש העירייה ישנה את החוק...'. חוסר ההבנה האזרחית שלה חולל בי את השינוי. "החלטתי לעשות הסבת מקצוע להוראה ולמדתי שנה בבית ברל, ובהמ י שך בסמינר הקיבוצים. היה לי כבר תואר ראשון במדעי החברה והרוח, ותואר שני במדיניות ציבורית. התחלתי לעבוד שנים. 10 בתיכון בחולון ונשארתי בו בהמשך עברתי ללמד בגבעת שמואל, וכיום אני מורה בבית ספר יסודי בהוד השרון ובתיכון בהרצליה". איזו מערכת חינוך מצאת? "גיליתי אנשים חדורי רצון טוב, מוטי י בציה וערכים, ממש כמוני. הבעיה הייתה שהאמצעים שעמדו לרשותם היו דלים מאוד. הדרישות של המערכת לא כל כך קשורות לערכים האלה. הכל היה מדיד

היה לי למשל תלמיד מלה פמילייה, שעד היום אני בקשר מצוין איתו. האמירות הקיצוניות שלו על ערבים ישר נקטעו על ידי, אבל הוויכוחים הפוליטיים

בינינו היו מרתקים"

24

8.10.2021 ˆ ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו