פתח תקווה 8.10.21

"אני אופטימי, חזק ומשוכנע שאני משפיע על התלמידים ומצליח לחולל שינוי"

הדעתנות שלך גבתה ממך מחיר אישי? "לא יודע. הרגשתי לא פעם שהאופי שלי לא תמיד מתאים למקבלי ההחלטות". "המחסום האחרון" בשיעורי הספרות והאזרחות שהוא מעביר לתלמידיו מעודד אותם סגל להביע את דעתם בכל נושא שעל הפרק. מה שבטוח זה שהוא מעולם לא הסתיר את דעותיו, כולל הפוליטיות שנמצאות במרכז המפה הפוליטית. "מורה שמ ־ סתיר את עמדתו לא יכול לחנך", הוא קובע. "כל אדם צריך להרגיש נוח לה ־ ביע את עצמו". דיון בנושא פוליטי לא יכול לערער את מעמדך בקרב תלמידים שלא מס ־ כימים עם עמדותיך? "לא. אני תמיד מסביר לתלמידים שאני מאוד מכבד דעות מנומקות שלא תואמות את תפיסת עולמי, כל עוד הן לא גזע ־ ניות, הומופוביות וכו'. היה לי למשל תל ־ מיד מלה פמילייה, שעד היום אני בקשר מצוין איתו. האמירות הקיצוניות שלו על ערבים ישר נקטעו על ידי, אבל הוויכו ־ חים הפוליטיים בינינו היו מרתקים. היה הרבה כבוד בינינו ואפילו עזרתי לו באחת ההסתבכויות המשפטיות שלו. התפקיד המרכזי שלי הוא להביא את הילד לח ־ שיבה. זה לא יכול להתבצע אם אסתיר את דעותיי. זה לא שאני אומר לתלמידים למי להצביע אבל אני כן חושב שצריך לאתגר אותם בלהגן על דעותיהם. הרי אי־אפשר לנהל שיעור באזרחות מבלי לדון בנושאים אקטואליים. צריך לאפשר "אדם שלא אופטימי לא צריך לעסוק בחינוך. בסך הכל המורים הם אנשים מאוד טובים שאפשר לסמוך עליהם. לד ־ עתי מקצוע ההוראה הוא המחסום האחרון שנשאר להגן על היהודים כעם הספר". ומה עם התלמידים הבוגרים שלך. אתה מרגיש שאתה משפיע עליהם? "אני חושב שהאסימון נופל להם כשהם מגיעים לראשונה לבקו"ם ומתגייסים. הם פתאום מגלים שהדברים שהקפדנו עליהם, אפילו דברים קטנים כמו למשל עבודות שצריך להגיש בזמן, יסייעו להם בצבא וגם בחיים אחרי השחרור. אתה רואה את זה בבוגרים שהתגייסו ובאים לבקר ומעריכים את מה שהם ספגו מאיתנו. אנחנו מלמדים אותם לה ־ ציב יעד ולהגיע אליו. לבוא בכיף לבית הספר ולהעשיר את עולמם. זאת בגדול עבודת החינוך שלנו. אם הצלחת לעשות את זה, בסוף גם תראה ציונים גבוהים". עברת חתיכת מסע עם עצמך. עם כל הביקורת שלך על המערכת, הצטערת פעם על הסבת המקצוע שעשית או אולי חשבת להרים ידיים? "לא. אני מודע לכך שחלק גדול מה ־ מורים שעשו הסבה מתייאשים ופור ־ שים, אבל אני לא שם. אני אופטימי, חזק ומשוכנע שאני משפיע על התלמידים ומצליח לחולל שינוי. אני מאוד אוהב את העבודה ואת התלמידים, זו הנאה בלתי רגילה עם סיפוק גדול". שיח פתוח, חופשי ומכבד". אתה אופטימי בסך הכל?

עמים איזו מורה מבית ספר אחר העירה לי פתאום: 'תזוז מפה, אני הייתי קודם'. אמרתי לה: על מה אנחנו רבים? על מי ייכנס ראשון לתאי הגזים...?". איזה סיפור מעביר ביקורת נוקבת במיוחד? "יש איזה סיפור על ילד שחווה חיים מאוד קשים והוא כל הזמן מאחר לבית הספר. המורה כועסת והתלמידים צו ־ חקים עליו, אבל בגלל שהמערכת מפ ־ ספסת אותו אף אחד ללא יודע שהבית שהוא מגיע ממנו נמצא במצוקה כלכ ־ לית והוא צריך לשמור על אחיו הקטנים כדי שאמו תוכל לעבוד". אתה מצליח לשנות דברים מבפנים? "בכל פורום שהייתי ניסיתי להשפיע על ההחלטות ולשנות דברים לטובה. אולי הספר יעורר מחשבה ודיון". אתה מרגיש בודד במערכה הזאת על דמות המורה? "אני לא חושב. זה נכון שיש הרבה מו ־ רים שפשוט מותשים ונגמר להם הכח. עם זאת, יש עדיין מורים שנאבקים כדי לשנות דברים. זה נכון שאני דעתן, שזו לא תמיד תכונה טובה במערכת שדור ־ שת ליישר קו".

'פוגע' בילד שלי אני אפעיל לחץ ואתן לו גיבוי בכל מקרה. אני חייב לציין שיש גם הורים שעומדים לצד המערכת. מצד שני, זו הגישה הכללית שכוללת הורים, הנהלות, משרד החינוך והתקשורת. גם ארגוני המורים לא תורמים יותר מדי לת ־ דמית שלנו". "מחשבה ודיון" תפיסת העולם של סגל הובילה אותו לכתוב את ספרו החדש "הערת מעקב", שנמצא בימים אלה בהד סטרט של גיוס המונים לקראת צאתו לאור. אחד הסי ־ פורים בו הוא על מסע תלמידים לפולין, שנמצא במחלוקת ציבורית אם צריך להמשיך אותו או לא. "בעיניי מדובר במסע חיובי וחינוכי לציונות ולאהבת אדם, ובאותו סיפור הבאתי קטעים מג ־ חיכים כיצד לוח הזמנים מתוכנן בקפי ־ דה כולל הפסקות שירותים. "כלומר, חייבים לעמוד בזמנים, אפי ־ לו בנושא של עשיית צרכים. או שמ ־ ביאים המון קבוצות של תלמידים כדי לראות את תאי הגזים, ואנחנו המורים צריכים לתפוס מקום בתור. באחת הפ ־

לי תלמידה שלא הגיעה לכמות נכבדת של שיעורים והגישה לי בסוף עבו ־ דה דרדל'ה ברגע האחרון", הוא מספר. "קיבלתי הוראה שאני חייב לקבל את העבודה שלה. נתתי לה ציון לא גבוה, ואז החל עליי מסע לחצים מצד ההורים וההנהלה. "בסוף נעשו כל מיני מהלכים כדי לשכנע אותי לשנות לה את הציון. כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה עם מה הילדה הזאת תצא החוצה לחיים. איזה מסר אזרחי היה פה? שהלחץ של ההנהלה וההורים עובד במקרה שהוא לא אמור לעבוד? בנוסף, אני נתקל באינספור היעדרויות או מה שקוראים היום 'הבר ־ זות' מצד תלמידים שעוברות ללא תגו ־ בה, והתירוצים כמובן רק משתכללים. אני יכול לומר לך בציניות שהרבה מאוד סבתות של תלמידים נקברו בת ־ קופה שאני משמש כמורה וקמו לתחייה עד הפעם הבאה...". יכול להיותשההורים אומרים לעצמם אנחנו נדאג לחינוך של הילדים שלנו, והמורים צריכים להתמקד בלתת להם ציונים טובים? "יכול להיות. התפיסה היא שאם אתה

הערכה הכללית כלפי המורים, הן מצד המערכת, ההורים והתלמידים, לאין שיעור לא הלמה ועדיין לא הולמת את העבודה הקשה שהמקצוע הזה דורש"

25

ידיעות פתח תקוה, בקעת אונו ˆ 8.10.2021