פתח תקווה אונו 03.11.23

לה קרנה. "מקווים שהמתחם והספקים יגלו הבנה"

"האנשים יותר קפוצים, יותר קצרים. כל יום אנחנו נכנסים עם לקוחות לממ"ד כי אין יום שאין בו אזעקה. זו הפכה להיות סיטואציה שגרתית. מה שכן, ככל שעובר הזמן רואים מגמת עלייה בכמות האנשים שמגיעה. כולם צריכים את היציאה הזו כדי להתאוורר מהלחץ". עד כמה נפגעת כלכלית בינתיים? אחוז אבל אומדן נזקים 40 "יש ירידה של נעשה אחרי המלחמה. כאזרח בעורף אני לא מרגיש בנוח לבכות על מצבי. ביחס לאחרים במדינת ישראל הוא הרע במיא עוטו ויש כאלו שזקוקים לסיוע לפנינו". כמו מסעדנים רבים, גם אלקובי חווה עתה פגיעה משמעותית נוספת אחרי זו שזימנה הקורונה. "ההשוואה קיימת בגלל הסיטואציה אבל הקורונה הייתה ההיפך: אנשים ישבו בבית וחיפשו כיצד להתנא חם, היום לאנשים אין מצב רוח להתנחם במשהו טעים מבחוץ, הם עדיין בתקופת אבל. המורל קיבל חבטה עצומה". דיברו איתך על פיצוי מהמדינה? "תרשה לי להיות ציני - איזו מדינה? קודם שידברו עם מי שצריך, אחרי זה שידברו איתנו". איך אתה רואה את העתיד? "אני חושב שזה הולך להיות ארוך, אבל אנחנו כעם נעבור את זה כמו שעברנו דברים אחרים. כמובן שתהיה פגיעה אבל בסופו של דבר אנחנו פה כדי להישאר, אין ברירה". יניב חביב, בעלים במסעדת "לה קרנה" שהעתיקה לאחרונה את מקומה לרחוב תוצרת הארץ, עורך גם הוא השוואה לתקופת הקורונה. "אנשים חזרו לאכול את המוצר הטוב בקרטונים", הוא אומר. "עברנו לפה במטרה לשנות קונספט וליצור אווירת בילוי עם ההמבורגרים המוכרים והטובים שלנו, בשילוב קוקא טיילים ובירות. זה צלח בהתחלה, אבל באוקטובר המתכונת השתנתה. 7 מה בימים הראשונים היינו סגורים ועזרנו לחיילים. בהמשך פתחנו אבל אנשים פחות מגיעים גם בגלל הפחד וגם כי אין מצב רוח. הקונספט של בילוי, אוכל ואווירה פחות מדבר לאנשים כרגע". איך ממשיכים הלאה? "כרגע מנסים להבין אם ואיך העירייה תעזור ואם המדינה תיתן פיצוי, אבל זה נראה רחוק. בינתיים יש הירתמות מצד המתחם שעוזר לנו עם דמי השכירות ואנחנו מקווים שגם הספקים שמולם אנחנו עובדים שנים, גם בימי משברים, יגלו הבנה. אנחנו מנסים לעשות את המירב מבחינה שיווקית ולמקסם את העסק ככל הניתן". "נוכל להתמודד עם הסיטואציה רק עם אורך רוח ועם הבנה שזה יחלוף", אומר חביב. "כרגע אנחנו שומרים על אופא טימיות ומאמינים שאנשים יוכלו לנהל שגרה לצד מלחמה, כי זה לא הולך להא שתנות בקרוב. אני אופטימי ולכל ירידה יש עלייה. אנחנו עם חזק ונעבור את זה". לה קרנה: שינוי מתכונת ("יש פחד ואין מצב רוח")

בוקריה. "דברים משתנים בין רגע"

אנחנו עובדים בעיקר על משלוחים כשמי שרוצה לשבת במקום יכול לעשות את זה אבל אין מלצרים שיגישו את האוכל. א � עובדים נותרו שישה, חלקם נ 12 מ - 21:00 לצים לא להגיע וחלקם גויסו. ב אני כבר סוגר. המצב הנוכחי לא מאפשר לאנשים להנות ולפתוח שולחן. "בימים הראשונים שאחרי המלחמה אחוז 100 חוויתי מן הסתם ירידה של אחוז. 30 בהכנסות, היום זה בסביבות בגלל שעיקר העבודה במשלוחים, זה לא רווחי. גם זמני ההמתנה גדולים מאוד, ואם בעבר היינו מגיעים ללקוח תוך שעה גג, היום אנחנו אומרים מראש שההזמנה עלולה לקחת עד שעתיים. כל הסיטואציה לא נעימה". איך מתמודדים? "לאט ובעדינות, אין ברירה. זה המצב במדינה, נלחמים עם מה שיש. עדיף שיהיה עסק שעובד עם תזרים מזומנים כלשהו, גם בהפסדים, מאשר עסק שמוא שבת לגמרי. מסעדנות זה תחום שמאוד קשה להתמודד בו". אפשר לשרוד כך לאורך זמן? "לאורך זמן אי אפשר לשרוד אבל אני

מקווה שנצליח. אני לא יודע מה יהיה אחרי המלחמה. אני כל כך אוהב לתת שירות וכל כך אוהב את המקום כך שהא מחשבה לסגור לא עברה בראש. "אני כל הזמן עסוק באיך לשקם את העסק, לייצר לקוחות חדשים, להביא את עצמנו למקום טוב יותר בתקווה שנצליח. בכלל אני מנסה להעסיק את המוח כמה שיותר, ולא לשקוע בפחד של מלחמה וקטסטרופה. אני משתדל לשא מור על שפיות ואופטימיות כי אחרת נלך לאיבוד. זה עושה טוב בימים האלה לראות את עם ישראל מתאחד וקם על הרגליים מחוזק. אתה אומר שיש תקווה". בוקריה: אחוז 40 ירידה של ("האזעקות משנות את כל התמונה") "הדבר הכי משמעותי כרגע זה שאתה לא יודע למה לצפות", מסביר רן אלקוא בי, הבעלים של מסעדת "בוקריה" שבא מתחם יכין. "יכול להיות בוקר סטנדרטי כמו לפני המלחמה ואז תהיה אזעקה בצהריים, וערב שהיה אמור להיות מלא אחוז עבודה 20-30 הופך להיות ערב של מהרגיל. האזעקות משנות את כל התמוא נה, דברים משתנים בתוך רגע". באיזו מתכונת אתם עובדים? "בהתחלה היה חשוב לנו לפתוח כדי להכין אוכל לכל הגזרות, בין אם לחיילים, פצועים או מפונים. אחרי שבוע וחצי פתחנו הושבה לאנשים ומשם זה מתגלגל והופך להיות סוג של 'שגרה'. אנחנו עובדים בשעות מצומצמות יותר, כשבמוצ"ש למשל המקום לא פתוח, אבל ברמת הפעילות משתדלים לתת שירות כמה שיותר מלא, אם כי בהיקף נמוך יותר ובכוח אדם קטן יותר". מה אתה מזהה בהתנהלות של הלקו־ חות שמגיעים?

אנחנו במצב הכי חמור שראיתי, ואני בתא . אני יכול להבטיח שאף אחד 16 חום מגיל לא ייקח את המקום שלי עכשיו. "החלום שלי מתנפץ לי בפנים אבל יש דברים בחיים שגורמים לך להסתכל על דברים קצת אחרת. יש כאלה שחוו אסונות שאין להם מחיר. בסופו של דבר נקווה לימים טובים יותר, שנזכה לחייך כמו פעם".

בוקריה: "בתקופת הקורונה אנשים ישבו בבית וחיפשו כיצד להתנחם, היום אין להם מצב רוח להתנחם במשהו טעים מבחוץ, הם עדיין בתקופת אבל. המורל קיבל חבטה עצומה"

שיפודי חן: מתכונת מצומצמת ("עובדים בעיקר על משלוחים")

גם עסקים ששורדים בינתיים מספרים שהם חווים תקופה קשה. "כשהחלה המלא חמה אנשים פחדו לצאת מהבית. לא היה לנו כוח אדם והיינו סגורים במשך ארבעה ימים", מספר יוסי סודאי, בעלי "שיפודי חן", הסמוך לקניון הגדול (אבנת). "לאחר מכן פתחנו במתכונת מצומצמת. אם לפני המלחמה אנשים היו פותחים שוא , מאז שחזרנו 23:00 לחן וסגרנו בסביבות

שיפודי חן. "עדיף הפסדים

מהשבתה מוחלטת"

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

"ידיעות פתח תקווה" ראשון לציון 1 מערכת: נח מוזס 03-6898430

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: