רחובות 09.09.22

׀ מבצע סבא רחובות נפגשו

במשך כל חייו חיפש יעקב רויזר את אחיותיו שנעלמו בשואה ‰ לאורך השנים שיתף את ילדיו ונכדיו בסיפור המשפחתי בתקווה למצוא יום אחד צאצא ממשפחתו ‰ רק לאחר שנפטר הצליחו נכדיו בזכות תמונה בפייסבוק לאתר בארה"ב את קרובי משפחתם ‰ בשבוע שעבר הם נפגשו כאן בארץ שנה 70 אחרי בזכות תמונה בפייסבוק

אבי ג יל קדם / / צילומים מתוך אלבום משפחתי

ובסופן שנות חיפושים 70 מפגש עצום ומרגש של קרובי משפחה, שהסבים והסבתות שלהם היו אחים ונפרדו בשואה ומאז נותק ביניהם הקשר. הם כבר הלכו לעולמם, אבל הנכדים מצאו אלה את אלה בזכות תמונה בפייסבוק. בשבוע שעבר השלימו את הפאזל המשפחתי במפגש מרגש, ובכך סגרו מעגל. הניתוק מהמשפחה השורשים של בני המשפחה הולכים שנים רבות אחורה, לעיר בילגוריי של במאה הקודמת. הקשר נגדע 20 שנות ה־ ועימו גם המידע על מה שאירע למש ־ פחה רגע לפני כניסת הנאצים לפולין, כשאב המשפחה משה רויזר, הורה לבנו לברוח בהבטחה שהם 18 הבכור בן ה־ יבואו בעקבותיו. "סבא שלי היה אדם צנוע, אבא שלו אמר לו שפשוט יברח ושיסתדר, הם כבר יבואו וכמובן שזה לא קרה", מספרת חן מיזינסקי, אדריכלית ומעצבת פנים תושבת העיר, שלקחה על עצמה את המשך החיפוש לאחר שסבה .2001 נפטר בשנת "סבא ברח לרוסיה, בסיביר הוא הכיר את סבתא שלי וכשהמלחמה נגמרה הוא חזר לעיר וחיפש את המשפחה, אנשים

שהחזיק בתמונה, "הוא היה שכן או מכר רחוק, זה נראה כאילו מישהו לקח את התמונה מהבית בפולין, אבל לא היה לו שום מידע. סבא שלי חיפש ביד ושם ובדפי העד ולא מצא שום דבר, בשנת הוא נפטר ומאז התפקיד עבר 2001 אלינו, הנכדים ובני הדודים". האחיות האבודות היא מספרת שעם התקדמות הטכנולו ־ גיה האפשרויות לחיפוש גדלו, הם גילו למשל שיש קהילה של יוצאי העיר ויש להם אפילו אנדרטה בחולון, בזמנו עוד היו אנשים מבוגרים שיכלו להביא מידע כלשהו מהעיר על החייט, אך אף אחד לא הושבתי את אבא שלי ואת אחותו ועשיתי להם מצגת בהפתעה גמורה, כך הם גילו. הם הגיבו בבכי, מאז שסבא נפטר אבא מאוד רגיש בכל מה שקשור אליו

שהיו שם אמרו לו שאין לו מה לחפש, שכל היהודים בעיר מתו, והוא עלה ארצה". גורל המשפחה לא נודע עד היום, האב, האם וארבע האחיות נעלמו ללא כל אז ־ כור. מיזינסקי מספרת שלא הכירה את הרקע כילדה, "וגם חשוב לזכור שמדובר באנשים שאחר כך לא דיברו ולא רצו לדבר. לא ידעתי שום דבר על הרקע הזה של סבא שלי חוץ מזה שלא היה מוכן לקנות מכוניות ומוצרי חשמל גרמניים. רק כשהייתה לי עבודת שורשים הוא סיפר איך ברח והיה ביערות עד שהגיע לרוסיה". ע � דוד של מיזינסקי נסע ב 90 בשנות ה ־ קבות מידע שקיבל לארגנטינה ופגש אדם שאמר שהוא מכיר את הסב. לדבריה אף אחד לא טיפח תקוות לטיול, אך הדוד חוזר מהטיול בארץ הרחוקה עם תמונה אחתשל ארבע אחיות בכניסה לביתן. "הוא טען שזו המשפחה שלנו, שאלה האחיות של סבא שלי, וכשהוא חזר עם התמונה לארץ סבא שלי היה בהלם מוחלט כי אלה היו האחיות שלו. ארבע אחיות בגילאים שונים, מגיל שנה וחצי ועד גיל תשע, אני זוכרת שזה הימם אותו, תמיד הייתה לנו רק את הת ־ מונה של אבא שלו". למרות הגילוי המפתיע לא ברור עד היום איך קשור למשפחה אותו איש

הכיר את המשפחה. "אף אחד לא הכיר או שמע על שם המשפחה רויזר, בשנת התפרסמו הרשימות של אושוויץ 2007 ובכל הווריאציות לא מצאנו אזכור לשם המשפחה", מספרת מיזינסקי ומוסיפה שברגעים מסוימים עלתה בהם המחשבה שאולי משהו מהפרטים שנמסרו על ידי הסב לא מדויק. "קהילה של יהודים, לא מכירים ולא שמעו, וגם אם צעירים מסבא שלי, יש לו אחיות צעירות יותר וכלום, שום דבר". בחיפושים הרבים שלה שוחחה עם חוק ־ רתשסיפרה להשהרישום במשרד הפנים הפולני היה יקר מאוד, ומשפחות עניות לא יכלו להרשות לעצמן רישום, "אחד הדברים שסבא שלי כן סיפר זה שהם היו מאוד עניים, וזה התחבר". למרות הקושי שנה, בכל שנה היא 70 ולמרות שעברו מקפידה לפרסם את התמונה של ארבע האחיות סביב יום השואה ולקוות שמי ־ שהו יזהה את האחיות האבודות. "אני כותבת את השמות שלהן, שואלת אם מישהו מכיר, אם מישהו יודע מה קרה להן, ואין שום תגובה. הן בנות, אם הן התחתנו שם המשפחה שלהן השתנה, אולי איזה מישהו אימץ אותן אחרי המ ־ לחמה ואולי התנצרו, יש המון סיפורים על ילדים בשואה ויכולות להיות כל כך הרבה אופציות למה שקרה להן".

32

9.9.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות