רחובות 09.09.22

המפגש של קרובי המשפחה בשבוע שעבר

האחיות האבודות

הסבא יעקב רויזל ז"ל, רעייתו ובנם

מחפשים תשובות המשפחה מצאה את קרוביה, אך השא ־ לות בנוגע להיעלמות האחיות והורי הסב נותרו בעינן. "אחד הדברים שקי ־ בלנו היה ספר על העיר, חיפשתי אזכור לשם, ואז הגעתי למשפט ביידיש שתר ־ גמתי בגוגל, היה כתוב שלמאיר רויזער החייט הצנוע היה בית ספר לחייטות, והיו מגיעים מכל האיזור ללמוד אצלו. וסוף־סוף השם כתוב, יותר מזה - עם כמה שחשבתי שסבא שלי ממציא - הוא היחיד שהמשיך לכתוב לכל אורך חייו את שם המשפחה בצורה נכונה". "לפני כמה חודשים מישהי הגיבה לפוסט שלי וכתבה שיש לה גם משפחה מהעיר הזו וגם שם המשפחה דומה. ראיתי את ההודעה והרגשתי שכל הגוף שלי מתרוקן, שאין לי דם בגוף"

אות חיים ראשון שנים שמיזינסקי מפרסמת את התמונה, אבל לפני כמה חודשים פתאום הייתה תגובה. "לפני כמה חודשים מישהי הגי ־ בה לפוסט שלי וכתבה שיש לה גם מש ־ פחה מהעיר הזו וגם שם המשפחה דומה", האישה אף הוסיפה שהמשפחות מזכירות אחת את השנייה במראה החיצוני. "ראיתי את ההודעה והרגשתי שכל הגוף שלי מתרוקן, שאין לי דם בגוף". בשלב הזה היא עוד חששב לגרום לאבא שלה ולאחותו, שני אחים מבין ארבעת ילדיו של הסב יעקב רויזר ז"ל, התרג ־ שות לשווא. הן קובעות לדבר ומהשיחה עולה שהיא גרה בארצות הברית וכל המשפחה היגרה לשם עוד לפני השואה והיא חוקרת את ההיסטוריה המשפחתית שלה. "והיא מתחילה למשוך מהמאגר תעודות לידה, תעודות פטירה, תעודות נישואין, ואז הן מגלות גם את הקשר המשפחתי - "סבא רבא שלי וסבתא רבתא שלה הם בני דודים מדרגה ראשו ־ נה. ואנחנו אומרים רגע רגע, אנחנו יוד ־ עים שלסבא רבא שלי היה רק אח אחד, כי סבא שלי כל הזמן דיבר עליו, על דוד מאיר, אז מסתבר שהיו עוד שני אחים ועוד אחות שנפטרה כשהייתה תינוקת". מיזינסקי מספרת שיש מוטיב שמות

חוזר במשפחה שלהם כמו במשפחה שלה: "תמיד לאח הכי קטן במשפחה קוראים משה, ולאח הכי גדול קוראים מאיר, וגם אבא שלי הוא האח הקטן וק ־ ראו לו משה". איך אבא שלך הגיב? "הושבתי אותו ואת אחותו ועשיתי להם מצגת בהפתעה גמורה, כדי להס ־ ביר להם את הקשר. הם הגיבו בבכי, מאז שסבא נפטר אבא מאוד רגיש בכל מה שקשור אליו". יש דמיון פיזי? "בהתחלה היא שלחה לנו רק תמו ־ נה של הסבתא ובאמת יש דמיון, הם כבר נהיו אמריקאים, הסגנון והלבוש והאיפור מאוד שונים מאיתנו ולפעמים הסגנון התקופתי כל כך בולט שקשה לך לראות אם הוא דומה לך או לא". לפני שבוע חלק מהמשפחה הגיעו לח ־ גוג בר מצווה בארץ ושני הצדדים קבעו להיפגש, "זה היה מאוד מרגש, אנשים מקסימים ומאוד חמים וחברותיים. "היה גם רגע מיוחד במפגש שבו כולם הבינו את הקשר הגנטי, כיוון שברגע שנשלפה תמונה של בנו של אחד האחים והיא הוצמדה לתמונת הסב, היה נראה שמדובר באותו אדם. "הגדלנו והשארנו את הפנים שלו על המסך מול התמונה של סבא שלי וזה היה מטורף".

המשפחה ממשיכה ותמשיך לחפש תשו ־ בות, "מה קרה לארבע הבנות, זו תעלומה. אנחנו מחפשים מישהו שמכיר את המשפ ־ חה, מהעיר בילגוריי או מפראמפול העיר השכנה. אלה היו ערים קטנות יחסית, היהודים בהן עסקו במקצועות פשוטים כמו חייטות, סנדלרות וקצבות". מה את חושבת שהוא היה אומר אילו היה היום בחיים? "החיים לימדו את סבא שלי להיות זהיר, הוא היה למוד אכזבות. כשדוד שלי נסע אז לארגנטינה הוא לא התר ־ גש, 'מיליון איש יכולים לומר שהם המ ־ שפחה שלי אבל אני רוצה את המשפחה שלי, את אבא ואמא והאחיות', וכשהוא חזר עם התמונה הוא היה בהלם. אני חו ־ שבת שאם הוא היה בחיים זה היה פותח את הצוהר לספר את כל הסיפור, להש ־ לים לנו את הפרטים החסרים". כ � נ 17 ליעקב רויזר נולדו ארבעה ילדים, דים ונינים רבים, "הוא הקים את השושלת מחדשולהםלאהיושוםאמצעיםטכנולוגיים כדי לחפש. הדור הבא צריך להתעקש ולה ־ משיך לחפש, אבא שלי תמיד אומר – 'הנא ־ צים היו כל כך מסודרים שהם ניהלו רשימות מדויקות, בטוח זה חייב להיות כתוב איפה שהוא'. המידע היחידי שיש לנו הוא מקהילת יהודי בילגוריי כאן בארץ, שהגיעו שתי רכ ־ בות, לקחו את כל היהודים והלכו". ¿

33

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 9.9.2022