רחובות 09.09.22

"חלמה בגדול". אורלי גרגו, השבוע

הפתק האחרון שהשאירה מזי לאמה

בתי מה יקרה אם החוליה שהובילה לפיגוע תשתחרר. "הייתי מתקשרת לקצינת הנפגעים שלי כל יום וכל היום. לא יכולתי לאכול ולש א תות. בסופו של דבר שחררו רק אחד, את זה שהודיע שחמאס לוקח אחריות, אבל לא היה לו תפקיד ממשי בפיגוע. הם קיבלו תשעה מאסרי עולם. אני לא מסוגלת לד א מיין מציאות בה הם ישתחררו. "כשקורים מקרים כמו השבוע, שירו על אוטובוס עם חיילים, אני לא מתקרבת לט א לוויזיה. זה מציף אצלי הכל. אני כל הזמן בוכה, לא מסוגלת להתמודד עם מידע כזה". כיצד נראים חייך היום? "אני ממשיכה. בהתחלה זה היה בלתי אפשרי. חברות שלי לא זזו ממני. שמו א נה שנים היו לידי, מהרגע שפתחתי את העיניים ועד שהייתי עולה לישון. לימים הנכדים הגיעו והכניסו בי יותר שמחה. אני לא בנויה לכל עניין ההנצחה או הטקסים, זה קשה לי ואני נמנעת מזה. "לפני מספר שנים ראיתי פרסומת על רכב פרטי והחלטתי לעשות מדב א קה עם התמונה של מזי לרכב. גם לבן יש מדבקה כזאת וכל כמה שנים אני

שלי! רק רציתי להזכיר לך שאני אוהבת אותך הכי הכי בעולם הזה, ואת האמא הכי טובה בעולם. חולה עלייך לנצח... מזי". אך אורלי מספרת שבקשר הייחודי בינה ובין בתה הבכורה זה היה פתק שגרתי. "היא תמיד הייתה מרעיפה אהבה, לא מחכה לאירוע מיוחד כדי לומר 'תודה' או 'אני אוהבת אותך'. "יש לי אינסוף פתקים ומכתבים ממנה והחדר שלה נשאר אותו הדבר עד היום. רק את המיטה זרקתי, כי מרוב ניקיונות היא נשברה. היום אני מבינה שבקרוב איאלץ לרוקן אותו. אני לא רוצה להשאיר אותו אחריי כנטל לילדיי ואין לדעת מה יילד א � . הוא התחתן ל 31 יום. בני בן היום בגיל חרונה וגר איתי ואני רואה כמה קשה לו , יש לי 36 להתקרב לחדר. בתי עדי בת ממנה שלושה נכדים שהכניסו לי הרבה שמחה ואור לחיים". ההנצחה אורלי מספרת כי בימים של עסקת שליט חייה התהפכו. "לא יכולתי לישון בלילה. כל הזמן חש א

כשהדלתות נפתחו. "כמה דקות אחר כך בן הזוג שלה התקשר, שאל מתי דיברנו וכשסיפר שהיה פיגוע, מיד ידעתי שהיא נפגעה. נסעתי כמו מטורפת לטרמפיאדה, כל הנסיעה בכיתי, אני לא זוכ א רת את הדרך, אבל כשהגעתי לשם לא ראיתי כלום מרוב המולה. "מיד שלחו אותי לבית חולים אסף הרופא וכל הדרך התקשרתי לנייד שלה. ענה לי פרמדיק שנשבע שהיא בחיים, אמר שהנ א שים אותה והעלה אותה לאמבולנס עם דופק. בדיעבד הבנו שבדרך לבית החולים היא שוב איבדה דופק. במשך שעתיים חיפשנו אותה בבית החולים. כששלחו אותנו לאבו כביר היה ברור לי שזה נגמר. "זיהיתי רק את הפנים שלה. לא רציתי לראות את שאר הגוף. רק אחרי שלוש שנים אזרתי אומץ לקרוא את דוח הנתיחה וקיללתי ברגים חדרו לגופה, הרגליים 60 את היום הזה. היו מרוסקות". החדר בבוקר הפיגוע השאירה מזי לאמה פתק מרגש על המקרר, עליו כתבה: "לממוש

מחליפה אותה כי היא דוהה. "מבחינתי זו ההנצחה שלי, כמו אנדרטה בכבישים עבורה, וכל מי ששואל אותי אני שמחה לספר לו על מזי. חשוב לי שיזכרו אותה. "יש למזי שתי חברות טובות, הודיה ושי א רלי, שעד היום מלוות אותי. אנחנו נפגשות מדי יום חמישי בבית קפה או בבתים שלהן. הילדים שלהן לומדים עם הנכדים שלי". המסר רגע לפני האזכרה של מזי, אורלי מב א קשת להעביר עוד מסר אחד: "אני רוצה שאנשים יידעו שמזי הייתה ילדה טובה, חדורת מוטיבציה, אהובה, פשוט מלאך. ילדה שהסתפקה במה שיש אבל חלמה בגדול, ואני מאחלת לכולנו להעריך את החיים ואת הרגעים הקטנים כמותה, ול א עצמי שאזכה ליהנות ממשפחתי ונכדיי".

"כשקורים מקרים כמו השבוע, שירו על אוטובוס עם חיילים, אני לא מתקרבת לטלוויזיה. זה מציף אצלי הכל"

35

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 9.9.2022