רחובות 09.09.22

זוכרים את מזי גרגו ז"ל | חולון

היא הייתה ילדה טובה

חלום ההייטקשהתנפץ ‰ המשפחה והחברותשנותרו מאחור ‰ וצעירה אחת שנים להירצחה 19 שלא הספיקה לחיות את החיים שכה אהבה ‰ השבוע מלאו של רב"ט מזי גרגו מחולון, שמצאה את מותה הטראגי בפיגוע שבו התפוצץ מחבל בטרמפיאדה בצריפין שבה עמדה ‰ אמה, אורלי, מספרת על האובדן הקשה שאינו מרפה גם היום, על הנחמה בנכדים וגם על דרך ההנצחה הפרטיתשל המשפחה פשוט מלאך

צילום: י ובל חן

חופית כהן ־אולאי

ייראה וחלמה על תפקיד בהייטק וסייבר", נז ־ כרת אורלי. "היום כל מי שלמד איתה השתלב בחברות גדולות, אבל מזי לא הספיקה ליהנות מפרי עמלה". את זוכרת את יום הפיגוע? "בטח. ערב לפני כן היא עזרה לאחיה בן עם שיעורי הבית ועזרה לו לסדר את התיק כי הוא עלה לחטיבה. עשינו תוכניות כי היו לנו כר ־ טיסים למחרת להופעה של שרית חדד. קבר ־ תי אותם עם מזי. זו הייתה תקופהשל פיגועים ומזי מאוד חששה. רק יום לפני כן היא ירדה מהאוטובוס שלוש פעמים כי כל אדם נראה לה חשוד. תמיד הייתי איתה על הקו וכשהס ־ תדר הייתי לוקחת ומחזירה אותה. היא הייתה מודעת לסכנות ולכן התבאסה שלא שיבצו אותה בקריה. "בזמן שהמתינה לאוטובוס שוחחנו לפ ־ חות שלוש או ארבע פעמים. בגלל שינויים בלוח הזמנים היא חזרה בתחבורה ציבורית וממש חששה לעמוד בתחנה, לכן המתינה על הגשר. דיברנו בטלפון והיא אמרה לי: 'ביי אמא, האוטובוס הגיע, אני רצה'. דקה אחר כך התקשרה לומר שהוא לא פתח דלתות אז היא ממתינה לאוטובוס הבא, וכשהוא הגיע שוב ניתקנו, ככה ידעתי שהיא הייתה הראשונה

את שירותה הצבאי החלה בבסיס הטירונים בזיקים, ולאחר מכן התקבלה לקורס ביחידת המחשבים של צה"ל. לאחר שהוסמכה כמפ ־ 180 עילת מערכת מחשוב, שובצה ביחידת ‑ יחידת מערכות המידע של חיל האוויר ‑ ושימשה כאחראית למניעת חדירת גורמים עוינים למערכות הממוחשבות של הצבא. "היא הייתה חיילת רק ארבעה חודשים, אבל כבר הבינה איך היא רוצה שהעתיד שלה

מה שהיה לה. היא מצאה את האושר בדברים הקטנים". מזי למדה בבית הספר היסודי ביאליק בעיר, משם המשיכה לחטיבת קוגל והתקבלה ללימודים במגמת מחשבים ב"אורט" חולון, אותם סיימה בהצטיינות ולמדה גם כיתה י"ג, שבסיומה הייתה זכאית לתעודת טכנאית מחשבים, שהגיעה בדואר חודשים ספורים לאחר מותה.

שנים חלפו מאז אותו יום 19 מקולל בו איבדה תושבת חולון, אורלי גרגו, את בתה הבכורה,

רב־טוראית מזי גרגו, שנהרגה בפיגוע כשמ ־ חבל התפוצץ בטרמפיאדה בצריפין, ועדיין הדמעות לא מפסיקות לזלוג. "אין לילה שאני לא מרטיבה את הכרית, בוכה בלי שי ־ ראו אותי, אבל בוכה בכל יום. לפעמים אני לא מבינה כיצד זה ייתכן שעדיין יש לי דמ ־ עות בגוף", תוהה אורלי בכאב. הפיגוע , אחרי 1984 במאי בשנת 13 מזי נולדה ב־ שנים רבות של ציפייה. "עברתי טיפולים קשים במשך ארבע שנים עד שהיא הגיעה, אבל היא הייתה שווה הכל. מהיום הראשון היה בינינו חיבור מדהים. תמיד היו לי הרבה חברות, אבל מזי הייתה החברה הכי טובה שלי. פעמים ביום בטלפון, כל 15 היינו מדברות הזמן מעדכנות אחת את השנייה ומתייעצות. היא הייתה תלמידה מצטיינת, עבדה כדי לממן לעצמה בילויים ורישיון נהיגה, תמיד עזרה בבית עם המטלות והאחים שלה ומעולם לא התלוננה, להיפך, תמיד היא שמחה בכל

"כמה דקות אחר כך בן הזוג שלה התקשר, שאל מתי דיברנו וכשסיפר שהיה פיגוע, מיד ידעתי שהיא נפגעה"

נותר כשהיה. החדר של מזי ז"ל

34

9.9.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות