רחובות 2.12.22

המלחמה הכפולה של בעלי המוגבלויות ׀ רחובות אנשים עדיין לא מבינים למה צריך נגישות ההשפלות, הטרטור בתחבורה הציבורית והמאבק להפוך את העיר לנגישה יותר ולדאוג לבעלי המוגבלויות ‰ חברי "קהילה נגישה" ברחובות מספרים על ההתמודדות היומיומיתשלהם לשוויון זכויות במרחב הציבורי ועל ההישגים שנולדו בזכות מאבקם ‰ "נכות מגיעה בסוף לכל בית, יש לנו עוד עבודה רבה"

איציק ועקנין: "יש נהגי אוטובוסים שלא עוצרים בכלל בתחנה. הנהג צריך לעצור, לבוא אחורה, לשים רמפה, להעלות אותנו, לקפל את הרמפה, הוא מעדיף לחסוך את המאמץ"

דניאל אזולאי: "הבעיה קיימת

רכבת על הידיים שלו, הייתי המומה, הוא לא שאל אותי בכלל", היא מספרת. מה לגבי הרשתות הגדולות? "במוסדות הגדולים אין לנו בעיה, יש להם מימון, יש להם מחויבות ומחויבות למערכות משלהם. הבעיה קיימת בעס ־ קים הקטנים, קשה לבוא לבן אדם שיש מ"ר בקושי ולהגיד לו 15 לו חנות של ק � ש 10,000 להתחיל הנגשה בעלות של לים. זה נראה כמו סכום קטן לשופרסל או יוחננוף, אבל לאותו עסק קטן זאת פשי ־ טת רגל", אומר דניאל. הם מספרים שרק במבני חינוך ומבני רשות האחריות היא על העירייה, אך בעסקים קטנים האח ־ ריות היא של העסקים עצמם. "אנחנו לא מייצגים קבוצה נתונה של אנשים, אנחנו מייצגים את כל בעלי המו ־ גבלויות", מסביר דניאל. "עיוורים מתנ ־ גשים בדרך כלל עם הזכויות של כיסא הגלגלים, מה שנכון לאחד מפריע לשני וההיפך. תשימי רמפה באמצע הדרך – העיוור נופל מזה", הוא מסביר. "יש פה מורכבות ואנחנו מתמודדים איתה", אומ ־ רת אתי ומסבירה שההידברות המשותפת ונקודות המבט של כולם בחדר, כל אחד מהעולם שלו, מולידה פתרונות יציר ־ תיים שטובים לכולם. אחת הפעילויות שלהם היא מול עסקים קטנים, שבניגוד לרשתות הגדולות, שם יש תקציב והקפדה על שמירת הכללים הנהוגים בחוק, יש חוסר מודעות לחשי ־ בות הנגישות. אם עסק קטן לא נגיש ניתן לפנות לנציבות שוויון זכויות והיא מטילה קנס על העסק, אך המטרה שלהם היא לא אכיפה מן הסוג הזה, אלא הסברה. "העי ־ קרון של הפעילות הוא לא לתת קנסות ואיומים, אנחנו מנסים לעבוד דרך הסברה. אם את מנסה לשכנע בן אדם, הוא יעשה את ההנגשה במיטב, אבל אם את קובעת

שנים שחברי "קהילה 12 כבר קרוב ל־ נגישה" ברחובות נפגשים אחת לשבוע, מתכננים, בודקים ופונים לכל הגורמים האפשריים כדי להפוך את העיר רחובות לנגישה יותר. בחיי היום־יום כל אחד מהם מתמודד עם נכות או לקות אחרת, פע ־ מים רבות הם חווים השפלה, עוגמת נפש או התעלמות מצד הציבור הכללי ונותני השירות, אבל במקום להתקפל הם פוע ־ לים להפוך את העולם לטוב יותר, עבור כל מי שמתמודד עם נכות. פגש השבוע ארבעה "ידיעות רחובות" חברים בקהילה ושמע על ההתמודדות ומאבקם היומיומי: איציק עקנין נפגע ומאז הוא 2014 בתאונת דרכים בשנת מתנייד באמצעות כיסא גלגלים, לידיה 10 טדסקי חלתה בפוליו כשהייתה רק בת חודשים ומרותקת לכיסא גלגלים, אתי אברהם מתמודדת עם מוגבלות ראייה ודניאל אזולאי, ששלושה מבני משפחתו מתמודדים עם נכויות שונות. בעיית הנגישות נקרית בדרכם מדי יום. כמה פעמים קורה לכם שאתם יוצאים לסידורים ברחוב הרצל בעיר ולא יכו ־ לים להיכנס לחנות? "כל הזמן", אומרת אתי. ולידיה מציינת כי גם כשיש הנגשה, היא לא תמיד טובה. "על ההנגשה שמים מוצרים וקרטונים", היא אומרת, וכמי שלא יכולה להתנייד ללא כיסא הגלגלים, הדבר לא מאפשר לה כניסה למקום. "היה מקרה של חנות עם הנגשה לפי הספר והתקן, אבל מול הכניסה ערימה של ארגזים שהפריעו, זאת אומרת הכל נגיש, אבל העובד לא הבין מה המטרה של כל ההנגשה הזו", אומר דניאל. וכשאתה פונה ומעיר על זה? "על פי רוב הוא אומר 'תפנה לבעל הבית', אז אני פונה", אומר דניאל.

אביגיל קדם // צילום: טל שחר

הבעיה בעסקים הקטנים

יכולה להיכנס? אם הייתי יכולה לעמוד לא הייתי נכנסת עם זה, תאמין לי", היא מספרת. "היום אני צוחקת על זה, אבל אז זה לא הצחיק אותי", מספרת אתי. "תיאמתי עם נציג הרכבת שיבואו להעלות אותי. עזרו לי לעלות אבל כשהייתי צריכה לרדת הבחור שהיה צריך לעזור לי לא הגיע. אז ביקשתי מאחד הנוסעים שהיו על הרכבת שיעזור לי, והוא היה מאוד נחמד, אבל הוא פשוט הרים אותי והוריד אותי מה ־

בעסקים הקטנים, קשה לבוא לבן אדם שיש לו 15 חנות של מ"ר בקושי ולהגיד לו להתחיל הנגשה בעלות של 10,000 שקלים"

"היה מקרה שרציתי להיכנס לחנות ליד השוק", מספרת לידיה, "באתי להיכנס והיה שלט ענק לפרסומות ובצד השני ארגזים. ראיתי בחור צעיר ושאלתי למה הדברים האלה בכניסה, והוא ענה לי שאני לא יכולה להיכנס לחנות עם הכיסא. אמרתי לו שהוא לא צריך להגיד דבר כזה לעולם, מה זאת אומרת את לא

מהפכת נגישות התמורות שהתחוללו בעיר בזכות פעילות של חברי הקהילה הנגישה ובשיתוף העירייה את קהילה נגישה מובילות דקלה אסא, רכזת אוכלוסיות מיוחדות ב"חוויות שוויץ המדע" וסלי טוביאק פרנק, רכזת עבודה קהילתית באגף לשירותים חברתיים בעי ־ ריית רחובות. יחד הן הובילו עם הקהילה מספר פרויקטים בעיר – פרויקט 'עולים רמפות לעסקים בעיר. 10 מדרגה' בשיתוף עם אפליקציית איזי שתרמה כסף ל- "הקלדנו באפליקציה בקשות נגישות ונכנסנו לעסקים ולא נגישים והנגשנו אותם", מספרת דקלה. הרשות ביצעה גם סקר נגישות ויחד עם קהילה נגישה הוטמע מידע באתר על גני ילדים נגישים, הם נפגשו עם הנהלת הרכבת על סוגיות נגישות, הם דאגו למקווה נגיש, להנגשת הבריכה הטיפולית ברחובות לכל קופות החולים ולא רק לאחת. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם העירייה ויחד עם מחזי ־ קת תיק אוכלוסיות מיוחדות, חברת המועצה אורית שרגאי, אנחנו מוציאים סרטוני הסברה, לדוגמה 'דבר אליי, לא עליי' ובקרוב נצלם סרטון חדש שנוגע באחת הנקודות הקריטיות של בעלי מוגבלויות – התור בסופר", היא מספרת. מי שמעוניין להתנדב בנושא נגישות יכול לפנות לאתר קהילה נגישה ברחובות.

8

2.12.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות