רחובות 20.09.24

בראש השנה נתפלל כאן ונבקש מאלוהים שייתן לנו כוח" חופית כהן אולאי שוהם ׀ בית הכנסת נקרא על שמו של הלוחם שנהרג בעזה

אור ברנדס ז"ל

"יש הרבה מחשבות, איך נעבור את החגים? אנחנו אנשים אופטימיים, רוצים להתקדם, אבל יש כאן קושי עצום ואין לזה תרופה"

עמד בית הכנסת במשך שנים בשוהם ללא שם. "בית הכנסת בשכונה ט'" כך קראו לו. פעמים רבות התורם ניסה לקרוא לו בשם מסוים והתחרט. לפני תשעה חודשים נהרג לוחם שריון סמ"ר אור ברנדס, תושב השכונה שנהג להתפלל במקום מאז שהיה ילד. בשבוע שעבר לראשונה קיבל בית הכנסת שם ("משכן אור"), כשנחנך בטקס מרגש על שמו של ברנדס ז"ל. בראיון מרגש מסד פרים הוריו של אור, שמחה ומאיר על בן הזקונים שהיה מלא חוש הומור ושמחה, זה שדאג להעלות את המורל לחיילים, לשמח את ששת האחיינים ולהיות האוזן הקשבת לכולם. וגם על הערב המרגש, רגע לפני החגים. "בראש השנה נתפלל כאן ואבקש מאלוהים שייתן לנו כוח להד משיך לחיות לאורו של אור". מפקד וסטודנט "היה פסיכולוג בנפשו" 82 ברנדס ששירת כנהג טנק בגדוד למד בישיבת שלהבת, היה 7 שבחטיבה מדריך שבט הרועה בבני עקיבא והמשיך לישיבת הסדר במעלה גלבוע. הוא בן הזקונים של שמחה ומאיר (מיקי) ואחיהם ) 31 ) וספיר ( 34 של ברק ( "הוא היה איש ספר, לכל מקום הלך עם ספר בידו", מספר אביו, "מספרי פילוסוד פיה ועד ארי פוטר, סיפורת והגות, הכל עניין אותו. בטנק לצידו מצאו לא פחות משישה ספרים, בכל אחד מהם סימנים במקום בו עצר". ברנדס התגייס לשריון והמשיך לקורס מפקד טנקים, שם נשאר בתחום ההדרכה. לאחר השירות חתם חמישה חודשי קבע ואז המשיך לגרעין חברתי מעורב בעכו. "בסוף הצבא הוא הוריד את הכיפה, מהרגע הראשון היה ברור לנו שאלו החיים שלו והוא כמובן

רגע לפני תפילות החגים, בית הכנסת בשכונה ט' בשוהם, שפעל במשך שנים ללא שם, נקרא על שמו של בן היישוב, הוריו שמחה ומאיר ‰ אור ברנדס, לוחם שיריון שנהרג בעזה מספרים בראיון מיוחד על בן הזקונים שידע לשמח את כולם

גם בבית, גם באוניברסיטה וגם בשדה הקרב ועל הקושי העצום להתמודד עם חסרונו ‰

המשיך להיות אותו אדם טוב לב שמפיץ אור. אחרי טיול בהודו הוא למד פסיכוד לוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה בבאר שבע, אבל בכנות הוא כבר היה פסיכולוג בנפשו מגיל צעיר. "בכל מסגרת הוא היה זה שעוזר לאחד רים להשתלב, פותר להם בעיות ומסייע למי שמתקשה. כל ערב היה מגיע חניך אחר למה שאור היה מכנה 'שחנ"שים' שזה בעצם שיחות נפש, הוא היה חבר מדהים ואוזן קשבת לכולם. "הוא הקליט פודקאסט בשם "מבוא לפסיכולוגיה בגרוש", על בסיס החומר בקורס "מבוא לפסיכולוגיה" שנלמד בשנה הראשונה לתואר, מרצים שלו אמרו שמדובר בתוכן ברמה הגבוהה ביותר, אחד מהם סיכם את זה במשפט 'זה מקרה שאור התלמיד ואני המרצה, בקד לות זה יכל להיות הפוך', הייתה לו הבנה

הצבאי כדי לעשות את זה. "ביום שישי הראשון של המלחמה הוא שר מהקשר בטנק 'יה אכסוף' (פיוט לשבת), אחר כך הוא עשה הכל כדי לרומם את הרוח של החיילים, ראיונות, חידונים, שירים וסיפורים. היו כאלו שסיפרו שלא פעם ויתרו על שינה כדי להאזין לו, חיילים ביקשו לשמור דווקא בשעות שדיבר. לצד הרגישות היה לו גם הומור יוצא דופן, הוא תמיד שאל בסוף הריאיון 'אם היית יכול למלא אמבטיה, במה היית ממלא אותה?' חלק ענו סיד גריות, אחרים ממתקים, כל חייל ומה שהיה חסר לו". בראיון עימו בעיתון "במחנה" סיפר אור בעצמו על הפעילות: "בשלב מסוים במלחמה העייפות התחילה להצטבר ולאנשים נהיה קשה יותר. כדי לעזור לאנשים בפלוגה להתמודד עם העייפות

מדהימה לנפש האדם".

המלחמה מרים את המורל בקשר את אותה הבנה רגישה ויוצאת דופן 7 ברנדס ארז איתו לשדה הקרב ב באוקטובר. אור היה בנתניה עם חברים טובים משוהם, בכל שנה הם חוגגים יחד את שמחת תורה. בעשר בבוקר כבר הגיע הביתה לארוז תיק והוקפץ לנקודת גיוס. הוא ידע שהוא הולך למלחמה והוא ידע שזה יקח זמן רב. כמובן שמאוד דאגנו, ד � ימים בצפון העבירו אותם ל 10 אחרי רום והם היו הכח הראשון שנכנס לעזה עוד לפני התמרון. אור הרגיש שצריך להעלות את המורל של החיילים, להכד ניס בהם רוח ושמחה והוא השתמש בקשר

34

20.9.2024 ˆ ידיעות ראשון, רחובות