רחובות 25.04.25

אנשים לא הבינו איך העולם שלי קורס בגלל נפילה של בן דוד

"לפעמים יש שירה", אומרת יעלה. "אחד הזמרים שהביאו שר 'שלום לבן דודי', שלום לבן הדוד שהלך, הב־ נות שלי פרצו בבכי. זה שיר שמח וזה שלום לבן דודי וזה היה מרגש. כל פעם שאני חוזרת משם אני כבר מחכה למ־ פגש הבא. השביעות רצון כל כך גבוהה והביקוש עלה, שהם עברו לקבוצה של סבים וסבתות ולקבוצה של אחייניים ואחייניות. זה דורש הרבה השקעה תק־ ציבית ועיריית ירושלים מכירה בצורך הזה ומגלה רגישות רבה ובאמת מש־ קיעה". המשתתפים מעידים שהעובדה שב־ קבוצה משתתפים דודים מכל רחבי הארץ והיא אינה מוגבלת לתושבי ירושלים בלבד, מסייעת לשתף "פה כל אחד מגיע ממקום אחר, זה סיימת והל־ כת, לא תיפגש עם אנשים מהקבוצה מחר בבית הכנסת או במכולת", אומר פלדמן. "זה שאפו לעיריית ירושלים שפתחה את זה למי שרוצה וזה לא מוג־ בל לתושבי ירושלים בלבד". "להחזיק את האבל" אחת המנחות במעגלי השיח היא נילי רונן לוי, מטפלת ועובדת סוציאלית ירושלמית. לוי שמעה על התוכנית כשפגשה את חני אמסלם ומיד החליטה להצטרף. "חני סיפרה שהאירוע הראשון היה בגן הבוטני ושמתחילים מעגלי שיח והרגשתי שאני צריכה לקחת חלק מהדבר הזה", סיפרה לוי. "אני מנחה פה מעגלי שיח ואני נותנת חיבוק למי שמגיע. אנשים, 12 "במעגלי שיח יש כ מביאים נושא כמו איך חוזרים לחיים, איך מצליחים לשמוח וגם להחזיק את האבל. קודם היה איך מתמודדים עם אובדן סביב חגי תשרי וסביב השביעי באוקטובר. ובעיקר השאלה המרכזית היא מה שלומם. הם אומרים שאף אחד אחר לא שואל אותם מה שלומם חוץ מפה". והם משתפים? "המשתתפים משתפים, הם צמאים 20 לזה. אני מנחה קבוצות למעלה מ שנה ולא היה לי דבר כזה. הקבוצה שלי היא כמו דבק והם מחכים לזה. נוצר קשר והם תומכים אחד בשני ונותנים רעיונות אחד לשני בכל מה שקשור להנצחה. זו קבוצת תמיכה בדרך הכי טובה שיכולה להיות. יש הרבה אנשים קבועים ויש גם חדשים, החדשים נת־ מכים על ידי הוותיקים, אלה שאיבדו לפני חודש הם לא אלה שאיבדו בשבעה באוקטובר. אמנם יש כאלה שיותר קשה להם לשתף, אבל בסוף כולם משתפים. היתה מישהי שבכתה ולא יכלה לדבר ועצרנו וחיבקנו אותה וכולנו היינו איתה ובסוף המעגל היא שיתפה".

(משמאל) שמוליק, טליה, יעלה ונילי

גתית להוציא קיטור ועצב ולשמוע גם אחרים". פתוח לכולם המפגשים חינמיים והם נערכים פעם בחודש ביד יצחק בן צבי, נשיא המדי־ נה לשעבר שכל בעצמו את בנו הצעיר עלי, שנפל במלחמת העצמאות על הגנת קיבוץ בית קשת. כמאה מש־ תתפים מגיעים לכל מפגש, הם מת־ חילים עם התכנסות וכיבוד, אחר כך יש הרצאות, ואז מתחלקים לקבוצות של מעגלי שיח עם מנטוריות שהן מטפלות מקצועיות. התנאי היחיד לה־ ומעלה. 18 שתתפות הוא להיות בגיל

מסבירה. "בעירייה זיהו מיד את הצורך של מעגלים נוספים, מעבר למשפחה הגרעינית, שאותם משרד הביטחון עוטף. הם יצרו כל מיני מענים, אחד מהם זה פרויקט 'הדודים והדודות'. גם אני וגם אריאלה רג'ואן, המשנה למנכ"ל וראש מינהל תרבות, איבדנו את האחיינים שלנו בשבעה באוקטובר. אני השתתפתי עם הבנות שלי בכל המפגשים עד כה, למעט הראשון. זו תמיכה וזה חסר תקדים. הביאו גור־ מי מקצוע ומטפלים וערכו מפגשים והרצאות והדרכות ושיחות קבוצתיות. נוצרו שיחות ונוצרו קשרים. מגיעים אנשים מהשומרון, מפתח תקוה, מבית אל, לא רק מירושלים. זו פעילות הפ־

הבמה להעלות על נס את זיכרון יקירם וב'אנחנו הדודים', אנחנו יכולים לע־ שות גם את זה. "אני לא מגיעה למפגשים לבד. אמי, יעלה שהיא דודה של יוראי, ואחותי הקטנה, אלה, גם הן שותפות למיזם ואנחנו תומכות ומחזקות אחת את הש־ נייה. אני שומעת מהן דברים במהלך המפגשים שלפעמים לא ידעתי שהן חשות, או שלא ציפיתי לשמוע מהן, בדיוק כפי שהן שומעות ממני. למשל את העובדה שהרבה זמן הרגשתי מאוד בודדה במערכה הזו. יש משהו מרפא בלפרוק, אך גם יש משהו מרפא בלהק־ שיב לאחר. לסייע לאחר ולטפל באחר". לשמוע עצב של אחרים את הצורך לפרוק ולשתף, של בני המעגל השני והשלישי של הנופלים, זיהו במחלקה לעבודה קהילתית במי־ נהל לשירותי קהילה בעיריית ירו־ שלים. את היוזמה הוביל ראש מינהל לשירותי קהילה, גיל ריבוש, והממונה על משאבי קהילה ועבודה קהילתית במינהל לשירותי קהילה, חני אמסלם. ראש העירייה משה ליאון נתן את בר־ כתו ועמותת מרכז אלה המציעה טיפול נפשי מקצועי בכל הארץ הצטרפה. מאוחר יותר נחשפה גם חברת המוע־ צה דה לנגה למיזם ומאז היא מקפידה שלא לפספס את המפגשים וגם מלווה את הפרויקט. "בירושלים היו גם נרצחים, גם חטו־ פים והרבה משפחות שכולות", היא

שמוליק פלדמן :

"אני משתדל לשתף כמה יותר אנשים שאני מכיר על קיומה של הקבוצה, ולצערי הרב אני מכיר לא מעט. גם אחותי השנייה מגיעה עם בעלה כי גם הוא דוד שכול מהצד שלו"

שיתוף וגם רעיונות להנצחה

25.4.2025 ˆ ידיעות ראשון, רחובות 40