ראשון 10.06.22

גבוהה את כל הנעשה בזמן הניתוח. מלבד העובדה שהרובוט הוא בעל שלוש זרו ־ עות, התנועות המפרקיות שלו נרחבות בהרבה מאלה של היד האנושית, וכמו כן, היד האנושית תמיד נתונה לרעד קל שאותו מבטל המכשור הרובוטי. בעולם המושגים הטכנולוגי, רובוט הוא מכונה שפועלת לבד, אך כאן אין הפעלה לבד, אלא מערכת שמחקה את תנועות המנתח. "את אותן התנועות שאני עושה בקונסולה הרובוט עושה בתוך הגוף בצורה מדויקת, בנוסף לכך ישנה יכולת הפעלה של אנרגיה, לצרוב כלי דם, לח ־ תוך, לנתק וכן הלאה. זו בעצם פלטפור ־ מה לפרוסקופית, אבל מאוד מתקדמת", מסביר פרופ' ליבוביץ'. החידושים הבאים בתחום הרובוטיקה המלכה היא האורו ־ לוגיה. מסיבות אנטומיות נעשים בה יותר ניתוחים רובוטיים כיוון שהם מתרחשים בשדה צר ועמוק. בתחום זה מבוצעים ניתוחים לסרטני כליה, תיקון מומים מולדים, ניתוחי סרטן כיס השתן, וכמובן ניתוחים גינקולוגיים של כריתת רחם וניתוחי אנדומטריוזיס ובכירורגיה הכללית ניתוחי סרטן מעי גס, ניתוחי סרטן לבלב, תיקון בקעים מורכבים של דופן הבטן ועוד. הרובוט אמנם נכנס לפעולה, אך פרופ' ליבוביץ' לא מתכוון להוריד את הרגל מהגז: בעוד שבוע יותקן קוצב סקרא ־ לי לראשונה במחלקת האורולוגיה על ידי ד"ר אלכסיי קובלונוק, זוהי פעולה חדשנית המיועדת למטופלים שסובלים מאי־שליטה על הסוגרים שתחליף את הצורך בקטטר. כמו כן, המחלקה חתמה על חוזה למערכת לייזר מתקדמת לטי ־ פול באבנים גדולות במערכת השתן, וכ ־ פועל יוצא יתאפשר להשתמש במערכת זו גם לטיפול בערמוניות של מטופלים מבוגרים כתחליף לכירורגיה פתוחה. לא מקל ראש השבוע הצטרפנו לניתוח כריתה רדי ־ קלית של הערמונית, במטופל שחלה בסרטן הערמונית והניתוח יסייע לשפר את סיכוייו להחלים מהמחלה. שליש מהמנותחים בסוג סרטן זה יחלימו לאחר הניתוח, שליש יחלימו לאחר טיפולים בקרינה כתוספת לאחר הניתוח ובשליש מהמטופלים למרבה הצער שתי השיטות לא יצליחו לסייע. "בלוטת הערמונית מאתגרת ביותר כי היא נמצאת במקום בלתי נגיש בע ־ ליל מאחורי עצם החיק, אותה עצם שיש בחלק הקדמי של האגן", מסביר פרופ' ליבוביץ'. "בלוטת הערמונית יושבת על הרקטום, צמודה ויצוקה לתוך כיס השתן ובעצם נתמכת על ידי השרירים שמהווים את רצפת האגן והאחראיים על השליטה על השתן אצל הגבר". כשכל אלה מסתלקים כתוצאה מהניתוח, נשאר כדור שהוא למעשה כיס השתן עם פתח וצינור שתן ואותם יש לחבר יחד בת ־ פירה. "זה ניתוח קשה, מורכב ומאתגר ביותר, במקרה שלנו בגלל נתוני המחלה הוא אף קשה מהרגיל, אבל אנחנו נעבוד בזהירות ונקווה לטוב, אני אף פעם לא נכנס בקלות ראש לחדר ניתוח". ¿

פרופ' ליבוביץ' והרובוט בניתוח כריתת ערמונית בשבוע שעבר

"זו לא שאלה אם הכירורגיה הפתוחה טובה יותר או לא, זה לא משנה, כי יכול להיות שרכבת הקיטור הייתה טובה לשעתה ובכל זאת היא הוחלפה ברכבת חשמלית, זו קדמה" אל הגוף נכנסות ארבע זרועות – האחת של מצלמה, ושלוש "ידיים" שיודעות לחתוך, לצרוב, להרים ולחתור בעדינות בתוך גופו של האדם בהנהגת המנתח

מיומנות שאין שנייה לה. הרובוט נכנס לפעולה בסוף חודש מרץ, כאשר תקופת ההרצה הראשונית הייתה טכנית בעיקר. "ממש כמו שלפני שמטוס גדול ממריא, צריך לבדוק שכל הברגים מחוברים היטב", מסביר פרופ' ליבוביץ'. "נכון להיום אנחנו כבר מלאים מבחינת תוכניות ניתוחים עד אחרי חגי תשרי ומהבחינה הזו הרובוט השיג את היעד שלנו, הוא החזיר אותנו למפה למקום שראוי לנו, כי מבחינת יכולת, ידע ומיומנות אנחנו לא נופלים מאף אחד אחר, ולמטופלים יש הזדמנות לקבל רפואה מודרנית יותר". עד עכשיו הניתוחים האלה בוצעו בכירורגיה פתוחה, האם השיטה הזו טובה יותר? "אני לא נכנס כרגע לדיון אם הכירור ־ גיה הפתוחה טובה יותר או לא, זה לא כל כך משנה בסופו של דבר, כי יכול להיות שרכבת הקיטור הייתה טובה לשעתה ובכל זאת היא הוחלפה ברכבת חשמלית, זו קידמה", עונה פרופ' ליבוביץ'. הוא מסביר שהמרכיב הדומיננטי של הרובוט הוא טכנולוגיה זעיר פולש ־ נית, זאת אומרת מבלי לפתוח את הבטן בחתך גדול. "בלפרוסקופיה רגילה יש שתי זרועות והכירורג אוחז במכשירים ידנית ומפעיל אותם בגוף, עם הרובוט המנתח יושב ביחידה נפרדת שנקראת קונסולה, היא קצת מדמה מציאות מדו ־ מה כי אני מכניס את הראש ואני רואה בעיניים שלי את תמונת תלת־הממד של המצלמה בתוך הגוף", מסביר פרופ' ליבוביץ'. בזמן הניתוח ישנם מסכים בחדר הני ־ תוח שמדגימים את התמונה שאותה רואה המנתח בתוך הקונסולה, כך שהצ ־ וות בחדר הניתוח רואה גם כן ברזולוציה

הפנים של החולה רגע לפני ההרדמה, המתח בחדר הניתוח, ובני המשפחה שמחכים בחוץ ‰ זווית אישית מבט מבפנים

משפחתו שמחכה בחוץ מודאגת ומקווה עבורו שהניתוח יעבור בשלום. אחת מנשות הצוות של הרובוט מספרת שהיא משתדלת שלא לראות את פרצופו של המטופל לפני שהוא מורדם ומכוסה במכונת ההנשמה, עבורה לא מדובר על מראה קל שכן פנים ממחישות את העובדה שכאן על השולחן מונח אדם שחייו תלויים במידה גדולה בהצלחת ההליך. נרשמים גם כמה רגעים מותחים, בהם מגלים את האיזור המורכב ביותר להגעה או כשדימום מחליט מעט לצאת משלי ־ טה ופרופ' ליבוביץ' חותר לסגור אותו במהירות. הניתוח עד לא מזמן היה מבוצע בגי ־ שה הפתוחה ותוך עמידה של הצוות, אך בחדר הזה כולם יושבים, דבר שמאפשר להם להיות חיוניים לאורך זמן ואף לבצע את הניתוח עם רגל שבורה, כפי שביצע אותו פרופ' ליבוביץ' באותו הרגע. בכל פעם כשחוצים עוד מהמורה או מכשול, ישנה אנחת רווחה קלה בחדר, אך הצוות מיד מתעשת וממשיך במשימה להסיר את הערמונית, שנאספת לאחר מכן לשק קטן ומוצאת מהגוף דרך חתך בבטן. בסוף ההליך אנחנו יוצאים החוצה, נפתחת הדלת ובני משפחה נושאים אלי ־ נו עיניים בציפייה. מצמרר להבין שהם מחכים לכל פיסת מידע, שאני ראיתי את כל מה שקורה והם לא יודעים עדיין מאומה. ¿

חדר הניתוח הוא כל מה שאפשר לצפות ממנו – רציני, מלא צפצופים ואנשי צוות שמתרוצצים סביב. על הקונסולה פרופ' ליבוביץ', בחדר פרופ' נוסף מבית חולים הדסה, רופא מתמחה שאחראי על הסאק ־ שן תוך כדי הניתוח, כשהוא מביט במס ־ כים ועוקב אחרי תנועות הרובוט ומסייע בשאיבת הנוזלים מתוך חלל הבטן. מלבדם ישנם גם טכנאים שונים, רופאה מרדימה שלא משה ממיטת המטופל ואחיות חדר ניתוח האחראיות על הבאת הציוד למנ ־ תחים. האווירה בחדר רצינית, אם כי אחת לכמה זמן בדיחה שככל הנראה רק אורו ־ לוגים מבינים נזרקת לאוויר, כשכל הזמן העיניים של כל הנוכחים בחדר נתונות לשני המסכים המקרינים את תמונת חלל הבטן ברזולוציה מושלמת. ככל שפרופ' ליבוביץ' מתקדם בתוך גופו של המטופל, המתח בחדר עולה, שכן ההגעה לאותה ערמוניתקשה במיוחד וטומנת בחובה הזזה וחיתוך של רקמות רבות, צריבה של כלי דם ונבירה עדינה בגוף שנראה שברירי כל כך מבפנים. כל אותה העת, המטופל שוכב כשגופו באלכסון וראשו כלפי מטה והוא מכוסה כאשר מכונת ההנשמה משאירה אותו חיוני אך ישן לאורך הניתוח הארוך שמ ־ תקרב לחמש שעות. קשה שלא לחשוב על האיש שנמצא שם ברגעים כאלו, ועל ההחלמה ואולי הטיפולים שמחכים לו, על

37

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 10.6.2022