ראשון 29.09.23

הנטישה ה אלימות והחלום הגדול הגיהינום של נטלי אמה של נטלי נטשה אותה היא ‰ כשהיית בת שנה חוותה אלימות קשה והרעבה

חרי שחוותה במשך שנים התעללות, הרעבה ואלימות קשה, נטלי הבינה שהגורל שלה בידיה ובגיל צעיר יצאה לפנימייה ששינתה את חייה, היום היא חולמת לשנות חיים

של ילדים אחרים וקוראת למדינה לתמוך .18 בחסרי עורף משפחתי גם אחרי גיל "אני לא רוצה שעוד ילד אחד יפנה לגורם מקצוע וייתקל בדלתות שנטרקות לו בפ־ רצוף", היא אומרת בראיון מיוחד. החיים בבית: מכות והרעבה ) ואחותה 25 הבינו נטלי ( 12 רק בגיל שהן גדלות בבית לא נורמטיבי ומאותו רגע עשו הכל על מנת להימלט מה־ גורל שנגזר עליהן מתוך חשש ממשי לחייהן. "אמא שלי אף פעם לא היתה בתמונה, סיפרו לנו שהיא נטשה אות־ נו בגיל שנה בעקבות סכסוך עם אבא שלי. אבא היה נהג ואלכוהוליסט, היתה לו ילדות קשה, הוא למד שהמשמעות של מכות זו אהבה והוא המשיך את המעגל הזה, אומנם הוא נתקע לבד עם שתי תינוקות וזה לא קל, אבל הוא עשה עבודה גרועה. סבלנו מאלימות פיזית ומילולית קשה, איומים, איסורים כפות אורז 3 חריגים כמו הקצבה של בארוחת צהרים או איסור לפתוח לבד מזון חדש, כמו גבינה. חיינו על הקצ־ בת מזון, לא פעם היינו נשלחות לעמוד בפינה כל הערב והולכות לישון בלי ארוחת ערב, עברתי ימים ארוכים עם מעט מאוד אוכל. אסור היה לנו להר־ עיש, רק לשחק בשקט ואף פעם לא קנו לנו מתנות יום הולדת. רק סבתי מצד אמא נהגה להגיע מרחוק ולהביא לנו כל שנה מתנה". נקודת המפנה התרחשה לקראת המעבר לחטיבה, כאשר זומן האב לאסיפת הורים בבית הספר. "פתאום ראיתי אותו מול הורים אחרים והבנתי את הפער, ראיתי איך הורים מדברים לילדים שלהם ואז הבנתי שמשהו אצלנו לא בסדר". אף אחד לא ניסה לעזור לכן? "המורה שמעה אותו מדבר אלינו ולא עשתה דבר. בשלב הזה אנחנו כבר פנינו לרווחה, אבל גורמי המקצוע אכזבו אות־ נו פעם אחר פעם. אחותי היתה האמיצה היא לקחה אותנו לרווחה להתלונן ושם אמרו לנו לארוז תיק ושלחו אותנו לס־ בתא. הגענו אליה עם כל הדברים שלנו, בגדים וספרי לימוד, חשבנו שמתחילים חיים חדשים. שם מרחנו לראשונה לק והיינו בעננים, אבל תוך שבוע החזירו אותנו הביתה. מאותו שלב האלימות רק החמירה. בהמשך בא אלינו עובד סוציאלי, מול הפרצוף שלו אבא שלח אותי למזוג לו וודקה בכוס הקבועה שלו, כפי שנהגתי

"בא לי להאמין בילדים, לומר להם שהם לא אבודים או מטומטמים, כמו שגרמו לי להאמין, אלא יש להם פוטנציאל שאפשר לממש ומגיע להם לחיות בבטחה" "בא אלינו עובד סוציאלי, מול הפרצוף שלו אבא שלח אותי למזוג לו וודקה, כפי שנהגתי לעשות מגיל צעיר, העו"ס לא חשב לרגע לעשות משהו בנידון"

דווקא מי שאמור היה ‰ לסייע לה, גורמי הרווחה, הם אלה שאכזבו אותה יותר זו הסיבה שהחליטה ‰ מכל ללמוד עבודה סוציאלית, וכיום כסטודנטית היא נלחמת בכנסת להרחיב את החוק שיסייע לילדים ללא "מגיע לכל ‰ עורף משפחתי ילד לחיות בבטחה"

/ חופית כהן אולאי / / צילום: קובי קואנקס /

4,000

פנימיות של משרד הרווחה 130

כפרי נוער של משרד החינוך 50

אומנה ובכפרי הנוער 25,000

ילדים בפנימיות, משפחות

12

29.9.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות