ראשון 29.09.23

שקל. למרות שכל חיי היה קשה לי לישון במקומות זרים בפנימייה ישנתי לילה מלא מהיום הראשון, לראשונה בחיי לא פחדתי שמישהו יכה אותי בשנתי. "אנשים רואים מצבים כאלו כמובן מא־ ליו אבל לנו הכל היה חדש. פתאום פג־ שתי אנשי מקצוע שבאמת רואים אותי, מדריכים שמכניסים אותי לביתם, שמו־ ציאים כסף מהכיס כדי שאחווה חוויות של בת נוער רגילה, כמו להזמין פיצה עם כל החברים. יחידות חקלאות והכיף הכי 5 "למדתי בבוקר, לחלוב את 5 גדול היה לקום ב הפרות ולשתות מהשוקו שהרפתן מכין. כשנולדה פרה בכפר וקראו לה נטלי הת־ רגשתי מאד. המקום הזה הפך אותי לנערה שתמיד חלמתי להיות". החיים העצמאיים: "רוצה להציל ילדים אחרים" למרות האופטימיות עברה של נטלי ממשיך לרדוף אותה. "חצי שנה עוד יצאנו הביתה בחופשים, אבל פעם אחת השארתי עטיפה על השולחן בחדר ואבא התקשר לפנימייה ואיים עליי, היה ברור לי שאת הביקור הבא אני לא אשרוד. חברה לקחה אותי למנהל הפנימייה שמיד לקח אותי ברצינות, הוא היה מדהים וסייע לנו כדי שלא נצטרך לשוב הביתה". אחרי שנת שירות היא התגייסה לקרקל, לאחר פציעה עברה לתפקיד מש"קית מש־ מעת. היום היא סטודנטית ללימודי עבודה סוציאלית בדרום הארץ וחולמת להציל ילדים כמוה. כיצד חייך נראים היום? "אני בקשר רק עם אחותי. היה שלב שעוד ניסיתי להיות בקשר סביר עם אבי, אבל אז שוב צצו דברים שהזכי־ רו לי למה זה לא טוב לי. אני חיה היום משירותי סל שיקום לנכי נפש בקהילה, זה שירות שמעניק לך כל מה שהורה רגיל מעניק לילד שלו ואני מקדמת עם הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פני־ מיות הרווחה והאומנה בישראל בראשות המנכ"ל אבי אלבאז, יחד עם חברות הכ־ נסת נעמה לזימי, קארין אלהרר ומירב בן ארי, הצעת חוק שתרחיב את השירות לכל ילד בלי עורף משפחתי. כי הפרו־ צדורה מורכבת ולעיתים יקרה לצעירים שממילא עובדים בשלוש עבודות כדי לשרוד. "בחרתי בעבודה סוציאלית כדי שאף ילד לא יחווה את מה שעברתי, זה נשמע יומרני אבל אני לא רוצה שעוד ילד יפנה לגורם מקצוע שיאכזב אותו, כמו השניים שטר־ קו לי את הדלת בפנים. אלו ילדים במצב קיצוני שצריכים שיאמינו בהם ובא לי להאמין בילדים, לומר להם שהם לא אבו־ דים או מטומטמים, כמו שגרמו לי להאמין, אלא יש להם פוטנציאל שאפשר לממש ומגיע להם לחיות בבטחה". ¿

לעשות מגיל צעיר, העו"ס לא חשב לרגע לעשות משהו בנידון, היום זה נשמע לי לא נתפס שעו"ס יתעלם מדבר כזה, אבל זה מה שקרה. אומרים שלהוציא ילד מה־ בית זו טראומה אבל עבורנו הטראומה היתה לחיות בבית הזה. אני ואחותי היינו נואשות, היינו הולכות ברחוב ומאחלות אחת לשנייה למות, אבל לא בגלל שלא אהבנו, אלא בגלל שידענו שזו הדרך היחידה לצאת מהמצב הזה". המעבר לפנימייה: "פתאום ראינו שולחן עמוס באוכל" התאומות מחליטות להציל את עצמן, הן משתפות חברה מהשכונה בנעשה בביתן והיא מספרת להן על פנימיות המאפשרות לילדי רווחה ללמוד ולחיות במקום ללא תשלום. "סיפרנו לאבא, אמרנו לו ששם נהפוך לילדות הצייתניות והעצמאיות כמו שהוא רוצה שנהיה, שכנענו שכבר לא נהיה עול כלכלי עליו והוא הסכים, הוא אפילו הסיע אותנו לכל מבחני הקבלה". השינוי הדרמטי בחיי האחיות משנה גם את נתיב גורלן. הן הגיעו לפנימיית ויצ"ו נחלת יהודה בראשון לציון. "בפני־ מייה החיים שלנו השתנו, זה היה שוק אבל למדנו להסתגל להכל כדי לחיות. פתאום ראינו שולחן עמוס באוכל ואפשר לקחת כמה שרוצים, כבר בהתחלה עליתי במ־

"היינו הולכות ברחוב ומאחלות אחת לשנייה למות, לא בגלל שלא אהבנו, אלא בגלל שידענו שזו הדרך היחידה שלנו לצאת מהמצב הזה"

צילום: פרטי

נטלי (מימין) ואחותה בפנימייה

הפורום ששומר על הילדים הפורום הציבורי של כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, הוקם במטרה לקדם את המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית ולהבטיח את המענה המיטבי והמותאם ביותר עבור החניכים והבוגרים, באמצעות הקצאת תקציבים וקידום חקיקה. ביוזמת אבי נאור, 2012 הפורום הציבורי הוקם בשנת יו"ר הפורום, יזם חברתי וחתן פרס ישראל, וכמנכ"ל הפורום מכהן אבי אלבאז. חברי ושותפי הפורום מגי־ עים מכל קשת העשייה, כאשר הערך החשוב העומד לנגד עיניהם - מימוש הפוטנציאל הגלום בכל ילד להצליח, מתן הזדמנות שווה לכל ילד וילדה, חיזוק תחושת המסוגלות ויצירת סביבה תומכת, מיטיבה ומאפשרת. ¿

נטלי השבוע. "לא רוצה שאף ילד יחווה את מה שאני ואחותי חווינו"

אומנה 5,000

ילדים בפנימיות של משרד הרווחה. 6,500

ילדים בכפרי נוער 12,000

ילדים במשפחות

משפחות אומנה

13

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 29.9.2023