ראשון רחובות 1.11.24

עמית אבני. "יש לי אחריות על הנפש שלי ואני מטפל בה באמצעות המוזיקה" ׀ צילום: ידידיה כהן

חופית כהן אולאי

השבעה חודשיים לפני באוקטובר, עמית אבני מרעות, השתה 13 חרר משירות ארוך כמפקד בגדוד של גולני. בניגוד למשוחררים רבים שחולמים על הטיול הגדול או מתלבטים מה לעשות, הכול כבר היה מסודר אצלו בראש - להמשיך לכתוב מוזיקה שאותה , ולהגשים את החלום 15 החל כבר בגיל להוציא אלבום ראשון. אבני שהתמודד במהלך שירותו עם חרדות, כתב על כך בחלק משיריו. סקיצות לעשרה שירים כבר היו מוכנות ואפילו נבחרו מפיקים לאלבום (אמיר שדה ובן מאור). אבל אז פרצה המלחמה. כבר בשבת השחורה הוא נשלח לשדרות וכמה ימים אחרי התה גייס למילואים ונכנס לעזה. "עברתי לא מעט במלחמה הזאת", הוא מספר השבוע בראיון שמתקיים בטלפון משום שיותר משנה אחרי הוא עדיין בעזה. "איבדתי הרבה חברים מה שגרם לי לשנות חלק ניכר מהאלבום. יותר מחצי מהשירים השתנו ונכתבו מחדש. האלבום גדל שירים והתוכן שלהם הפך לאמיתי 12 ל וכנה יותר". אבני עדיין בעזה, אבל בסוף החודש ישיק את אלבומו הראשון בהופעה בתל אביב. אחד השירים הבולטים הוא השיר "תייר" שכתב בהשפעת המלחמה, כשחה זר מהסבב הראשון של המילואים בעזה. "להיות במילואים זה מורכב, לחזור מהם לשיגרה זה כמעט בלתי אפשרי", הוא אומר, "אתה חוזר הביתה ומרגיש כמו תייר, כאילו הקירות שמקיפים אותך חדשים לך, האנשים שמסביבך מדברים בשפה אחרת ואין טעם לנסות לשנות את זה כי תכף תעזוב בחזרה למילואים". השבעה באוקטובר "קיבלתי הודעה: נמחק'" 13 'גדוד ) בן לאיש צבא, גדל ברעות 23 אבני ( ומגיל צעיר חלם לעסוק במוזיקה. "בגיל כבר התחלתי לכתוב שירים, זו תמיד 15 הייתה התשוקה הגדולה שלי. בצבא הייתי מפקד בגולני ושם לראשונה התה מודדתי עם התקפי חרדה, זה דבר שליווה אותי לאורך כל השירות. מצד אחד אתה צריך לחיות עם זה ומצד שני אתה לא יכול להראות לפקודים שלך מה עובר עליך. בהשראת התחושות האלו כתבה תי שני שירים, 'שוב' ו'תייר'. המוזיקה תמיד עזרה לי להתמודד עם דברים. רק בסיום הצבא ההתקפים החלו להיעלם. ה � באוקטובר. "כש 7 אבל אז הגיע ה תחילו האזעקות עוד לא הייתי משויך לגדוד מילואים, כי בעצם רק השתחה ררתי מצה"ל, לא חשבתי שאלבש שוב מדים כל כך מהר. בגלל זה לא קיבלה אבל כמאבטח של אלביט מיד 8 תי צו הזעיקו אותנו לאבטח את מבנה החברה בשדרות". אך הייתה הדרך לשם? "זו הייתה נסיעה מפחידה, הכל היה בערפל, עוד לא ממש הבנו מה קורה. בתחושה שלי חשבתי שאם אני לא יכול להצטרף ללחימה לפחות אסייע במה

"להיות במילואים זה מורכב, לחזור מהם לשיגרה זה כמעט בלתי אפשרי. אתה חוזר הביתה ומרגיש כמו תייר. אין לך חשק לדבר עם אף אחד" "בהתחלה התקפי החרדה חזרו. אתה לא מאמין שאתה בקו ראשון מול האויב. אבל המוזיקה מאוד עזרה לי, ריפאה אותי, וגם החברים במילואים"

חי"ר מילואים כללית והצטרף ללחימה בעזה. "אחד הדברים שלמדתי בגולה ני זה אינסטינקט מוזר כזה, שכל דבר מדרבן אותך קדימה, אתה אף פעם לא יכול ללכת אחורה. חברים שלי נהרגו אז ברור שאקח חלק בלחימה ולא אשה תתק ואשאר מאחור, אני עושה את זה עבורם. גייסו אותי לגדוד החדש שלי, גדוד חי"ר של מילואימניקים ויחד נכה נסנו לעזה". במהלך התמרון ומעל חצי שנה לא רצופה של מילואים, אבני נכנס ויוצא מעזה ולעיתים אלבום הבכורה עליו עמל נראה כמו חלום רחוק. "היינו בעוה טף, נכנסנו לפאתי חאן יונס ואז פנימה, היום אנחנו ממוקמים במסדרון נצרים. ברור שבהתחלה אתה בשוק, אתה ישן בבית של עזתי, הכל הרוס, אין חשמל ואין מים, הרבה פיצוצים ורעש, זה מצב בלתי נסבל, אתה מרגיש הכי רחוק מאזור הנוחות שלך. אבל אחרי שבוע זו פשוט המציאות החדשה שלך, אתה מתרגל להכל, גם למה שלא נראה לך הגיוני. "בכלל, במלחמה מתרגלים להכל. פתאום מצאתי את עצמי חוזר לכתוב שירים, כי קצת משעמם בלי קליטה. הבנתי שהאלבום שלפני המלחמה לא יכול להישאר אותו הדבר, אני לא

ב � באוקטובר. "קי 7 השמועות שנפוצו ב- נמחק, 13 לתי כל מיני הודעות כמו גדוד וכל מיני רשימות של הרוגים עם שמות של חברים שלי ואנשים מהסגל שלי, זה היה נורא. שלחתי הודעות לכל מי שיה כולתי, חלקם ענו וחלקם לא. חבר אחד התקשר וסיפר לי על הרוגים שההורים שלהם עוד לא שמעו מה קרה להם והשה מות שלהם כבר רצו בהודעות, זה בלתי נתפס. זה היה רגע מאוד מציף וקשה, רק בהמשך התמונה התבהרה. גיליתי שאיבדנו הרבה חברים טובים, סמל מתן אברג'יל הגיבור שקפץ על רימון והציל את חבריו, סמ"ר נהוראי אמיתי שהיה חודשים היינו 8 חבר טוב שלי בצוות, צמודים וגם סרן דקל סוויסה שהציל את החיילים שלו. "השמועות זו תופעה נוראית, יש נטייה לאנשים להיות הראשונים שיודעים על הכל וזה גרוע כי הראשונים שצריכים לדעת אלו בני המשפחה. המלחמה בעזה רגע אני כותב שיר ורגע אני במארב כשבוע וחצי אחרי פרוץ המלחמה חטיבת 81-11 לגדוד 8 אבני גויס בצו

במילואים. "בלי המלחמה הזאת לא תהיה לי מדינה לשיר בה"

שאני יכול, כי לשבת בבית כשפורצת מלחמה זו לא אופציה. אבל לא העלתי על דעתי שזה מה שקורה עכשיו בשדה רות, רק במהלך הנסיעה התחילו להגיע כל מיני שיחות והודעות". אבני שירת , שכיכב בראש רשימת 13 בסדיר בגדוד

16

1.11.2024 ˆ ידיעות ראשון, רחובות