ראשון רחובות 1.11.24

סמ"ר נהוראי אמיתי ז"ל. "המילים עליו פשוט נשפכו לי"

של גולני, עמית אבני 13 אחרי שירות מאתגר כמפקד בגדוד מרעות השתחרר מצה"ל והתכונן להוציא אלבום שירים עכשיו, ‰ אבל אז פרצה המלחמה ושינתה הכול ‰ ראשון אחרי יותר משנה, אבני שעדיין משרת בעזה - ישיק בסוף בריאיון ‰ החודש את האלבום שרוב השירים בו השתנו טלפוני מלב הלחימה הוא מדבר על הכתיבה לצד הקרבות העזים, החרדות שצפו שוב והפחד לאבד חברים נוספים החברים שנהרגו, החרדות שחזרו והיצירה שנולדה הגולנצ'יק שכתב אלבום במארבים בעזה

"יש משהו במוזיקה שמסמל שלום וחופש, גם בחייל ובמילואימניק יש משהו שמסמל שלום וחופש, הרי זה מה שאנחנו מנסים להשיג. על המדים אתה פועל כדי להשיג את השלום וכמוזיקאי אתה נותן לזה מילים ומנגינה. אמרו פעם שלוחמים לא יודעים לדבר את הרל גשות להם, אבל היום אנחנו מתרגמים אותן לשירים. "החיזוק הכי משמעותי שאני מקבל זה לשמוע מילואימניק אומר לי שהשיר שלי זה בדיוק מה שהוא מרגיש, שאמרתי בקול רם את מה שעובר עליו. "אנחנו מדברים הרבה במילואים על מה יישאר מאיתנו ביום שאחרי, אלו אנשים נהפוך להיות אחרי כל מה שעברנו במל לחמה הזאת, אני מאמין שיש לי אחריות על הנפש שלי ואני מטפל בה באמצעות המוזיקה". אך דווקא את השיר המתבקש ביותר, אבני טרם הוציא. "לא כתבתי שירים על חברים שלי שנפלו, הלכתי לבקר את המשפחות כשיכולתי אבל לא הרגשתי שאני ראוי לכתוב על החיים שלהם בכמה משפטים. רק על נהוראי (סמ"ר נהוראי ) כתבתי 13 אמיתי מפקד כיתה בגדוד שיר, כי הייתה לי תקופה אינטנסיבית איתו וזה בן אדם שכל מי שהכיר יודע שהיה צריך לחיות. הוא היה מלא באהבה וטוב, המילים עליו פשוט נשפכו לי. אבל כשסיימתי את השיר הבנתי שאני עוד צריך זמן לעכל אותו ואת האובדן שלו. הוא נלחם על החיילים שלו ונאבק במל חבלים עד הרגע האחרון, העובדה שהוא לא פה פשוט בלתי נתפסת. לצערי האובדן ממשיך ללוות אותנו, לא מזמן איבדנו את סמ"ר אופיר ברקול ביץ שהיה חניך שלי בצופים, כל פעם מחדש אני חושש מה 'הותר לפרסום' הבא, הפחד ששוב זה יהיה מישהו שאני מכיר. אני כבר לא מחכה לטוב כי משהו רע תמיד קורה". בכל זאת, יש מקום לחלומות על הע־ תיד? "כרגע החלום הוא להצליח ליצור מוזיקה שתניב מספיק הכנסה כדי לעל שות מוזיקה נוספת. אני לא באמת יודע מה יקרה, קבעתי השקה לאלבום שלי ל � בנובמבר ב 30 'יותר מדי עמית' ב - בתל אביב, אבל אני לא באמת 7 בונטין יודע מה יקרה עד אז. אני רק יכול לקל וות לטוב". ¿

"בהתחלה אתה בשוק, אתה ישן בבית של עזתי, הכל הרוס, אין חשמל ואין מים, הרבה פיצוצים ורעש, זה מצב בלתי נסבל"

החברים שנפלו "הפחד הזה ששוב זה יהיה מישהו שאני מכיר" בניגוד למלחמות ומבצעים צבאיים קודמים, החיבור בין לוחם לאמן הפך במלחמת 'חרבות ברזל' לדבר טבעי, בין היתר הודות לאינסוף סרטוני השירה שחיילים מעלים מהשטח ולסיפורי הגל בורה של כוכבים כמו הזמר עידן עמדי והשחקן צחי הלוי.

לפעילות". איך המלחמה שינתה אותך?

נשארתי אותו הדבר. האלבום כל כך חשוף ואמיתי, ואי אפשר להתעלם מהחלק בי שיצא למלחמה. רגע אחד אני כותב שירים, משמיע טקסטים לחל ברים, מתקשר לבן ואמיר שממשיכים לעבוד על האלבום, וברגע אחר אני יוצא למארב, כי זה מה שצריך לעשות עכשיו. "כמוזיקאי אני גם דואג לעתיד, אני מודע לזה שהלחימה עלולה לפגוע בשמיעה שלי, אבל זה לא יכול למנוע ממני להשתתף בלחימה, כי בלי המל לחמה הזאת לא תהיה לי מדינה לשיר בה. אז אני מכבה את המחשבות ומצטרף

"בהתחלה התקפי החרדה חזרו, מהפל חד וחוסר התפיסה של המצב, אתה לא מאמין שאתה בקו ראשון מול האויב. אבל המוזיקה מאוד עזרה לי וגם החברים במילואים, עשיתי לעצמי טיפול באמצל עות המוזיקה, היא הייתה שם כדי לרפא אותי והעבודה על האלבום סגרה לי פינה כאדם, היא עזרה לי לעצב את עצמי ועם הזמן שמתי לב שהתקפי החרדה פסקו. למרות זאת, בתחילת המלחמה הרגשתי מאוד אפטי, והיום אני כבר לא אותו אדם אופטימי שהייתי".

17

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 1.11.2024