אשדוד 05.08.22

סיפורה של אלופה ) מאשדוד הספיקה 24( שרון טמיס 13־ לדחוס חוויותשל חיים שלמים ב אובחנה טמיס 11 שנים ‰ כשהייתה בת כחולה בסוכרת נעורים ומאז היא דוחקת את גבולות היכולתשלה ‰ הילדה 15־ מחוג הטאיקוון-דו מחזיקה כיום ב אליפויות בארץ ובחו"ל, לומדת רפואה באוניברסיטה ותוך כדי מפקדת על של מד"א ‰ את ההשראה 101 מוקד היא שואבת מאמה מאיה ז"ל שנפטרה לאחרונה ממחלת הסרטן ‰ "אני בטוחה שאמא הייתה רוצה שאמשיך במטרות שלי", אומרת טמיס

שרון טמיס. "יום ההולדת האמיתי שלי הוא מאז הגילוי 13 של הסוכרת לפני שנים כי מאז החיים שלי השתנו"

ביום ראשון לפני שבועיים, ביולי, ציינה שרון טמיס מאשדוד 24 ב־ שנה לאבחון שלה כחולת הסוכרת. 13 מתנהלים חייה 11 מאז שהייתה בת ) סביב הזרקות אינסולין, 24 של טמיס ( בדיקות תכופות למדידת סוכר ואפי ־ זודות מסכנות חיים בעקבות שינויים קיצוניים ברמת הסוכר בדם. החיים עם המחלה לא שברו את רוחה של טמיס אלא הפכו אותה ללוחמת תרתי משמע. טמיס נחשבת לספורטאית מצטיינת בענף אומנויות הלחימה טאיקוון-דו ש � פעמים באליפות י 13 , וזכתה ITFF ראל ופעמיים באליפות אירופה. כשהיא לא משביתה את היריבים שלה על המז ־ רן עם בעיטות ואגרופים, מנהלת טמיס ביד רמה את המוקדנים והמוקדניות ד � של מד"א ומעבירה בהתנ 101 במוקד בות הרצאות לילדים ולבני נוער באגו ־ דה לסוכרת נעורים. ואם זה לא מספיק כדי למלא עוד יותר את היומן העמוס ממילא שלה, היא גם סטודנטית שנה א' לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "מה שלא הורג אותך מחשל אותך", אומרת טמיס שמתמודדת בחודשים האחרונים עם מותה של אמה מאיה ממחלת הסרטן. "אני מנסה להפיק את המיטב מהמחלה שלי ולעודד אחרים לראות את הצד החיובי בכל סיטואציה בחיים. אנחנו אף פעם לא יודעים באמת מה קורה בחיים של אחרים, אבל כולם מתמודדים עם משהו ואסור לשכוח את זה". "חגגתי בר מצווה לסוכרת" "חגגתי השנה בר מצווה לסוכרת", פו ־ תחת טמיס את הריאיון שנערך באמצע

המשמרת שלה במוקד מד"א באשדוד. ואיך חוגגים אירוע כזה? "הלכתי לאכול עם חברה משהו טעים ואחר כך הלכתי להתאמן. יש לי כל כך הרבה עיסוקים ככה שאני לא יכולה לח ־ גוג במשך הרבה זמן. באמת שאין לי זמן לכלום, גם לא לחגיגות". ומה עם יום ההולדת האמיתי? בפברואר חגגתי יום הולדת 24 "ב־ , אבל זה אירוע שגרתי. יום ההולדת 24 למחלת הסוכרת מסמל ציון דרך אישי בחיים שלי שמאז השתנו לחלוטין". הרגע שבו התהפך עולמה של טמיס היה במחנה קיץ בעיר בחופש הגדול לפני העלייה לכיתה ו'. "באחד הימים במחנה הרגשתי שאני צריכה כל הזמן לשירותים", היא משחזרת. "ההורים הבינו שמשהו לא כשורה ונלקחתי לב ־ דיקות. התגלה אצלי סוכר ברמה של מ"ג לדציליטר וישר נלקחתי לבית 600 החולים, שם אובחנתי עם סוכרת נעו ־ רים". מאז הייתה טמיס תלויה בשינויים ברמות הסוכר בדמה שהגבילו אותה לא פעם בניהול אורח חיים שגרתי של ילדה ונערה מתבגרת. "בהתחלה בני המשפחה היו עושים לי בדיקות ומזריקים לי אינ ־ סולין, בעיקר אבא שלי", היא מספרת. "בהמשך לקחתי את זה על עצמי. זה לא היה פשוט לדקור את עצמי כמה וכמה פעמים ביום אבל התרגלתי. זה ביגר וחישל אותי מאוד". גם היום, כשהיא שועלת קרבות ותיקה, מוצאת את עצמה טמיס במצבים שע ־ לולים להיות מסכני חיים. "רק השבוע, במהלך העבודה במד"א ירד לי הסוכר ", היא מספרת. "אני הייתי בתוך 40 ל־ כל האדרנלין של העבודה ולא שמתי לב. זה לגמרי מצב מסוכן וצריך להיות תמיד קשוב לגוף כדי להימנע מלהגיע

"אני עדיין לא מעכלת ומרגישה שרק אתמול היא נפטרה. רק בלילות כשאני לבד עם עצמי המחשבות על אמא צצות, וזה לא פשוט" פסגות לצד ההתמודדות עם הסוכרת" "יש המון דוגמאות של ספורטאים בארץ ובעולם שמגיעים לשיאים וכובשים

אלי לו י / / צילום: תומר שו נם הלו י

צילום מאלבום פרטי | " שרון ואמה מאיה ז"ל. "היינו כמו שתי חברות טובות

28

5.8.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום