אשדוד 09.12.22

גדולה מהחיים שרון ליפקין בן-זכרי ממושב אורות עברה שני ניתוחים מורכבים כדי מ' 1.50- להגיע לגובה של קצת יותר מ ‰ עכשיו, כשהיא אמא לילד בן שמונה ומרצה בפני תלמידים ומבוגרים על קבלת האחר, היא מספרת על האתגרים ועל ההצלחות: "אחרי שהתגברתי על השיקום הארוך הבנתי שאני יכולה לעשות כל מה שארצה"

שרון ליפקין-בן זכרי. "ילדים קראו לי 'גמדה' ואני רק רציתי | " להיות כמו כולם צילום: פרטי

לימור תורג 'מן

מידים ומבוגרים. "בהרצאות שלי אני מתמקדת בעיקר בשני מסרים: 'ואהבת לרעך כמוך' ו'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'". הייתי הילדה הכי קטנה בהפסקה ליפקין היא היחידה במשפחה שנו ־ לדה נמוכת קומה. בשנים הראשו ־ נות היא הייתה מוגנת בתוך המסגרת הקהילתית של המושב ולא הרגישה את השוני לעומת החברים ובני המשפחה. המשבר הראשון הגיע כשעלתה לכיתה א' בבית הספר האזורי מבואות. "פתאום שמתי לב שכולם גבהו ורק אני נשאר ־ תי כמו ילדה בגן", היא מספרת. "ילדים התחילו לקרוא לי 'גמדה' ואני רק רצי ־ תי להיות רגילה, להיות כמו כולם". בכיתה ז', כשהיא עלתה לחטיבת הביניים, הפערים הפיזיים בינה ובין שאר התלמידים גדלו. כשהיא בגובה מ' החליטו הוריה שהגיע 1.30 שיא של הזמן לבחון את האפשרות לעבור ניתוח כדי שתגבה. "ממש חששתי מהניתוח ולא רציתי לחשוב על זה אפילו", היא נזכרת. "העברתי את כל הילדות שלי בבתי חולים והדבר האחרון שרציתי זה לעבור שוב בדיקות וטיפולים פולש ־

ניים. גם פחדתי שהניתוח לא יצליח ושאני אתאכזב". ההורים התעקשו וליפקין הסכימה ללכת לרופא ולהקשיב למה שיש לו לומר. "בבית החולים פגשתי נער שעבר את הניתוח והוא שכנע אותי שכדאי לי לקחת את הסיכון", היא מספרת. בין כיתה ז' ל-ט' עברה ליפקין שני ני ־ תוחים שהיו כרוכים בהרבה כאבים ובתהליך שיקום ארוך. בסופו של התה ־ ס"מ והיום היא 20 ליך היא גבהה בכ-

מ'. "היום 1.53 "מתנשאת" לגובה של כ־ אני אומנם בגובה של נשים נמוכות, רבות אבל מידות הגוף שלי לא פרופו ־ רציונליות", מסבירה ליפקין. "למשל, הידיים שלי יותר קצרות מהרגליים". מטפסת על ארגזים בסופר כשהיא התבגרה הבעיות של ליפקין לא נגמרו. בצבא סירבו לגייס אותה והציעו לה להתנדב. ליפקין, שרצתה כל כך להיות כמו כולם, נלחמה במ ־ ערכת כדי להתגייס ולהיות חיילת מן השורה, והצליחה. באזרחות חיכו לה אתגרים חדשים. לא כל המעסיקים הצליחו להתעלם מהמראה החיצוני השונה שלה. אלה שנתנו לה הזדמנות גילו עובדת מצטיינת ומסורה. "אני אשת מכירות מעולה", היא מעידה על עצמה. "עבדתי כנציגת מכירות בסופר פארם שם מעניקים הזדמנויות תעסו ־ קה שוות לכולם. עבדתי שם אפילו כדיילת יופי במחלקת קוסמטיקה. לעומת זאת, באחד המרכולים אליהם ניסיתי להתקבל כנציגת מכירות המ ־ נהלת נתנה לי הרגשה שעברתי בה ־ צלחה את הריאיון, אבל לא התקשרה אליי מאז. רק אחרי שהתקשרתי מספר

שרון ליפקין-בן זכרי ממושב אורות הסמוך לקרית מלאכי תמיד ידעה שהיא לא כמו כולם, לפחות כלפי חוץ.

ליפקין נולדה נמוכת קומה או גמדה כפי שהיו מכנים זאת לפני עידן הפוליטיקלי קורקט. "אמא שלי זיכרה לברכה ניס ־ תה להכין אותי עוד מילדות לאתגרים שיהיו לי בגלל המראה החיצוני שלי", מספרת ליפקין. "היא דאגה לחזק את כושר הביטוי שלי כדי שיהיו לי כלים להתמודד עם מי שילעג לי". ההכנה המוקדמת אומנם לא מנעה מהילדים בבית הספר ללעוג לה, מהצבא לסרב לגייס אותה ומההורים של בני זוגה לש ־ עבר להרים גבה כשפגשו אותה לרא ־ שונה, אך בזכות המודעות הגבוהה שלה הצליחה ליפקין להתגבר יותר בקלות על הקשיים. לרגל חודש המודעות לאנשים עם מוגבלות שוחחנו איתה על המשוכות שנאלצה לעבור מאז שהייתה ילדה ועד ואם לילד 49 היום כשהיא נושקת לגיל בן שמונה. "אני מאמינה שצריך לטפח את החוזקות של כל אדם כדי שהוא יצ ־ ליח לנווט בעזרתם את דרכו בחיים", אומרת ליפקין שמקדישה את רוב זמנה לקדם את השיח על שונות בקרב תל ־

צילום: חן גל

ליפקין בקניות שגרתיות בסופר

9.12.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 26