אשדוד 09.12.22

| " משפחת ליפקין-בן זכרי. "יש לנו בית שמח צילום: פרטי

אלירז. "עשינו מה שאפשר כדי לוודא שהתסמונת של נמיכות הקומה לא תעבור אליו בתורשה", היא מסבירה. בכלל, המסע שלה לזוגיות והקמת מש ־ פחה יכול לספק חומרים לסרט באורך מלא. בטור אישי שכתבה ליפקין באתר "תושווים" היא סיפרה על כל "הצפרד ־ עים" שהייתה צריכה לנשק עד שמצאה את הנסיך. ליפקין מספרת על הדייטים שנעלמו אחרי שפגשו אותה במציאות, על התירוצים היצירתיים ששמעה מג ־ ברים שניסו להיפרד ממנה ועל המב ־ טים המופתעים שקיבלה מההורים של הפרטנרים שלה. בסופו של המסע היא הכירה את בעלה יעקב באתר היכרויות שמיועד לאנשים עם מוגבלות רק כדי לגלות כי הם מת ־ גוררים לא רחוק אחד מהשנייה. "אפי ־ לו למדנו באותו תיכון", היא מספרת. "שנה אחרי שנפגשנו התחתנו ויש לנו בית שמח". בדיעבד, את מתחרטת שעברת את הניתוח? "לא, אני שמחה שעשיתי את הניתוח. אני מרגישה שהוא עזר לי לתפקד כר ־ גיל כמו הנהיגה למשל. בכלל, ההתמו ־ דדות עם האשפוזים, הכאבים והשיקום חישלו אותי והוכיחו לי שאני יכולה להשיג כל מה שארצה". ¿ "כשהייתי ילדה אמא שלי דאגה לחזק את כושר הביטוי שלי כדי שיהיו לי כלים להתמודד מול מי שילעג לי"

פעמים הם הודיעו לי שלא התקבלתי". היום היא כבר מסודרת מבחינת תע ־ סוקה: ליפקין נוסעת ברחבי הארץ כדי לשתף בסיפורה האישי, מלמדת בבתי ספר ומעבירה חוגי יצירה במועדון קשישים בקרית גת. "יש לי ידיים קט ־ נות, אבל אני עושה יצירות גדולות", היא אומרת. בנוסף היא מפעילה דף פייסבוק בשם "מדברת יותר מהגובה שלה" באמצעותו היא מייעצת ומסייעת למי שפונה אליה. איפה את נתקלת בקושי בתור נמו ־ כת קומה? "בסופר אני לא מצליחה להגיע למו ־ צרים שעל המדפים הגבוהים ומטפסת על ארגזים. גם בנהיגה קשה לי לפעמים בגלל הידיים הקצרות שלי, אבל אני לא נותנת לזה לשבור אותי". השנים חישלו אותה ולעומת הנערה חסרת הביטחון שהייתה, ליפקין היא אמא לביאה. "אני מגוננת על הבן שלי ובאחת הפעמים התערבתי כשמישהו פגע בו", היא מספרת. "אחד הילדים לעג לו כי אמא שלו 'גמדה'. הלכתי לבית של אותו ילד ושוחחתי איתו ועם אמא שלו, אבל הפעם ממקום של כוח ולא ממקום של חולשה". ליפקין ובן זוגה עברו הרבה בדיקות וטיפולים כדי להביא לעולם את בנם

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 9.12.2022 27