אשדוד 1.11.24

"הייתי רוצה

רגלו השמאלית. "יש עדויות שהוא נמצא כשידיו היו עם בוץ ועלים לאחר שעשה חוסם עורקים לאחרים וגם לעצמו. אבל בהמשך הגיעה של 433 אלינו גרסה נוספת מיחידת להב המשטרה, לפיה הגופה של דביר נמצאה במוצ"ש וחולצה תחת אש". "אין בי כעס" העזרה שהעניק לפצועים תוך סיכון חייו מזקקת את דמותו של הצעיר שחלם להיות פסיכיאטר ילדים. "דביר תמיד אמר שהיעוד שלו זה לעזור לילדים ולאנשים", אומרת חגית. "מבחינתי הוא נשאר במתחם ברעים כדי להגשים את היעוד שלו. הוא קנה את עולמו בשעות האחרונות לחייו". יש מחשבות על כך שאולי הוא היה בחיים אם לא היה מסייע לפצועים? "כאמא אני חושבת למה הוא לא עזב את המקום, אבל חינכנו אותו לנתינה ואלו הערכים שהוא ספג וגם יישם. חינ־ כתי את דביר על ערכים של נתינה לזו־ לת וזה בא בעוכריי, קיבלתי אותו מת". הסיפורים על גבורתו הפתיעו אותך? "לא, תמיד הוא היה בשביל אחרים. היו שני ניצולים מאשדוד שהכירו אותו והציעו לו להצטרף אליהם לרכב כדי להימלט, אבל דביר אמר להם שהוא לא משאיר אנשים פצועים בשטח. אחים שלו וחבריו כתבו לו לברוח או להסתתר אבל "אני לא יכולה לכעוס עליו, אין לי זכות לכעוס עליו, זה פשוט כואב. דיברו בהתחלה שהוא נחטף אבל אני מכירה את דביר שלי, הוא לא היה נכנע למחבלים ומאמינה שהוא נאבק בהם עד שנרצח". חגית, מורה במקצועה שעובדת כעת עם ילדי הצהרונים, אומרת כי דביר העלה את רף הנתינה של המשפחה: "הוא היה מלאך בדמות אדם, רגיש לכל מצוקה, אם זה עם חברים ומש־ פחה וגם עם שכנים או זרים. חבר היה יכול להתקשר אליו בשעה שתיים בלילה ודביר היה יוצא אליו בלי לח־ שוב פעמיים. הוא היה אדם של מעשים ולא דיבורים, והכל עם חיוכים ותמיד שמח". בנה הבכור היה גם חבר לחיים: "היינו מדברים על הכל. הוא היה חוזר מהע־ בודה בשעה אחת לפנות בוקר ומספר לי מה עבר עליו במשך כל היום. הוא היה גם מנטור לשני אחיו הצעירים ממנו ושימש עבורם מודל לחיקוי. מהרגע שדביר נולד הוא היה פעלתן, סקרן ומלא בשמחת חיים. הוא היה תמיד בעשייה, לא פחד ולא כאב משום דבר". בחודש האחרון מונצחת דמותו על אחד הקירות במרכז המסחרי בסיטי. אומן הגראפיטי אייל נבט שמתעד את הנרצחים בציוריו לכד את החיוך המואר בעיניו של דביר. "דביר היה ילד כזה שנכנס ללב", אומרת חגית. איך היית רוצה שיזכרו אותו? "הייתי רוצה שיזכרו את דביר כאדם אוהב אדם שחשוב לו לראות את האחר, שתמיד הושיט יד לעזרה והכל עם חיוך כובש. החברים שלו פתחו גמ"ח לזכרו כדי להמשיך את הנתינה ללא תנאי שכל כך אפיינה אותו". ¿ זה לא עניין אותו". יש בך קצת כעס?

חגית ובנה דביר ז"ל. "היינו חברים טובים, צוחקים ומדברים על הכל"

שיזכרו את דביר כאדם אוהב אדם שחשוב לו לראות את האחר, שתמיד הושיט יד לעזרה והכל עם חיוך כובש" "התקשרו אליי מבית העלמין והודיעו לי שהגופה זוהתה ונקבעה הלוויה. צעקתי שאני לא מאמינה עד שאני לא רואה בעצמי את דביר"

"אני מכירה את דביר שלי, הוא לא היה נכנע למחבלים ומאמינה שהוא נאבק

בהם עד שנרצח"

"שורד שלמד עם דביר

לגבש תמונה מלאה. "אני לא יודעת או 232 אם דביר הספיק להגיע לכביש שהוא נשאר באזור המסיבה", אומרת חגית. "חברו עומר שניצל לאחר שרץ לכיוון מושב פטיש סיפר שדביר ושני חבריו עלו לרכב והחלו לנסוע. מנגד, שורד בשם סער אמסלם שלמד עם דביר בתיכון אמר שהוא ראה אותו מטפל בפ־ צועים במתחם המסיבה כשעה וחצי אחרי שהטבח התחיל. שוטרת שהכירה אותו מבית הספר סיפרה שלוחמים של יחידת עוקץ מצאו אותו יום לפני שהובא לקבו־ רה (שלישי - א.ל) יחד עם עוד נרצחים במהלך פעילות לנטרול מטען חבלה. היא סיפרה שהוא נורה בכתף שמאל וב־

להתקשר וביקשו לדלות כל שביב מידע. גם לא היה ברור מי מודיע למי וזה יצר מצבים לא נעימים". כשגופתו של דביר הגיעה לבית העל־ מין באשדוד הוא לקח על עצמו להודיע למשפחה. "אני מצטער על אותה בשורת איוב קשה וכואב את כאבה של האם", אומר אלמליח. "הנחמה היחידה שיכול־ תי להציע לה היתה הבשורה שגופתו של דביר לא חוללה והגיעה שלמה". ההת־ נצלות של חגית בהמשך ריגשה אותו מאוד: "הופתעתי מהשיחה שלה, באמת מדובר בגדלות נפש". עד היום הם מנסים להבין מה עבר על דביר ברגעיו האחרונים אך מתקשים

דרך נוראית לגלות, איך הגבת? "מה זה איך הגבתי? בצרחות. צעקתי עליו ואמרתי לו שזה לא יכול להיות, שאני לא מאמינה למה שהוא אומר עד שאני לא רואה ולא מזהה את דביר. עד אז הבן שלי היה חי מבחינתי, לא הסכמתי להשלים עם המציאות. אחרי כמה ימים התקשרתי לשניר והתנצלתי שצרחתי עליו". אלמליח שמתנדב גם בזק"א הבין ללבה של חגית, בימים הראשונים לאחר האסון הוא התמודד עם עשרות בני משפחה אבודים ומבולבלים של נרצחים, נעדרים וחללים. "היה כאוס והמון לחץ באותם ימים", הוא מספר. "משפחות לא הפסיקו

בתיכון ראה אותו מטפל בפצועים במתחם המסיבה כשעה וחצי אחרי

שהטבח התחיל"

7

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 1.11.2024