אשדוד 13.02.22

רצים לזכר טליה. מעוניינים להקים קבוצות ריצה באשדוד ובאשקלון

האם מירב, האב שרון והרצים במרוץ הראשון לזכר טליה. מימון המונים

קבוצת הרוכבים לזכר טליה. חלמה על טיול אופנוע אחרי שתחלים

מירב שואן. "אם הצלחנו לקום מטרגדיה כזו, כל צילום: | " אחד יכול גיל נחושתן

פולים של טליה". לאחר שפרש משב"ס החליט להנציח את טליה באמצעות אהבתו הישנה: רכיבה על אופנועים. "כשטליה הייתה חולה, הבטחתי לה שאקנה אופנוע ושניסע לטייל יח ־ דיו בארץ כשהיא תחלים", הוא נזכר. "לפני כשנה הקמתי לזכרה קבוצת אופנוענים שנקראת 'לרכוב איתה'. אנחנו רוכבים ברחבי הארץ ולובשים חולצות עם תמונות של טליה עליה. יש לנו גם דגלים עם תמונתה על האופ ־ נועים. אני אמשיך להנציח אותה בכל דרך אפשרית ולפזר את האור שהיא הביאה לעולם". פרח על הקבר לפני כשנה השקיעה המשפחה סכום אלף שקלים באמצעות 100 של כ־ קמפיין גיוס המונים והשיקה מרוץ בו השתתפו כאלף רצים שיצאו ממושב אחוזת ברק, עברו בשדות עמק יזרעאל וסיימו בחלקת הקבר של טליה, שם הניח כל משתתף פרח על קברה. ביום במאי, צפוי המרוץ 20 שישי הבא, ה־ להתקיים בפעם השנייה באותו מקום

ובמתכונת שמשלבת מבחר מסלולים באורכים שונים: החל ממסלול משפ ־ חתי של שני ק"מ ועד למקצה תחרותי ת � ק"מ. המימון הפעם הושג ב 15 של מיכת ארגונים ומוסדות ביניהם מרכז הפועל ומשרד התרבות והספורט. 1,500־ "הצפי שלנו השנה הוא לכ רצים", אומרת מירב. "טליה השאירה לנו צוואה: להמשיך לחיות ולהיות פנס לאנשים שאיבדו יקירים ובכלל. קרה לנו האסון הנורא מכל ולמרות זאת בח ־ רנו בחיים. אם הצלחנו לקום מטרגדיה כזו, כל אחד יכול לקום ולעשות עם עצמו משהו מיוחד בחיים. צריך לחלום בגדול ולמצוא את המהות, זו הדרך לה ־ תמודד, גם כשהחיים קשים ומטלטלים". "אני רוצה להמשיך להנציח את זכרה של טליה ולהפיץ את המורשת שלה לכמה שיותר אנשים", מוסיף שרון. "ולא פחות חשוב מכך, להעביר את המסר לכל מי שחווה אסון או אפילו סתם קושי בחייו שכל אחד יכול למצוא את הכוח שבו, להתרומם מחדש ואף למצוא דברים חדשים להתפתח בהם. זה דורש הרבה כוחות, זה לא פשוט, אבל זה אפשרי". ¿

נשות הקבוצה רצות עם חולצות עליהן מתנוסס שמה ותמונתה של טליה ז"ל. כעת היא מגייסת מדריכות ריצה בר ־ חבי הארץ כדי להקים קבוצות נוספות לזכרה של טליה - כשאשדוד ואשקלון, הערים של הסבים והסבתות של הבת המנוחה, סומנו כיעדים ראשונים. בנו ־ סף, החלה מירב לספר את סיפור חייה במוסדות בכל הארץ תחת הרצאה בשם "אמא, מתי תרוצי?". "דרך ההרצאות אני מצליחה להגיע להרבה אנשים ולגרום להם להתחבר אליי ולדרך שלי לבחור בחיים למרות הטרגדיה", היא אומרת. "ההרצאה נו ־ תנת לאנשים פרופורציות ומספקת להם כלים להתמודדות. המון אנשים שאומרים לי שעשיתי להם משהו, שהם הלכו הביתה אחרי ההרצאה ועשו שינוי מסוים ואפילו סתם חיבקו את הילדים שלהם, וזה שווה בשבילי הכל". גם האב, שרון, החליט להקדיש להנצ ־ חת הבת חלק משמעותי מחייו. "כשטליה הייתה חולה לא יכולתי לצאת מחדר ," 24/7 הטיפולים שלה והייתי שם ממש הוא מספר. "עבדתי משם וקצינים אף היו מגיעים אליי לפגישות בחדר הטי ־

בצורה רצינית, החלה באימונים אינ ־ טנסיביים עם מאמן ריצה אישי ומצאה את עצמה משיגה יעד לאחר יעד. לאחר כשלושה חודשים של אימונים מפרכים השתתפה יחד עם בעלה שרון ובתה שובל במרתון תל אביב ורצה עשרה ק"מ כששלושתם לבושים בחולצות עם תמו ־ נתה של טליה ועליה מתנוסס הכיתוב המרגש: "לרוץ איתך ילדה שלי, טליה שואן" ו"רצים לזכרך, טליה שואן". "המרוץ הזה היה אירוע מכונן עבורי", אומרת מירב. "הרגשתי שטליה נמצאת שם איתנו. לילה אחד חלמתי חלום שטליה עומדת מולי ובאה לחבק אותי, שאני מושיטה את ידיי אליה לחיבוק ושהיא ממש נכנסת לתוך הגוף שלי. במרוץ הרגשתי שאנחנו גוף אחד, ומ ־ עבר להנצחתה הרגשתי סיפוק אדיר". לרכוב איתה חמש שנים חלפו ומירב החליטה לה ־ פוך את הריצה למקצוע. היא סיימה קורס מאמני ריצות למרחקים ארוכים, עזבה את עבודתה והחלה לאמן קבו ־ צות ריצה של נשים באזור מגוריה.

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.5.2022 39