אשדוד 15.12.23

במשך תשע שנים נדחק סיפורו של אברה מנגיסטו שנפל כעת כשנפתח ● בשבי החמאס לשולי התודעה הציבורית חלון הזדמנויות לשחרורו מספר אחיו ילאו על השתיקה הממושכת של המשפחה ("אזלו הכוחות להילחם"), הדאגה לשלומו ("הוא מקרה הומניטרי דחוף"), והחיבוק המאוחר מהעם: "רק עכשיו מבינים באיזה חושך אנחנו" משפחת מנגיסטו מאשקלון מייחלת לנס חנוכה: שלא ישכחו את אברה בעזה

מדינה במלחמה השבויים

ס � של אברה מנגי בני משפחת ו טו, הצעיר מאשקלון שנמצא בשבי החמאס י � , עוקבים בשתיקה אך בדר 2014 משנת כות אחר העסקאות לשחרור חטופי השבעה באוקטובר. הם לא נוטלים חלק פעיל במטה של משפחות החטופים, וביום שלישי השס בוע הגיעו לראשונה האב איילין והאח אילן לכיכר בתל אביב ונשאו שלטים שם תמונתו. "אנחנו מאוכזבים וכועסים כי זה לא יום, לא שבוע, לא חודש ולא שנה", אומר ילאו (יוסי), אחיו של אברה. "יש בנו ניצוץ של תקווה שהוא יהיה בבית עד סוף המלחמה, אסור לנו להתייאש עכשיו". את מקומה של המשפחה השבורה והחבוס טה תופסים הפעילים שפוקדים את הכיכר בקביעות, משוחחים עם אזרחים שמגיעים להביע סולידריות ומנסים להשאיר את אברה בתודעה הציבורית. "בניגוד לשנים קודמות, אנשים רוצים לשמוע את הסיפור של אברה", אומר גילי אליאס, חבר של המשפחה שהקים עמדה בכיכר. "חלקם אפילו מביעים צער על כך שלא תמכו קודם במאבק לשחרורו". "איבדנו את האמונה" כשהחל ירי הרקטות בשבת השחורה בשבעה באוקטובר יצאה אגרנש מנגיסס טו, אמו של אברה, לחדר המדרגות בבניין המגורים הישן ברחוב מילרוד. בכל סבב הסלמה תוהים בני המשפחה האם הבן הצס עיר שטיפס לפני תשע שנים מעל הגדר בחוף זיקים ונעלם לעזה, חושב עליהם ומבין את המצב בבית. "אנחנו כל הזמן חושבים האם כשהוא שומע את הפיצוצים הוא יודע מה קורה אצלנו", אומר ילאו. כשהחלו הדיווחים על חדירת מחבלים ליישובי העוטף ולחוף זיקים ופורסמו תמונות האזרחים שמובלים על ידי המחס בלים לתוך הרצועה, לבם החסיר פעימה. "זה הקפיץ לנו את הלב", נזכר ילאו. "רק עכשיו אנשים מתחילים להבין את החושך שבו אנחנו שרויים כבר תשע שנים. זה הציף אצלנו את כל הרגשות והזכרונות מהימים הראשונים שבהם נודע לנו שאחי נמצא בעזה. זה פחד וגעגוע שאף אחד לא הבין עד לאחרונה". גם עכשיו איש לא פנה אליהם או עדכן אותם לגבי מצבו של אברה והם מתנחמים בסרטון הראשון שלו שפרסם חמאס בחודש ינואר השנה. בסרטון שפורסם לרגל חילופי הרמטכ"לים אביב כוכבי והרצי הלוי, הזדהה אברה בשמו המלא ושאל בין היתר "עד מתי אני נמצא פה?". "אנחנו נאחזים בתקווה שמצבו נשאר יציב מאז אותו סרטון", אומר ילאו. "חוץ מזה אין לנו שום קצה חוט ולצעס רי אף אחד לא מדבר איתנו". מדי ערב הם שומעים את דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, מזכיר את שמו של אברה יחד עם האזרח הישאם א-סייד והחללים אורון שאול והדר גולדין שנפלו במלחמת צוק איתן, ומבטיח להחזירם הביתה. הם מקס שיבים להבטחות אך גם שבעים מהצהרות שלא מגובות במעשים: "אחרי שדיברנו כל

אליאס: "היום כולם רואים את הקלות שבה ניתן לעבור את הגדר, והמחדל שהתרענו עליו נחשף בשבעה באוקטובר"

שמוליק חדד // צילומים: פרטי

אתם לא מאוכזבים? "בטח שמאוכזבים. אחרי המקרה הוציאו צו איסור פרסום וצייתנו לו בצורה מוחלס טת. לא דיברנו ולא צעקנו כי האמנו כשאס מרו לנו שזה עלול לפגוע במאמצים לשס חרורו. אבל היינו נאיבים כי שום דבר לא גרם למדינה ולצבא לעשות מאמץ אמיתי למענו. גם כשיצאנו להפגנות, הקמנו אוהל מחאה מל בית ראש הממשלה ונפגשנו עם דיפלומטים מהעולם - דבר לא השתנה. עם זאת, אנחנו רוצים להאמין שהמלחמה הזאת תיגמר כשאברה איתנו בבית".

כך הרבה עם פוליטיקאים וגורמי צבא ושום דבר לא קרה, איבדנו את האמונה. בסופו של

שם בעזה וההורים רחוקים מהדירה באשס קלון ממנה התפנו בעקבות הלחימה. את נרות חנוכה הם הדליקו השבוע בביתה של קרובת משפחה במעלה אדוס מים, אך משנה לשנה נחלש האור בעיניה של אגרנש. האמונה התמימה שמדינת ישראל תחזיר אליה את אברה, שחגג , התחלפה 37 באוגוסט האחרון יום הולדת באכזבה ובכעס שהפכו עם השנים לייאוש משתק. "ההורים שלי כבר עייפים ושס בורים", אומר ילאו. "מה שנותר להם זה להתפלל לבורא עולם".

דבר אלה היו פגישות סרק". "ההורים שבורים ועייפים"

הם חוו על בשרם את רכבת ההרים הרס גשית שעוברות כעת משפחות החטופים. הם מכירים את הלילות הטרופים, הימים הארוכים, החגים העצובים וימי ההולדת הבודדים. גם חנוכה הזה עבר כשאברה אי

ילאו : "לא דיברנו ולא צעקנו

צילום: יפה טבג'ה

כי האמנו כשאמרו לנו שזה עלול לפגוע במאמצים לשחרורו של אברה. היינו נאיבים"

אביו ואחיו של אברה בביקור ראשון בכיכר

אליאס ופעילים בכיכר. "אין מספיק סיקור תקשורתי"

15.12.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14