אשדוד 18.10.24

צילום: גדי קבלו | " שקד. "ההתייצבות שלי בשדות היא מסר לחמאס

צילום: פרטי | דגני. שומר על הפרות ועל הקיבוץ

החממות בנתיב העשרה שייקה שקד שתל תחת מטחי רקטות: "חיילים חירפו נפשם כדי שנוכל לעבוד"

הרפת ביד מרדכי איתמר דגני האכיל את הפרות תחת אש: "רפתן לא עוזב את הפרות שלו גם כשיורים עליו" בבוקר שמחת תורה כשפרצה מתקפת הטרור על יישובי עוטף עזה, נלחם איתמר דגני, מנהל הרפת בקיבוץ יד מרדכי וחבר כיתת הכוננות, לצד בנו סגן נבו, קצין בחטמ"ר עציון, שעשה את החג בבית. במהלך ההגנה על היישוב הוא לא הזניח את הפרות ואף נשאר לשמור עליהן כששאר חברי הקיבוץ פונו לבתי מלון. "אי אפשר להשאיר אותן בלי אוכל ומים", אומר דגני. "מי שעושה את העבודה הזו אוהב את בעלי החיים שלו כמו בני משפחה. רפתן לא עוזב את הפרות שלו גם כשיורים עליו". דגני הוא נצר למייסדי ולוחמי הקיבוץ: סבו אהרון נפל על הגנת הקיבוץ במלחמת , ובנו נבו 1973 השחרור, אביו עוזי נהרג במלחמת יום הכיפורים ב- . "אנחנו נמשיך להילחם על 2023 נלחם במלחמת "חרבות ברזל" ב הארץ הזו", הוא אומר. "עצוב שיש תושבים שעדיין מתייחסים אלינו בצורה מרחיקה ולא מקרבת. שיבואו להיות יום אחד בתוך הרפת תחת מטחים כבדים באזור". עד שהמחבלים הגיעו לשער הקיבוץ הספיקו דגני וחברי כיתת הכוו ננות להיערך: "היה לנו מספיק זמן התרעה לחדירה אז לקחנו נשק, בדקנו ציוד ונעלנו את כל הכניסות ליישוב. לאחר מכן התנהל קרב מטורף בצומת הכניסה לקיבוץ בין כוחות ימ"מ למחבלים". לאחר הפינוי הוא נותר בקיבוץ עם תושבים בודדים וחיילים ויצא להפוגות קצרות של יומיים-שלושה בלבד. כשהחל התמרון הקרקעי בעזה הוא נשאר קרוב לרפת ולא עזב יותר. "נפלו המון רקטות באזור, פרצו שריפות והיה בלגן גדול אבל זה גם נתן לי תעסוקה", הוא אומר. "בפעמים שעזבתי הייתי יותר לחוץ, התחלתי לנשום רק כשעברתי את המחסום בכניסה לקיבוץ. בלתי אפשרי להשאיר את הפרות ללא השגו חה וטיפול. אנחנו אמנם סובלים יותר אבל גם עליהן עברו ימים קשים". במהלך המלחמה נפצע בנו נבו והוא התרוצץ בין בית החולים בילינסון בפתח תקווה לרפת ביד מרדכי. "עכשיו נבו בבית ומשתקם", אומר דגני. "גם הקיבוץ חזר לשגרה מלאה והרעש של הילדים שוב ממלא את השבילים והמדשאות". דגני הכיר היטב את ראובן הייניק ז"ל מאשקלון, מנהל הרפת בקיבוץ כיסופים באוקטובר. גורמי צבא אמרו להייניק כי האזור מטוהר אך 9 שנרצח בידי מחבל ב מחבל שארב במכון החליבה ירה בו למוות מטווח קצר. ראובן הוא בנם של יוסף וגבי הייניק, הבעלים של מסעדת "הניצחון" המיתולוגית במדרחוב הרצל. המסעדה שנסגרה לפני ארבע שנים נפתחה לאחרונה מחדש תחת השם "הניצחון של חני" בניהולה של אחותו של ראובן. דגני מתעצב כשהוא מדבר על הייניק: "אני מכיר את ראובן המון שנים, הוא היה איש של החיים, דברן גדול ואוהד מכבי. הוא היה בן אדם מאוד נחמד". שמוליק חדד "פרצו שריפות והיה בלגן גדול אבל זה גם נתן לי תעסוקה. בפעמים הבודדות שיצאתי מהקיבוץ הייתי יותר לחוץ"

מאז השבת השחורה, שייקה שקד מנתיב העשרה כמעט ולא עזב את הבית והאדמות שלו, גם לא כשרקטות נפלו על המושב. תחת אש הוא התייצב לעבוד בחממות ולא אמר נואש גם בימים קשים מנשוא. מאנשיו החל שקד לעשות 20 שבועיים בלבד אחרי שהמושב איבד מדי יום את הדרך מהמלון בתל אביב למושב כדי להמשיך בעבודה חברים 300 החקלאית. עד כה חזרו למושב, שמנה כאלף תושבים, בלבד. "למרות שהגעתי לגיל פנסיה, לא היה סיכוי שאעו זוב את החממות לטובת הפינוקים בתל אביב", הוא אומר. "ההתייצבות שלי היא מסר לחמאס: עם ישראל לא מוריד את הראש וממשיך קדימה בכל הכוח. הבית והאדמות שלי נמצאים בנתיב העשרה, ולמרות הסכנה אנחנו פה כדי להישאר ולא לעזוב". נכדים, נמנה על 12 ), אב לארבעה וסבא ל- 72 שקד ( אחרי הפינוי מחבל 1982 מייסדי המושב שהוקם בשנת ימית. החקלאות תמיד היתה בנשמתו, ובשנים האחרונות הוא מגדל עגבניות ועגבניות שרי. ו � בדצמבר, כשקיבל אישור לראשונה לישון במ 28 ב שב, קיבלו את פניו אזעקות, נפילות טילים וההפגזות של צה"ל. בהמשך הצטרפה אליו אשתו. ילדיו מגיעים בעיקר בסופי שבוע. "הטילים גרמו לנזקים כבדים למשק", הוא אומר. "רוב החממות והעגבניות נשרפו. הצלנו מה שאפו שר, עקרנו את מה שניזוק ושתלנו שוב עגבניות. גם מערך עובדים נותרו לנו שלושה. הנזק 15 העובדים נפגע: מ הכספי נאמד במאות אלפי שקלים, ורק לאחרונה קיבלנו מהמדינה פיצוי – והוא חלקי בלבד. הכיסוי הוא רק על הפגיעה הישירה ולא על הגידולים שנפגעו ועל מה שהיינו צריכים לגדל ולא יכולנו". חשבת לפרוש מחקלאות? באוקטובר כן, עכשיו כבר לא. כשהמשק יפרח, יעבוד 7 "לפני ה ויוריק זה יהיה הניצחון על החמאס. יש חיילים שחירפו את נפשם ונפצעו כדי שאוכל לגדל ירקות. כשהחיילים רואים את הגידולים בחממות, זה מחזק אותם. הם מרגישים שיש הצדקה ללחימה שלהם. ברויאל ביץ' ולאכול 14 יכולתי לבלות בחוף הים, לשבת בקומה ה שלוש ארוחות שף ביום, אבל היה לי יותר חשוב שהמשק יעבוד". אלי לוי

שקד: "יכולתי לשבת 14- בקומה ה ברויאל ביץ' ולאכול שלוש ארוחות שף ביום, אבל היה לי יותר חשוב שהמשק יעבוד"

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 18.10.2024 23