אשדוד 27.05.22

"פעם בשנה פתחתי את המזוודה, אווררתי הכול בשמש וסגרתי בחזרה. במכתבים שמייק שלח לנו מעיר האורות לא היה אף פעם עצב" "מבחינתנו בבית מייק היה כוכב מההתחלה, הוא התחיל לשיר בגיל מאוד מוקדם ובכל חתונה או בר מצווה כולם ביקשו שמוישל'ה ישיר" "ביום שישי אחר הצהריים, הלכנו לנוח וניתקתי את הטלפון, ופתאום עמד בפתח פיטר, חבר טוב של מייק ושאל איך לא שמעתי מה קרה"

"היה בו משהו כובש". צביקה ברנד צילום: יובל חן |

התערוכה

זוכרים את מייק בין המוצגים בתערוכה 'עד כלות הגוף' שנפתחה בסוף שבוע שעבר, תרגום פונטי בעברית מנוקדת של השירים שמייק שר בצרפתית קהל רב הגיע במוצאי שבת אל מוזיאון העיר לכבוד פתיחת התערוכה 'עד כלות הגוף', באוצרותן של עינבר דרור לקס ויפעת אשכנזי. הקהל ישב על כיסאות פלסטיק לבנים, שהוצבו מראש בחצר, ועשרות נוספים נותרו ללא כיסאות. התערוכה נולדה בעקבות תרומת אוסף ייחודי ונדיר של צביקה ברנד לאוסף המוזיאון. מדובר באלפי תמונות נדירות, פריטי אספנות, פתקים בכתב ידו של מייק, פריטי לבוש ועוד. היא מאפשרת לסקור את מסלול חייו: שנות ילדותו והתחנות המשמעותיות שלו בחיפה, העיר שבה גדל; התפתחות הק ־ ריירה המוזיקלית שלו בארץ והופעותיו עם להקות שונות בחיפה, תל אביב ואילת, בעודו מלהטט בין בלדות איטלקיות וצרפתיות לבין להיטי פופ אמ ־ ריקאיים ורוק'נרול בריטי; הרגע הגורלי שבו התגלה כישרונו במועדון לילה בטהרן; הפיכתו לכוכב על, שזכה להצלחה מסחררת באירופה, ושאלבומיו נמכרו במיליוני עותקים; ושלבי חייו האחרונים עד ליום בו מת האיש ונולדה . 1975 באפריל 25 האגדה - האח צביקה, שאינו בקו הבריאות, נשא את דבריו בעודו יושב על כיסא. הוא היה נרגש מאוד, וניכר עליו שהמעמד הזה הינו רגע חשוב בחייו. בני המ ־ שפחה עקבו במשך השנים אחר הקריירה של מייק ואספו וליקטו כל מזכרת אפשרית אחרי מותו. האימא ברוניה והאח צביקה נסעו לפריז ואספו את כל הדברים והחפצים שלו. בין המוצגים בלטו פוסטרים ממגזינים מישראל ומרחבי אירופה, תקליטי הזהב שהוענקו לו וכתבות על מותו הטראגי. בנוסף, יש תמונות מאלבומי המשפחה, מכתבים בכתב ידו של מייק, תרגום פונטי בעברית מנוקדת של השירים ששר בצרפתית (מייק לא ידע צרפתית ורשם את מילות השירים ששר כפי ששמע אותם), בגדים וחליפות שלמות מהופעות שלו, נעליים, מעילים ופרטי לבוש נוספים, הגיטרה שעליה ניגן. יורם מארק רייך

רחוב בפריס וחיפה יש לכם קשר עם חוגי מעריצים מה ־ עולם? "למייק יש מועדוני מעריצים בש ־ ווייץ, בלגיה, ספרד, ובמיוחד זוכרים אותו בצרפת, שם זה ממש חם אש, ואוהבים אותו עד היום. לפני שנתיים קראו על שמו כיכר בלב פריז, ברובע היפהפה שבו התגורר. והשנה גם 16 ה קראו רחוב על שמו בחיפה והיה טקס עם ראש העיר. למייק יש המון מערי ־ צים בפריז והם נוהגים לעשות שם מעין אזכרות במסעדה או באולם. מועדוני המעריצים עומדים בקשר ביניהם וחל ־ קם שומרים על קשר גם איתי, שולחים ברכה בכל חג. בזמן האחרון אני חולה קשה ולא פשוט עבורי לשמור איתם על קשר רציף והם מבינים את זה. אני מקווה שאהיה בסדר". שמרת לעצמך משהו מעיזבון אחיך? "מסרתי למוזיאון את כל מה שהיה לי. המכתבים שהוא כתב אלינו באהבה היו כמעט הקשר היחיד איתו באותן שנים, והיו גם קצת שיחות טלפון. כל המכתבים, התמונות, פרטי הלבוש הם

חלק ממנו, ואני מרגיש שהבאתי את העיזבון של אחי למקום מכובד. כבר היו על מייק תערוכות יפות, אבל זו בחיפה ממש מצוינת, בקנה מידה בי ־ נלאומי. מרגש אותי שהקדישו תשומת לב לפרטים הקטנים. "אני עזבתי את חיפה ועברתי לרמת אביב לפני שנים, אני כבר מזמן לא חושב על חיפה כעל הבית, אבל האהבה שלי לעיר גדולה, ולא רק בגלל מייק. אני פשוט אוהב את העיר".

מין הישן ליד בית העלמין הצבאי, וההורים שלנו קבורים לידו. מגיעים חבר'ה שאני מתרגש לפגוש 80 עד 60 בכל שנה. אני מביא איתי חזן שנושא תפילה ושר, ולאחר מכן אנחנו מש ־ מיעים על קברו של מייק את המוזיקה שלו, שירים שלו שהוא שר בקולו. שתי מעריצות מביאות באופן קבוע עוגות ושתייה ומסדרות הכול על השולחן והספסל. אנחנו מדברים עליו ומזילים דמעה, וזה הדבר שהכי מרגש אותי בעולם, שזוכרים אותו גם אחרי חמי ־ שה עשורים. "בשנה שעברה לא יכולתי להגיע, כי בדיוק חליתי, אבל המעריצים הגיעו כמו תמיד מהנגב, מירושלים, מהגליל ומכל קצוות הארץ. הם מחוברים ומ ־ תואמים ביניהם, מודיעים אחד לשני תאריכים ושעות ובאים לבית העלמין. לפעמים הם מגיעים אפילו לפניי ושו ־ טפים את המצבה של מייק, וגם את של אמא ואבא שלי. אנחנו פוגשים אותם לרוב רק באזכרות, וכשמישהו מהם עושה סוג של יום הולדת למייק, הם מזמינים גם אותי, וזה הופך למפגש חברתי של העצמה".

מייק. הוא התפלא לראות שאני ישן, ושאל איך לא שמעתי מה קרה. הייתי המום, ביקשתי שידבר בשקט. ישבנו קצת ביחד עד שאמא שלי התעוררה, ובינתיים השמועה נפוצה ואנשים החלו לזרום אל הבית. כשאמא נכנסה לס ־ לון וראתה כל כך הרבה אנשים וכולם יושבים בשקט, היא שאלה 'מה קרה, מה החגיגה'? הכנסתי אותה לחדר שינה ואמרתי 'אמא, מייק מת. הוא התאבד', והיא התפרצה ואמרה 'אני לא מאמינה, הרגו אותו, הבן שלי לא רצה למות'. אחרי המשבר הראשון וניסיון ההתא ־ בדות הקודם בפריז, בכל פעם שמייק התקשר הביתה הוא סיפר על הקלטות ועל קונצרטים. לא ידענו על הקשיים, ולא היה לנו מושג מה המצב האמיתי שלו. ואז מייק הקליט שיר חדש, אחד , ולמחרת קפץ Dis Lui היפים שלו, אל מותו". מי מארגן את האזכרות בחיפה, ומי מגיע אליהן? "בכל שנה מתאספים בבית העל ־ מין בחיפה מעריצות ומעריצים ובני המשפחה שלנו, וזה מרגש אותי בכל פעם מחדש. מייק נטמן בבית העל ־

האזכרה | השנתית צילום: גיל נחושתן

37 ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 27.5.2022