שכונות 02.02.24

מגזי

תבנית נוף מולדתו על הכתב

שמשון קורן כתב ספר נהדר על החיים הקשים שלו עכשיו הוא עמל על ‰ ושל משפחתו כעולה מאיראן הספר הבא שיתמקד בחייו בשכונת הארגזים ועל הפרספקטיבה של ההבדלים בין החיים פעם שלא היה בהם שום דבר חומרי אבל המון אהבה ואחווה בין איש לרעהו לימינו אנו בהם השפע הוא עצום אבל כל אחד מתנתק מסביבות בעזרת הטלפון הסלולרי

נ � פ ,77 שמשו קור , ב ן סיונר, עלה לארץ מאיראן בגיל . הוא הגיע היישר למעברות 5 בבאר שבע ועבר לשכונת הארגזים . "גרנו בשכונה 13 , בגיל 1959 ב שהיא באמת של אנשים קשיי יום במצב סוציו אקונומי נמוך מאד בלי השכלה ועם הדרדרות לפשע. אמא שלי החזיקה אותנו שישה אחים קצר מאד ודאגה שנלך לצבא.שינ רתי כחבלן בצה"ל אחרי שלמדתי

והם חשבו שזה הזוי עד כדי גיחוך. החלטתי להעלות את זה על הכתב והבת שלי קראה כמה פרקים היא דחקה בי להמשיך. הספר, "מהגר איראני" מתחיל בצורה טראגית איך סבי והדוד 1930 לפני שנולדתי ב שלי יצאו למכור עתיקות ושם טבחו בסבי ודודי. אבא שלי לקח את זה מאד קשה. הוא היה חי עם משרתים באיראן והגיע לארץ לתוך תהום. יש כאן קונטרס קיצוני ממצב של

עושר גדול לעוני אדיר של אוהל עם עמוד אחד באמצע ומיטות מברזל עם מזרונים מקש". על שכונת הארגנ זים קורן לא כתב הרבה בספרו הראנ שון אבל כן מדגיש את הקושי ומראה איך הוא ושני אחיו שירתו יחד בסדיר עניין שבצבא לא עובד ואז המליצו

חשמל. אחרי השנ ת � ה 1966 חרור ב - חלתי לעבוד בבזק והייתי שם עד שינ צאתי לגימלאות. ההחלטה לכתוב ספר, נולדה אצלי היא מכיוון שיש לי ילדים ונכדים שבאים לשיחות סלון ואני מספר להם כמה קשה להגיע לנעליים ואוכל, סנדלים

לקורן להשתחרר עד שאחיו יסיים את השירות והוא יוכל לחזור. חיים של בול פגיעה בלי מים זורמים. "זה היה כמו סרטים סוריליאטים של פעם בלי נייר טואלט אז השתמשנו בשכבות של מלט ומזה עשינו נייר טואלט ומעיפים עפיפונים חיים בלי כלום. שכונת הארגזים של אותם ימים היא בלתי ניתנת לתיאור מרוב הדלות. צריפונים כמו בהודו בלי כלום. היה לנו שכנים שלא היתה להם מיטה כי הם היו משפנ חה מרובת ילדים אבל שמחת החיים

יום שישי, כ"ג בשבט תשפ"ד 02.02.24 ˆ חדשות השכונה 18