שכונות 10.05.24

מבשלים לשבת

אילנית חזיזה מכפר שלם תמיד היתה בשלנית, והיא לא נוטשת את האהבה למטבח לרגע, למרות שאת החלום להפוך את זה לעסק ולמצקוע היא משהה בינתיים כי היא מעדיפה להתמסר לטיפול חוץ מזה, היא עדיין מחכה לחגוג לבנה שבת חתן  בששת ילדיה וקצת  שנדחתה בגלל שהיתה אמורה להתקיים בשביעי באוקטובר מתבאסת, שכולם מסביב אוהבים מאד את המאכלים שלה, אבל ילדיה לא ממש מתחברים לאוכל באופן כללי צריך לנחש רק שש

השביעי לאוקטובר היה אמור להיות השבת חתן של הבן שלי. התלבשנו והתארגנו אבל נאלצנו להישאר בבית וזה היה מפח נפש. לא חגגנו לו בר מצוה אבל המצב לא מאפשר לשמוח וגם אין חשק לשמוח. אי אפשר לחגוג כשהחיילים שלנו נהרגים". אוכל כפרנסה? "חשבתי ללמוד בבית ספר לבישול ולהתמקצע אבל זה תופס יותר מדי זמן גם ללמוד ואז לפתוח עסק של מזון. אם כל הזמן שאני מקדישה ליל־ דים אני לא יכולה להקדיש שבע שמונה שעות ביום למטבח. צריך ראש שקט ולעבוד מאהבה והחלום נעצר בגלל הטיפול בילדים. אני יודעת שאף פעם לא מאוחר וייתכן שבעוד כמה שנים כשיהיה לי יותר זמן אני אגשים את החלום". אני וכפר שלם? "כפר שלם זה מקום שגדלתי בו, בנווה אליע־ זר. יש לי עדיין חברות מהילדות שאנחנו בקשר ומתראות. החיבור מבחינתי הוא הדבר הכי טבעי ולמרות שהיו לי הזדמנויות לעזוב לא רציתי ללכת למקום אחר כי יש כאן אנשים נהדרים שאכפת להם אחד מהשני ולילדים יש המון חב־ רים אטרקציות וחויות. זה הבית בשביל. ההורים שלי הגיעו מאשקלון ומלוד והתמקמו פה וגם הם התחברו למקום הזה".

מי אני? , עובדת עם קשישים. אם 46 אילנית חזיזה, בת לשישה ילדים. מתגוררת בכפר שלם. החיבור שלי למטבח? "אני מחוברת למטבח בילדות. סבתא שלי התי־ מניה לימדה אותי כמה דברים אבל הילדים שלי לא עפים על האוכל התימני. למדתי בע־ צמי ממתכונים של אמא שלי, חברות וגם קצת מהאינטרנט. כולם בסביבה שלי יודעים שאני מבשלת מצוין ואוהבים את האוכל שלי אבל לצערי הילדים שלי לא כל כך אכלנים וזה קצת מבאס. אני מנסה כל הזמן לגוון. אני מבשלת לחברות שבאות עם הילדים לפחות שלוש פע־ מים בשבוע וגם בחגים למשפחה כשאני מארחת ועושה את כל סוגי האוכל". אני וריאלטי אוכל? "אני אוהבת את 'מאסטר שף' אבל מנסים שם להרשים יותר מדי אבל לזכותם שהם מנסים כל הזמן דברים חדשים. אי אפשר ללמוד דרך התו־ כנית הזו לבשל אבל כן אפשר ללמוד שיטות בישול ולשדרג מנה שכבר אתה יודע לבשל. הציעו לי הרבה פעמים להשתתף אבל סיר־ בתי כי נראה לי קצת הזוי לעזוב את הילדים ולהשקיע את כל הזמן בתוכנית טלביזיה. אולי כשהילדים יגדלו נחשב מסלול מחדש לגבי הע־ ניין הזה". אני והמלחמה? "זה לא קל. זו תקופה של אי וודאות בלי לדעת מה יילד יום. כל דבר קטן ורעש מבחוץ מפחיד את הילדים כי הם קצת בטראומה מהאזעקות.

מוטו לחיים? "כל אחד צריך מישהו אחד שיאמין בו"

יום שישי, ב' באייר תשפ"ד 10.05.24 ˆ חדשות השכונה 22