שכונות 21.2.23

פרשת שבוע

'תרומה' // הרב נסים בכור פרשת 'תרומה' מלמדתאותנו שאנחנו צריכים גם להשיב חלקממהשאנחנו מקבלים, ולו רק בשביל להראותשאנחנו מבינים ומכיריםתודהעל כך שהכל מאיתו יתברך הכרתהטוב

א � אל משה ל כתוב: "וידבר ה' ' מור, דבר עם בני ישראל וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי". נאמר פה שהקב"ה מבקש שייקחו לו תרו א מה - והשאלה היא שהרי היה צריך להיכתב וייתנו לי, ולא וייקחו לי, שהרי תרומה נותנים ולא לוקחים, אז מדוע כתוב וייקחו לי? אלא נמ א שיל משל כדי להסביר: אבא נותן לבנו סכום כסף מכובד ומבקש ממנו מהסכום שאני נותן לך תיקח קצת כסף ותשמור לי לזמן אחר. ברור לכולם שיש לאבא שנתן את הכסף זכות מלאה לקחת קצת מהכסף שלו עצמו אף על פי שהוא בוחר להע א ניק מתנה לבנו. ואותו הדבר גם פה. הקב"ה, הכל שייך לו והכל ממנו, לכן שום דבר לא שייך לשום אדם, שהרי ברגע אחד מעשיר עצום אפשר לה א פוך לעני מרוד, לכן הקב"ה מבקש מבניו, מבני ישראל היקרים, היות שאני נותן לכם שפע תמידי, קחו קצת מהכסף הזה ותתרמו לכבוד התורה לבניית אוהל מועד, שזה בעצם בית המקדש שהיה לעם יש א ראל בהיותם במדבר סיני. רוחניות ביום השביעי ורק כדי שנבין נביא פסוק מספר איוב ונבאר אותו (פרק מ"א פסוק ג'):

"מי הקדימני ואשלם תחת כל הש א מיים לי הוא". אחד הפירושים מובא בספר מדרש תנחומא, שהקב"ה שואל כביכול מי עשה משהו בשבילי לפני שאני עשיתי הרבה יותר בשבילו? מי נתן לי מזוזה בפתח הבית שלו לפני שאני זיכיתי אותו ברכישת בית? ומי נתן לי את מצוות ברית המילה של בנו לפני שאני הקב"ה נתתי לו אישה אשר תלד לו בנים... ומי היה יכול להגיד שהוא בירך ברכת המזון בכ א וונה לפני שהקב"ה נתן לו פה בריא שאפשר לאכול? וכן הלאה. נתינה של זמן וזה לא רק בממון אלא גם בזמן, ונס א ביר - אם נתתי לאדם חפיסת שוקו א משבצות וביקשתי ממנו 24 לד עם קוביות/משבצות בחזרה 2 שייתן לי - צריך להיות אדם ממש נחות כדי שלא להסכים, וזה מביש. ועל אותו שעות 24 משקל - הקב"ה נתן לנו ביממה, יש זמן לפרנס, לישון, לא א כול, לבלות בזוגיות... אבל מבקש שייתנו לו שעתיים ביום בחזרה, בבוקר שעה לתפילת שחרית ועוד שעה בערב למנחה, ערבית ושיעור ימים בשבוע, 7 תורה קטן ביניהן, ימים להתפרנס בכבוד ויום אחד 6 להתעלות רוחנית וחוויה משפח א תית, יום של שביתה ממלאכה, יום

השבת הקדוש לעם היהודי, ללא הפרעות פלאפון או בזבוז זמן יקר על המסך בסלון, כלום, רק לאכול, לנוח ולשמוח עם האישה והילדים. אנחנו צריכים את זה לנפש שלנו הרבה יותר מכפי שהקב"ה צריך את זה, כדי לחדש כוחות, להתע א לות ולאחד את לבבות בני הבית, כי כשהאדם תורם זה נראה לו בזבוז כסף טוב לשווא... אבל ההפך הוא הנכון, כי כשאדם נותן הוא בעצם מקבל, כמו אמא מסורה ואוהבת שמאכילה תינוק קטן, היא מחזיקה את הכפית עם המעדן מול פני התי א נוק, תופעה מעניינת, האם פותחת את פיה... ולמה? הרי היא לא אוכ א לת משם כלום, הכל לילד הקטן, אז למה באמת פי האם פתוח? אלא שכ א שהילד אוכל גם האם אוכלת, אומנם לא אוכל בפועל אלא סיפוק אדיר ושמחה רבה שהילד הקטן מסיים את המנה... זה נובע מכוח הנתינה של האם.

יום שישי, ג' באדר תשפ"ג 24.02.23 ˆ חדשות השכונה 24