אשקלון 03.05.24

גורדון בדירתה בשדרות. הכירה כל אחד מהשוטרים שנפלו

קסטל בביתו החדש. "חוויית הפינוי חזרה" צילום: | אביגיל עוזי

חזרנו לגיהינום שהיה באירופה" טניה גורדון משדרות לא מצליחה להירדם מאז אירועי השבעה הדירה ● באוקטובר שקרו ליד ביתה של חיים ארביב מאשקלון חטפה וגרשון קסטל פונה ● פגיעה מרקטה ● שוב מביתו כמו בילדות באיטליה שנה אחרי: ניצולי השואה מספרים 80 על החוויות הקשות שעשו להם פלאשבקים למלחמת העולם השנייה

מהקסאמים", מגלה גורדון. "אבל היה שוק גדול מהיום הנורא הזה. התחילו יריות בבוקר ואז קיבלתי הודעה לסגור את כל הדלתות כי יש מחבלים בחוץ. לטלפון שלנו גם הגיעה תמונה מצמר ררת של המתים ליד הספרייה, אותם אנשים שחיכו בתחנה והתכוונו לנסוע לים המלח באוטובוס, שאת חלקם הכר רתי אישית". בבוקר התבשרה גורדון כי 11 בשעה בן דוד של החתן שלה נהרג. בנה שהיה איתה בדירה בבוקר שמחת תורה נמלט מהעיר בשעות הערב בעיצומה של התור פת. "הוא רצה להגיע לילדיו באשדוד", היא מסבירה. "אחר כך הוא ניסה ליצור איתי קשר ולא הצליח. הבת שלי שגרה ברמת גן שלחה לי הודעה אבל התשובה שלי הגיעה אליה רק ביום ראשון בשש בערב כי היו בעיות קליטה. היא היתה בטוחה שקרה לי משהו". חתנה של גורדון הגיע לשדרות כדי להוציא אותה מהעיר. "הוא התקשר ואמר לי 'אני לוקח אותך מפה'", היא נזכרת. "ארזתי מזוודה עם כמה תרופות ומעט בגדים ונסעתי איתו". היא אמנם פונתה מהעיר שהפכה לשדה קרב אבל הקולות והמראות הקשים חזרו אליה בלילות: "עכשיו אני נעזרת בכדורים כדי להירדם. פתאום באמצע הלילה התחלתי לראות דמויות וכמעט ולא ישנתי. כל האקדחים והדמויות של המר חבלים וההרוגים, הכל עבר בתוך הראש שלי. עלו בי הסיפורים של אמא ואחי

"עכשיו אני צריכה כדורי שינה"

את שוטרי תחנת שדרות שנפלו בשבר עה באוקטובר הכירה טניה גורדון תור שנה באופן אישי. 50 שבת העיר מזה גורדון, אם לשלושה וסבתא לשמונה, אוהבת את שדרות אבל החוויות הקשות מאותה שבת שחורה שבה חדרו עשרות מחבלים לעיר מגוריה החזירו אותה לימי 16 ילדותה במזרח אירופה. "נולדתי ב ר � , בדיוק ביום שבו הג 1941 באוקטובר מנים הפגיזו את קרסנודאר שברוסיה בה התגוררנו", היא מספרת. "אמי, שהיתה שעתיים בלבד אחרי הלידה שלי, תפסה אותי ורצה לבית בו היו שלושת אחיי. התחבאנו בשדה תירס ולאחר מכן נדדנו ממקום למקום". ) מספרת כי סבלה מתת 83 גורדון ( תזונה שגרמה להתפתחות מאוחרת. היא לא דיברה או הלכה עד גיל חמש והרור פאים לא נתנו לה הרבה סיכויים לשרוד. "לאמא לא היה חלב ואני הייתי בתת תזונה אבל הרופאים טעו", היא צוחר קת, "אחי הגדול היה רץ לשדות ומביא תירס. הקלח הזה היה בשבילי גם מוצץ, גם מים וגם חלב". בתום המלחמה היגרה המשפחה לווילנה, שם נישאה גורדון וילדה את בתה הבכורה. במהלך מלחמת יום כיפור הם עלו לישראל ומאז היא גרה בשדר רות. "עד השבעה באוקטובר לא פחדתי

/ אבישג זוהר /

4

3.5.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום