אשקלון 13.10.23

חינם לקוראי "ידיעות אחרונות" ˆ יום שישי, כ"ח בתשרי תשפ"ד 13.10.23 ˆ ויישובי הסביבה

פרידה מחבר ומאמן עדי אוחנה, מאמן לשעבר באליצור אשקלון, נהרג מאש כוחותינו כשהיה 20 // בדרכו הביתה

הפקירו אותנו

מדינה במלחמה התופת

התושבים בשדרות ובעוטף והמבלים במסיבת הטבע זעקו לעזרה אבל אף אחד לא הגיע להושיע 4 , // סיקור מיוחד

וכיוון פרונט 4x4 התמחות בבדיקות רכבי חדש!! איבחון תקלות מתקדם במחשב דיאגנוסטיקה באישור משרד התחבורה # אשקלון 08-6757788

בדיקת רכב לפני קנייה ומכירה מעבדת רכב ממוחשבת

| תמונת מצב | gadkabalo | צילם וכתב: גדי קבלו

13.10.2023

"כל אחד מאיתנו צריך לרכוש פחות מוצרים ולהשאיר משהו לאחר"

שאיר משהו לאחר. זה גם סוג של ערבות הדדית בה אנחנו מצטיינים בתקופות קשות. יהיה טוב אם ההנהגה וגורמי הביטחון ישק־ לו מילים לפני שהם שולחים מיליוני תושבים להצטייד לתקופה ארוכה. אמנם בפיקוד העורף ניסו אחר כך למתן את הדברים שנאמרו, אבל זרע הבהלה כבר נשתל". ¿

עמדתי בתור לקופה קרוב לשעה וראיתי שכו־ לם קונים את אותם מוצרים ובכמויות, ולכן לא נשאר לאחרים. אני מבין את הצורך להתכונן מראש למקרה שלא נוכל לצאת מהבתים ומ־ קווה שרשתות המזון והפארם יצליחו לעמוד בביקושים. במידה ולא, אולי כל אחד מאיתנו צריך לקחת פחות פריטים ממה שתכנן ולה־

"בשבת בבוקר כשהודיעו בטלוויזיה על חדי־ רת מחבלים ליישובים באזור הבנתי מהר מאוד שהמדינה נכנסת לסרט מלחמה שלא הכרנו. אחרי הקורונה היה לי ברור שתהיה פניקה בצי־ בור וכולם ישעטו על המדפים של הסופרים. הלכתי לעשות קניות וכבר לא היה כלום כמעט על המדפים.

בשער: מלחמה בעוטף עזה גדי צילום: קבלו עדי אוחנה פרטי צילום: ולדה פטפוב פרטי צילום:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, © לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: לימור תורג'מן / עורכת: דפנה בר און / רכזת מנהלה: ריקי בן לולו / רכזת לוח: אסנת גרשוני / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת גרפיקה: הילה מדינה / רכזת מודעות: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע / עורך ראשי:

hadarom@yedtik.co.il ˆ 08-8665131 : פקס מודעות ˆ 08-8687777 :' טל ˆ , אשדוד 14610 , ת.ד 7 שדרות מנחם בגין

2

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום

3

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.10.2023

/ מנדי ריזל /

התופת מדינה במלחמה

חיכינו לשמוע את המסוקים אבל הם לא הגיעו" ריזל, חרדי שמשרת כקצין הסברה בפיקוד העורף, פתח בשבת גל פתוח ושידר מהדירה של השכן החמוש בה הסתתר עם בני משפחתו

צילום: פרטי | " נרצחים רק מהעיר שלי שדרות 60" . ריזל

וחצי בבוקר התעוררנו מפיצוצים ואזעקות. 6 "ב חשבתי שאולי היה חיסול או משהו בסגנון, כי למה פתאום? היו תקיפות בלי הפסקה ובשלב מסוים קל־ טנו שאין יותר יירוטים של כיפת ברזל. כקצין הסברה בפיקוד העורף יש לי היתר הלכתי להפעיל כלי תקשורת במצבי חירום ואמרתי לאשתי שאני מתקשר למפקדה כדי לשאול מה קורה ולראות אם צריכים אותי. במקביל התחילו להישמע קולות של ירי בצרורות, והפעם זה היה נשמע במרחק של כמה רחובות מאיתנו, בתוך העיר, ולא על הגבול. יצרתי קשר עם המפקדה ושם אמרו לי 'תקשיב, יש לכם מחבלים בתוך העיר'. פתאום התחלתי לקבל אינדיקציות על מחבלים עם טנדרים שמסתו־ בבים ברחובות והבנתי שתרחיש האימה התממש. המשפחה של אשתי, שהם שלוחי חב"ד, מתגוררים בעיר והחלטתי להתקשר לכולם ולהזהיר אותם שלא ייצאו לבית הכנסת. התקשרתי שוב ושוב עד שהם ענו. הם הבינו שלא סתם מתקשרים אליהם בשבת ובחג. גיס אחד היה כבר בדרך החוצה עם הילדים ועצרתי אותו מלצאת מהבית. גיס אחר גר בשכונה הכי קרובה לעזה אליה כבר הגיעו המחבלים. אמרתי להם שמחבלים מסתובבים ברחובות ושיעופו מהבית. הם נכנסו למכונית והגיעו אלינו הביתה. שתי דקות לאחר מכן מחבלים השתלטו על בתים של הש־ כנים שלהם. הם הסתובבו ליד הבתים וחיפשו איך להיכנס פנימה. זמן קצר לאחר מכן הקולות של הירי התקרבו אלינו והבנתי שהמחבלים כבר התחילו להיכנס לבתים צמודי קרקע כמו הבית שלנו. הם פשוט עברו בית-בית, פתחו את השערים והשתלטו על הבתים. בהחלטה של רגע לקחתי את כולם ורצנו לבניין מגורים סמוך בו מתגורר שכן חמוש, איש כוחות הבי־ טחון. הגענו אליו ארבע משפחות והסתתרנו אצלו בדירה יותר שעות עד שקיבלנו אישור לצאת. 24 מ היה פה טבח בבתים, היה פה טבח בקשישים שהמתינו בחוץ לאוטובוס שהיה צריך לקחת אותם לטיול מאורגן, היה פה טבח בשוטרים שנלחמו במחבלים שפלשו לתחנת המשטרה. אני שנים ומעולם לא נתקלתי במצב כזה. 11 כתב ושדרן רדיו כבר נרצחים רק מהעיר שלי שדרות. אנחנו נמצאים בתוך סרט 60 אימה כבר כמה ימים והסוף לא נראה באופק. היה חוזה לא כתוב בין המדינה לאזרחים והמדינה פישלה. חיכינו לשמוע את המסוקים אבל הם לא הגיעו במשך הרבה של המשטרה קרס והתושבים הופקרו. 100 מאוד זמן, מוקד באוקטובר ואת 7 מבחינתנו יש את מדינת ישראל לפני ה- באוקטובר. 7 מדינת ישראל אחרי ה בשבועות האחרונים שוחחתי הרבה עם גורמים ביטחוניים במסגרת עבודתי ואף אחד מהם לא האמין שתהיה חדירה של מחבלים בגזרה הדרומית. זה תרחיש שלא נלקח בחשבון, הם היו שאננים. אם חמאס הצליח להשתלט על עשרות יישובים ובסיסים, אני לא רוצה לחשוב מה יקרה בצפון". * ריזל הוא עיתונאי ושדרן רדיו, תושב שדרות.

הטרגדיה של תחנת משטרת שדרות

משמרת שלמה הלכה,ייקח לנו זמן להשתקם" שישה שוטרים נהרגו בקרב מול המחבלים שפלשו לתחנה ברחוב הרצל ‰ מהמבנה ששירת את יישובי העוטף נותרו כעת רק שרידים מפויחים ‰ התושבים חסרי אונים: "אין פה ביטחון ואין פה משטרה, רק תחנה שרופה"

בינתיים את כחולי המדים. תושב העיר שהביט השבוע על שרידי המבנה הת־ קשה להתנחם: "זה נועד יותר כדי שה־ משטרה תוכל להראות שהיא ממשיכה לעבוד. בפועל אין פה משטרה ואין בי־ טחון, רק תחנה שרופה מול העיניים". להשמיד בכל מחיר חוליות המחבלים נכנסו אל העיר ממספר כיוונים במקביל. טנדרים וע־ ליהם מחבלים חמושים דהרו מצומת ניר עם, חוליה נוספת נצפתה בשכו־ נת נווה אשכול ומחבלים נוספים ניסו

להיכנס למרכול החדש של רמי לוי בשורה שורה שורה. אחת החוליות נסעה על דרך בגין כשהיא יורה לכל עבר ונעצרה בסמוך לתחנת המשטרה בה שהו שוט־ רים רבים, חלקם הוקפצו מבתיהם בע־ קבות ירי הרקטות על העיר. תחילה ירו המחבלים מטולי אר.פי.ג'י על מבנה התחנה ולאחר מכן הם פרצו את השער הראשי ונכנסו פנימה. השוטרים ניסו להדוף את המחבלים שנכנסו בסערה אך רבים נהרגו בקרב שהיה אבוד מראש. למקום הגיעו מפקד

שמוליק חדד

המבנה השרוף של תחנת המ־ שטרה ברחוב הרצל בשדרות מספר את סיפורה של מלחמת

באוקטובר: 7 "חרבות ברזל" שפרצה ב אין מי שישמור על תושבי שדרות ועו־ טף עזה שהופקרו למתקפת המחבלים האכזרית של החמאס בבוקר בהיר של יום שבת. מספר ימים אחרי שהתנהל בתחנה קרב יריות קשה שגבה את חייהם של שישה שוטרים לפחות, הודיעה המ־ שטרה כי נמצא מבנה חלופי שישמש

4

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום

עשרות גופות בחדר הקירור ומאות פצועי ירי אחרי שהיה נצור במושב נתיב העשרה חזר ד"ר רון לובל לעבודה במערך החירום בבית החולים ברזילי וגילה את מימדי האסון: "זה היה מגה אירוע"

שוטר: "במשמרת יש חברויות, עבודה משותפת, קשרים אמיתיים של שנים רבות. היינו משפחה אחת קטנה"

מדינה במלחמה

משטרת שדרות. איזה יום צילום: גדי קבלו | עצוב

ממתינים להגעת הפצועים. "כל אחד יודע מה תפקידו" צילומים באדיבות ברזילי |

הצוותים הרפואיים

היו מונחות בערימות עד שהגיא עו משאיות קירור והובילו אותן

מסובכים לפריצה", הוא מספר. "גם הממ"ד לא ננעל

התחנה סנ"צ דביר ארובס, רבש"צ שדרות רונן גבאי וקצין נוסף ופתחו בירי מטווח קצר על חוליית המחבלים. גבאי ניסה לחלץ תחת אש שוטר שנפצע קשה ונפצע בכתפו. 20 הקרב לשחרור התחנה נמשך כ שעות. אט-אט חלחלה ההבנה כי כל השוטרים במשמרת נהרגו ונותרו במבא נה רק מחבלים. כשסנ"צ ארובס הבין כי אפסו הסיכויים להציל את חיי השוטרים שלו הוא קיבל החלטה יוצאת דופן: לסיים את האירוע גם במחיר של השמדת התחא נה. "אנחנו הורסים את התחנה חלק-חלק משום שהיא ממולכדת וכוחותינו לא יכוא לים להיכנס", הסבירו גורמים במשטרה. לצורך המשימה הובאו כלים כבדים ביניהם דחפור וטנק צה"לי במידה ויהיה צורך לירות פגזים על המבנה. כשהדחפור התחיל בהריסה נפתחו חילופי אש כבדים במקום והתחנה עלתה באש. בשלב מסוים התעורר חשש כי המחבל האחרון שהתבצר במקום הצליח להימלט והתושבים נקראו שוב להסתגר בבתים ולנעול את הדלתות. רק בשעה ארבע לפנות בוקר הוכרז על סיום האירוע הקשה ביותר שידע המחוז הדרומי. "משמרת שלמה נמחקה", אמר גורם במשטרה. "במשמרת יש חברויות, עבודה משותפת, קשרים אמיתיים של שנים רבות, היינו ממש משפחה אחת קטנה. חוץ מהשוטרים שהיו במשמרת נהרגו שוא טרים רבים שהגיעו כדי לסייע להם בקרב עם המחבלים. השוטרים נלחמו באומץ רב לכן התחושות קשות מאוד. ייקח עוד הרבה זמן לשקם את התחנה". ראש העירייה אלון דוידי אמר: "מדובר באירוע קשה לעיר כולה. זה עצוב לראות כך את המבנה. נעמיד את התחנה מחדש וננציח את השוטרים ואת גבורתם". ¿

שמוליק חדד

לבתי העלמין". גם הפצועים הגיעו באמבולנסים בשיירות ורחבת המיון התמלאה במאות הורים מוא דאגים שחיפשו את יקיריהם שהקשר איתם אבד. "אנחנו עורכים הרבה תרגילים שמדא מים אירועים רבי נפגעים", אומר ד"ר לובל. "אנחנו הכי מיומנים בארץ בתחום ומגיעים ללמוד מאיתנו צוותים רפואיים במחו"ל. האירוע הכי גדול שלנו לפני המלחמה כלל ל � נפגעים. רק ביומיים הראשונים של ה 67 נפגעים, חלקם היו ללא רוח 200 חימה הגיעו חיים. זה מעבר להגדרה של אירוע רב נפגא עים, זה מגה אירוע והתמודדנו איתו בצורה טכנית טובה מאוד". לבית החולים יש רשת קריאה במיוחד אנשי 400 לאירועים יוצאי דופן כאלה: "כ צוות הגיעו במהירות האפשרית וכל אחד ידע במדויק היכן המיקום שלו ומה עליו לעשות", אומר ד"ר לובל. "בשבועות האחרונים התכוא ננתי לניהול תרגיל מלחמה עם מאה נפגעים מ � אורחים מחו"ל אבל התרחיש ב 300 בפני ציאות היה גדול יותר". בברזילי הורגלו לטפל בפציעות כתוצאה מירי טילים, אך בשבוע האחרון הם התמודדו עם מצבים מורכבים יותר. "הגיעו המון פצועי ירי מאזור העוטף וחדרי הניתוח שלנו היו בתא פוסה מלאה", הוא אומר. "אנחנו מקבלים גם לא מעט נפגעים מאש כוחותינו לצערי הרב". ד"ר לובל מקווה כי מהאסון הנורא תצא לפחות בשורה אחת חיובית ושרי הממשלה יפעלו להגדלת התקציבים והתקנים של המרכז הרפואי הגדול בדרום. עכשיו הוא מתכונן לימים הקשים שעוד יגיעו. "מצפה לנו מערכה לא פשוטה ואנחנו צריכים להיות ערוכים באופן הטוב ביותר", הוא אומר. ¿

מבפנים. התפילות שלנו נענו כנראה כי המא חבלים לא ניסו אפילו להיכנס ופסחו עלינו". שעות צה"ל הצליח להשיג שליטה 12 אחרי על היישוב והתושבים נקראו לצאת מהבתים. "בשלב הזה עדיין פחדנו לצאת מחשש שהא מחבלים התחזו לחיילים", מספר ד"ר לובל. "ביקשנו מהם להגיע למקום ממנו נוכל לראות אותם. דיברנו איתם דרך החלון וכא שהבנו שאלה חיילים פתחנו את הדלת בדחיא לו ורחימו". בלילה היתה להם שמירה צמודה והם ישנו קצת יותר טוב: "הבית שלנו הוא האחרון במושב ליד החומה מול עזה. החיילים שכבו שם במארב כל הלילה והרגשנו יותר בטוחים. למחרת בבוקר איפשרו לנו לצאת מהמושב תחת ליווי ושמירה". לפני שהוא יצא לעבודה התעדכן ד"ר לובל באירועי הלילה הקשה. "קיבלתי מבית החוא נרצחים אצלנו במושב 17 לים דיווחים על ושלושה נעדרים", הוא אומר. "זה אסון נורא שאי אפשר לתאר את מימדיו. אנחנו עדיין לא תופסים את מה שקרה ואת גודל השבר. היינו באשליה מסוימת של ביטחון שהתנפצה לנו בלילה אחד. אנחנו קהילה חזקה ומגובשת ואני מניח שתושבים שבתיהם לא הופצצו יחא זרו בקרוב. אנחנו נחזור לנתיב העשרה, נלקק את הפצעים ונשקם את הקהילה. אין לנו לאן השנים האחרונות. 31 ללכת, זה הבית שלנו ב עבורנו אין תחליף לאיכות החיים וללכידות של הקהילה, זה משהו שלא מוותרים עליו". החזרה לעבודה הייתה אינטנסיבית במיוחד.

מנהל מערך החירום בבית החולים ברזילי באשקלון, ד"ר רון לובל ), הוא אחד האנשים הנחוצים 73(

ביותר בימי חירום ומלחמה. ביום שבת האחא רון היה ד"ר לובל בצד שזקוק לעזרה ולא בצד שמעניק סיוע ומציל חיים. לובל ורעייתו היו נצורים במשך שעות בביתם במושב נתיב העשרה אליו חדרו מחבלים שרצחו עשרות תושבים והרסו את בתיהם. מאז שחולץ עובד ד"ר לובל במשמרות רצופות כדי להעניק סיוע לפצועי המלחמה. "נלקק את הפצעים ונשתקם" כמו אלפי תושבי העוטף התעורר ד"ר לובל ביום שבת בבוקר להתרעת צבע אדום. "האוזן שלנו מיומנת היטב ומבדילה בין יציאות של קסאמים, גראדים, פצ"מרים וירי של צה"ל", הוא מספר. "אבל הקול שנשמע בשבע בבוקר היה חדש ולא מוכר. אלה היו קולות ירי של נשק קל שלא שמענו בעבר. בשלב מסוים קיבלנו התראה על חדירת מחבלים והוראה להיכנס לממ"דים ולדרוך את הנשק כי הם מסתובבים במושב. לאחר מכן היו הפסקות חשמל ומים ונשארנו כלואים בממ"ד עם רשת אינטרנט מקרטעת מבלי יכולת ליצור קשר עם העולם החיצון. מדי פעם הצלחנו לקבל ידיעות על השכן שנורה למוות לעיני ילדיו ועל חברי קיבוץ נוספים שנהרגו בזה אחר זה".

"איך שהגעתי לבית החולים גיליא תי את גודל האסון ביישובים וברמה הלאומית", הוא אומר. "בחדר הקירור א � גופות, רובן לא מזוהות, כש 60 היו גופות. הן 12 פשר לאכלס מקסימום

כשהמחבלים התקרבו לביתם שמרו ד"ר לובל, רעייתו ובתו על דממה ונא שאו תפילה בלב שהם לא יפרצו את הדלת ויכנסו פנימה. "בבית שלנו יש הרבה דלתות והמון חלונות שאינם

5

ד"ר רון לובל

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.10.2023

ההרס במושב פריגן

משפחת שרון. "חלמתי לגור במקום פסטורלי | " ליד ההורים ואחותי צילום: פרטי

"בית החלומות שלי הפך לסיוט" משפחת שרון עזבה את יבנה כדי לגור בעוטף עזה במשך שנתיים בנו חבר המועצה רם שרון ורעייתו אפרת את ביתם החדש במושב פריגן ‰ ביום שבת הם פונו מהיישוב אחרי שעות של חרדה ונותרו ללא קורת גג ‰ אפרת: "אני מרגישה תלושה ומנותקת, בלי בית ובלי עוגן"

וביקשתי ממנו שיגייס את הצבא כדי שיגיע אלינו. במקביל הייתי בקשר עם אחותי שנכנסה לממ"ד עם שלושת ילדיה. בעלה והבן הבכור שהוא חייל משוחרר נשארו מחוץ לממ"ד כדי לנסות לבלום את המחבלים. זה לא עזר, חמישה מחבי לים נכנסו לתוך הבית והם ניהלו מולם קרב יריות. בשלב מסוים המחבלים ניסו לפתוח את דלת הממ"ד שבו

נו מהצבא והורו לנו לצאת מהבית. נתנו לנו חמש דקות כדי להתארגן ולצאת. עזי בנו הכל. אבא שלי לא רצה להתפנות כי הוא דאג לבית ולשטחי החקלאות שלו, אבל צרחתי עליו כדי שהוא ייצא. הוא מעולם לא עזב את הבית אבל הפעם לא הייתה לו ברירה. נסענו במכונית הפרטית כשמאחורינו רכבי צבא משוריינים. הילדים שלנו אלון בן החמש וגפן בן

אלי לוי

מדינה במלחמה הניצולים

"ביום שני השבוע היינו אמורים לקבל את המפתחות לבית החדש שהקמנו במושב פריגן שבעוטף עזה. החלום שלי היה לגור קרוב להוריי ואחותי ובשביל זה מכרנו את הבית ביבנה ובעלי רם התפטר מתפקידו כחבר מועצה. בחודשיים האחרונים עברנו למושב והתגוי ררנו זמנית אצל הוריי כדי לעשות השלמות אחרונות בבית חלומותיי, אבל בשבת האחי רונה החלום הפך לחלום בלהות. בשש בבוקר החלה הזוועה כשמחבלים נכי נסו לביתה של אחותי שנמצא במרחק של מ' מהבית של הוריי. ידענו שזה רק 300 עניין של זמן עד שהם יגיעו אלינו והתחלי תי להתקשר לאנשי תקשורת ופוליטיקאים שאני מכירה. נוצר קשר עם ח"כ רן בן ברק "התמונות של המחבלים מסתובבים חופשי ויורים לכל עבר כשהגברים שלנו נלחמים בהם והילדים מתחבאים בארונות לא עוזבות אותי"

מאז החדירה הבן שלי אלון נמצא בחרדות וקופץ מכל רעש קטן. אפילו צלצול של שעון מקפיץ אותו. אני משתדלת לא לשדר לחץ ולהקרין ביטחון אבל הוא מבין שמשהו רע קורה. אני חושבת על הילדים שלי ושל אחוי תי ואני לא יודעת כמה פסיכולוגים וטיפוי לים הם יצטרכו והאם זה יעזור בכלל. אני לא מפסיקה לבכות, התמונות של המחבלים מסתובבים חופשי ביישוב ויורים לכל עבר כשהגברים שלנו נלחמים בהם והילדים שלנו מתחבאים בארונות לא עוזבות אותי. אני כל הזמן משחזרת את הלחשושים ביני ובין אחוי תי כשהמחבלים ירו על דלת הממ"ד שלה. אני מרגישה עכשיו תלושה ומנותקת, בלי בית משלי ובלי עוגן. אני לא יודעת איפה אשים את הראש בשבועות ובחודשים הקי רובים. הסיוט הזה לא נגמר ואני לא יודעת מתי ואם בכלל הוא ייגמר". ¿ "נסענו במכונית הפרטית כשמאחורינו רכבי צבא משוריינים. נסענו במשך שעה כשמסביב עדיין היו מחבלים"

הסתתרו אחותי והילדים. הבית אמנם נהרס אבל למרבה המזל הם לא הצליחו להיכנס לממ"ד. במשך חמש שעות היינו סגורים בבתים בלי חשמל כשבחוץ חברי כיתת הכוננות של המושב נלחמו עם אקדחים בלבד נגד המחבלים שהיו חמושים באר. פי.ג'י ובקלצ'ניקובים. "נתנו לנו חמש דקות לעזוב" במשך שנתיים אנחנו מתכננים את המעבר לבית החדש. היינו בקשר עם מהנדסים, קבי לנים ופועלים ערבים. כל כך שמחתי לקראת המעבר ליד ההורים שלי והכל התנפץ ברגע. י � התקשרו אל 14:55 ביום ראשון בשעה

החצי שנה היו על הידיים שלי ואני רעדתי כל הדרך. נסענו במשך שלוש שעות כשמסי ביב עדיין היו מחבלים בשטח. חזרנו ליבנה ועכשיו אנחנו מתארחים בבית ההורים של רם. אני לא מרגישה כרגע שאוכל לחזור לפריגן ולחנוך את הבית שלנו. אני לא יודעת אם אחרי המלי חמה ארגיש שוב בטוחה. הייתי מוכנה להי תמודד עם הקסאמים אבל עכשיו, כשאני יודעת שמחבלים יכולים להיכנס לבתים שלנו בכזאת קלות, זה כבר סרט אחר. בחי לומות הכי גרועים שלי לא חלמתי שזה יקרה. איך אני אוכל לשבת בנחת במרפסת ולראות את הילדים שלי משחקים בדשא? המושב הפסטורלי הפך למקום הכי מפחיד עבורנו.

6

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום

"זה נס שהמחבלים התייאשו ועזבו את הבית שלנו" בני משפחת פכטנר מכפר עזה התכוננו לגרוע מכל: עינב פכטנר קשרה ג'קט לידית של דלת הממ"ד וחסמה אותה עם מקל ‰ כשהמחבלים קראו "זה צה"ל, אנחנו פה" משכו היא ובעלה את הבגד לכיוון הנגדי ומנעו מהם להיכנס ‰ "זה היה פחד מוות אבל בלב הרגשתי חזקה, עם קור רוח כמו שאבא שלי ז"ל לימד אותי"

ליאב אחאבן

כדי לוודא שאין מחבלים שמסתתרים בבית. בהמשך החיילים הביאו לנו מים ולקחו אותנו ברגל לתחנת הדלק בכניסה ליישוב. ראינו בדרך מכוניות הרוסות, פחים של מכוניות "בחוץ שמענו יריות, צרחות של אנשים, דיבורים בערבית ובומים של רימונים"

בבוקר עם 6:30 "הכל התחיל ב אזעקת צבע אדום שגרתית עבור־ נו. קמנו כולנו ורצנו מהר לחדר של נועם שהוא גם הממ"ד. אחרי כמה דקות הל־ כתי להביא את הטלפונים של כולנו מהסלון ושמעתי לפתע צרורות של יריות. חזרתי לממ"ד בבהלה, ואז בעלי איתי קיבל בט־ לפון דיווחים שמחבלים הגיעו על רחפנים ואופנועים. הבנו שיש חדירה. נעלתי את הממ"ד והתחלתי לחשוב על רעיונות שימנעו מהמחבלים לפרוץ את הדלת. לקחתי ג'קט וליפפתי אותו על הידית כדי שאם המחבלים ינסו לפתוח את הדלת אני אמשוך בו ואתן להם קונטרה. אחר כך מצאתי עיפרון מאוד עבה והכנסתי אותו באלכסון מתחת לידית כמו שעושים עם מקל של מטאטא כדי לחסום את הדלת. ישבנו שם בדממה מוחלטת כדי שהמחבלים יחשבו שאין אף אחד בבית כשבחוץ שמענו יריות, צרחות של אנשים, דיבורים בער־ בית ובומים של רימונים. זה היה פשוט סרט אימה. הבנו שאנחנו נמצאים במצב של סכנת חיים ואמרתי לילדים שלפחות אם נמות, נלך כולנו ביחד. יש לנו שלושה ילדים שחר והם כולם 10 ) ועמית בת ה- 15 ), נועם ( 17( אלופים. הם הצליחו להתאפק ולשמור על השקט למרות המצב הבלתי נתפס שהיינו בו. באותן שעות נותר לנו רק להתפלל שה־ מחבלים יפסחו על הבית שלנו. "סימנתי לכולם לא לענות" אחרי ארבע שעות הם הגיעו גם אלינו. קודם שמענו יריות על החלון של הממ"ד ואחר כך הם שברו את החלון בחדר של עמית ונכנסו לתוך הבית. הם התקרבו לממ"ד ואחד מהם אמר בעברית רהוטה, ללא שום מבטא: 'זה צה"ל, אנחנו פה'. אני סימנתי לכולם עם האצבע להיות בשקט ולא לע־ נות. אחד מהמחבלים נלחם עם הידית של הדלת בזמן שאני, בעלי והבן הבכור מושכים אותה לכיוון הנגדי באמצעות הג'קט שקש־ רתי לפני כן. משמים, מרוב שהיינו בשקט, הוא התייאש אחרי חמש דקות והפסיק לנסות לפתוח "במלון פגשנו ניצולים רבים מהקיבוץ, התחבקנו איתם ובכינו יחד. למרות שניצלנו יש המון מהקיבוץ שלנו שנרצחו ונחטפו וזה שובר את הלב"

מפורקות ופשוט מראות מז־ עזעים. בתחנה שהייתה מלאה בכתמי דם נפגשנו עם עוד ניצולים מהיישוב. אחרי שלוש שעות עלינו על אוטובוס ממוגן שלקח אותנו לאשקלון כשב־ דרך ראינו גופות מוטלות על הכביש. אנחנו ירדנו ביישוב בת הדר שם יש לנו בני משפחה. שהינו אצלם במהלך הלילה ולמחרת בצהריים העבירו אותנו למלון בשפיים. בדרך לשם היה מטח

הניצולים מדינה במלחמה

צילום: פרטי | " משפחת פכטנר. "אמרתי שאם נמות לפחות נהיה ביחד

רקטות כבד ומצאנו את עצמנו שוכבים על הרצפה מספר פעמים. במלון פגשנו ניצולים רבים מהקיבוץ, התחבקנו איתם ובכינו יחד על האסון הנורא. למרות שניצלנו יש המון מהקיבוץ שלנו שנרצחו ונחטפו וזה שובר את הלב. "לא יודעת אם נחזור" היינו אמורים לבנות בית חדש בקיבוץ במיקום קרוב יותר לגדר עם עזה. בבתים באותו אזור נרצחו ונטבחו המון משפחות. כרגע אני ממש לא רואה את עצמי בונה את הבית כפי שתכננו ואני בכלל לא יודעת אם אמשיך לגור בעוטף. היה לנו המון מזל שניצלנו ולצערי אני לא יכולה לזקוף זאת למדינת ישראל ולצה"ל. הם הפקירו אותנו. אני זוכרת סיטואציה שראיתי על השעון ולא האמנתי שלא הגיעו 14:30 את השעה בבוקר. לבסוף 6:30 כוחות צבא ומשטרה מ כאמור הם הגיעו רק בשעה שמונה בערב. ניצלנו בזכות התפילות שלנו. היו רגעים שהתפללתי והחזקתי את התמונה של אבא שלי ביד ואמרתי על המזוזה 'שמע ישראל'. זה היה פחד מוות אבל בלב הרגשתי חזקה, עם קור רוח כמו שאבא שלי לימד אותי". ¿

ההרס שהשאירו המחבלים בבית

שפחה שלנו שהבית בוער. בתגובה הם שלחו לנו מספר של מישהו מהצבא. שלחנו לו את המיקום והוא שאל מה השמות שלנו. רק בשמונה בערב הגיעו אלינו עשרה חיילים הביתה. הם צעקו שהם מצה"ל והז־ דהו בשמותיהם כדי שנבין שהם לא מחב־ לים. פתחתי להם את הדלת והם הורו לנו להמשיך להישאר בממ"ד עד שיעשו טיהור

את הדלת. הם עזבו את הבית ואני הרגש־ תי שהנשמה של אבא שלי ז"ל שמרה עליי מלמעלה. נשארנו בממ"ד עוד שעתיים מהפחד שהם יחזרו ורק אחרי זה העזתי לפתוח את הדלת. הבית היה הרוס ועם ריח של שריפה. הייתי בטוחה שהבית שלנו עולה באש. נכנסתי שוב לממ"ד, נעלתי אותו וסימסנו לבני המ־

"אני זוכרת סיטואציה שראיתי על השעון את ולא האמנתי 14:30 השעה שלא הגיעו כוחות צבא בבוקר" 6:30- ומשטרה מ

7

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.10.2023

מדינה במלחמה עבודת קודש

צילומים: זק"א

המתנדבים בפעולה. מסביב לשעון

אזעקות בלי סוף

זק"א: אוספים גופות ואיברים תחת אבטחה ירי הרקטות מעזה ואיום המחבלים שטרם הוסר לא יעצרו את אנשי זק"א עד שכל הנרצחים יובאו לקבורה ‰ עם הטראומה מהמראות הקשים הם יתמודדו אחרי המלחמה ‰ "ברבריות ואכזריות בלתי נתפסת", הם אומרים

מתנדבי זק"א. "להתפלל שנישאר שפויים"

זה שהם פתחו אחר כך שולחן וצפו בטלוויזיה, אתה מבין שהם חגגו על הדם של ההרוגים. את האכזריות הזו ראינו אצל דע"ש, לא האמנתי שאראה את זה במו עיניי גם פה". מה עובר לכם בראש באותם רגעים? דרעי: "בגלל גודל האסון אין לנו זמן לחמ שוב על מה שראינו אתמול או שלשום. צריך להמשיך לעוד ועוד גופה כי יש עוד עבודה לפנינו". לנדאו: "ברגעים שאנחנו עובדים אנחנו משתדלים להיות ממוקדים במטרה ולהתמ עלם מהמראות". אתם רואים את הסוף? לנדאו: "אנחנו מעריכים שיש לפנינו עוד ימים לא פשוטים". דרעי: "אם השטח היה סטרילי היינו יכומ לים לעבוד בצורה אינטנסיבית ויעילה יותר. הבעיה שיש עדיין מחבלים

הזה ייגמר אבל אנחנו רוצים להמשיך לעמ שות את העבודה שקשה לכולנו". לצדו עובד גם אבי דרעי, חבר מועצת אשמ דוד ומפקד זק"א לכיש. "אנחנו עובדים ללא הפסקה, עוברים בין ערמות הגופות שמוטמ לות בכל מקום", סיפר דרעי. "אנחנו אוספים חלקי גופות, ידיים, רגליים, ראשים, איברים פנימיים. את המחזות האלו לא ראיתי בכל שנותיי בזק"א ובחברה קדישא. ביום שני גופות של 107 היינו בקיבוץ בארי ואספתי חיילים ואזרחים, אי אפשר לתפוס את הממ ספרים האלה". גם לנדאו מספר כי המצב בבארי קשה במיוחד: "ראינו את הברבריות והאכזריות של המחבלים המתועבים. כשאתה נכנס לבית ורואה את ההתעללות הקשה וחושב על

בצהריים, 12 מגלה לנדאו. ביום שבת, בשעה הוא כבר התייצב בחמ"ל שנפתח בשדרות. "בבוקר ראיתי את כל ההודעות והדיווחים והבנתי שיש כניסה של מחבלים לישראל", אומר לנדאו. "יצאתי מהבית שלי ברובע ז' באשדוד ונסעתי דרומה לשדרות. אחרי שהמ תמקמנו ופגשנו את כל המתנדבים מהאזור פתחנו בסריקות בתוך העיר. בלילה הראשון לא הצלחנו להיכנס לקיבוץ בארי ולמתחם המסיבה ברעים כי הדרכים היו חסומות". לאחר שהיישובים טוהרו ממחבלים נחשפו לנדאו ושאר המתנדבים למציאות הבלתי 500 נתפסת. "רק בקיבוץ כפר עזה ראיתי גופות בערימה אחת", מספר לנדאו. "אני מבקש מכל בית ישראל שיתפללו כדי שנימ שאר שפויים. אני לא יודע איך כל הסיפור

אלי לוי

יוסי לנדאו, קצין המבצעים של 35 זק"א לכיש ומתנדב במד"א מזה שנים, חשב שהוא ראה הכל. הוא מ � , השתתף ב 9.11 היה באסון התאומים ב - שלחות חילוץ באזורים מוכי אסון ועסק בזיהוי מאות גופותיהם של הרוגי פיגועים. אבל שום דבר לא הכין אותו לזוועות אליהם נחשף בעוטף עזה בשבוע האחרון. "ראיתי ילדים קשורים יחד האחד 20 בקיבוץ בארי לשני, כולם הרוגים ושרופים", מגלה לנמ דאו. "זה מראה יוצא דופן ומצמרר בגלל שאתה רואה ילדים רכים והלב פשוט נחרך. הטבח הזה בילדים הוא לא אנושי".

"חגגו על הדם של ההרוגים" מאז שפרצה המלחמה עבדו עשרות המתנדבים של זק"א סביב השעון ותחת ירי מסיבי של רקטות כדי לאסוף את

בשטח והירי לא מפסיק, לכן אנמ חנו עובדים לצד אבטחה כבדה של חיילים". אתם חוששים? "אין לנו זמן לפחד או לחמ שוש. באמת כל אחד שבא איתנו הוא גיבור בפני עצמו. כל אחד פה עושה עבודה שהיא לשם שמים". ¿

"אין לנו זמן דרעי: לחשוב על מה שראינו אתמול או שלשום. צריך להמשיך לעוד ועוד גופה"

"ראיתי לנדאו : ילדים קשורים יחד 20 האחד לשני, כולם הרוגים ושרופים.

גופותיהם של הנרצמ חים. "אני מעריך שנמ גיע בסופו של דבר נרצחים", 1,500- ל

הטבח בילדים הוא לא אנושי"

צילום: צפריר אביוב

צילום: בראל אפרים

8

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום

9

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.10.2023

הבריחה של ולדה פטפוב מהמסיבה ברעים חיפשתי חפצים חדים וזכוכיות כדי להתאבד אם המחבלים יתפסו אותי" ליאב אחאבן

היא התחמקה מכדורים, קפצה לרכב נוסע כשבן זוגה נותר מאחור וניסתה )25( ולדה פטפוב ‰ להשיג נשק מאשדוד מספרת כיצד נסה על נפשה מהתופת: "העדפתי למות ולא להילקח בשבי לעזה"

"אבא שלי אמר לי בטלפון לנסות לקחת נשק ולעשות מה שאני יכולה כדי לא ליפול בשבי"

) מאשדוד 25( לולדה פטפוב יש הרבה סיבות לחיות. היא מגדלת יחד עם בן זוגה מתן וענונו את בתם רומי בת השנתיים, עובדת כמנהלת אירועים באולמי "אהובת הספן" ויש לה משפחה חמה ואוהבת. אבל אפילו צעירה חפצת חיים כמוה חשבה לשים קץ לחייה כש־ נמלטה ממאות המחבלים במסיבת הטבע ברעים. "העדפתי למות ולא לתת להם לקחת אותי שבויה לעזה", אומרת פט־ פוב. "מחבלים מכל כיוון" פטפוב נסעה למסיבת "נובה" שהת־ קיימה בסמוך לקיבוץ רעים יחד עם וע־ ) וחברה נוספת. הם רקדו ובילו 28 נונו ( עם אלפי הצעירים עד שהאזעקה בשעה שש וחצי בבוקר הפסיקה את המסיבה. "אנשים לא כל כך נלחצו מהטילים ומהיירוטים שראו בשמים", היא מספרת. "כנראה שכולנו סמכנו על כיפת ברזל. בהתחלה אפילו המוזיקה המשיכה. אחרי שנשמעה עוד אזעקה הפסיקו את המוזי־ קה וכולם החלו ללכת לעבר המכוניות. לקח לנו כמה דקות למצוא את האוטו בגלל שהמון אנשים עזבו את המסיבה במקביל. איך שעלינו לאוטו שמענו יריות, אבל לא חשבנו לרגע שמדובר במחבלים. עלינו מחניית העפר לכביש הראשי ופנינו שמאלה לכיוון אשדוד". בכביש הראשי הם נכנסו לפקק והב־ חינו כי בסופו יש מחסום. "פתאום ראינו

שמכוניות באמצע הפקק עושות פרסה", היא מספרת. "פתחנו את החלון ושאלנו את אחד האנשים במכונית שלפנינו מה קרה, והוא ענה לנו שיש מחבל". פטפוב וחבריה עדיין לא קלטו את גודל הסכנה: "אמרנו לעצמנו שזה בטח מחבל אחד ותיכף המשטרה תטפל בו. אבל אז יצא בחור מהאוטו שלפנינו, התחיל לרוץ ונפל על הרצפה אחרי שחטף ירייה. ברגע שראינו את זה הבנו שאנחנו בקו הראשון. עשיתי פרסה, אמרתי למתן ולחברה שלי להתכופף, והתחלתי לנסוע לכיוון השני תוך כדי שאני מצמידה את הראש שלי להגה. נסענו כשיורים לנו על המכונית וכשהגענו לצד השני של הכביש ראינו שגם שם חוסמים את הדרך רכבים ואופנועים. היו מאות מחבלים מכל כיוון עם רובים אוטומטיים ומאג על כלי הרכב. הם לא הפסיקו לירות, זה היה פשוט נורא". שלושת הצעירים נטשו את המכונית והחלו להימלט ברגל חזרה לאזור המ־ סיבה. "רצנו עם אלפי אנשים לצדנו כשיורים עלינו תוך כדי ריצה", משחזרת פטפוב. "התחבאנו במיגונית שהייתה

צילומים: פרטי

"מתן אמר לי להמשיך לברוח כדי לחזור הביתה לרומי הילדה שלנו"

פטפוב, וענונו והתינוקת רומי

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 10

מדינה במלחמה הניצולים

ביציאה ממתחם המסיבה כי בכל הזמן הזה שוגרו גם רקטות בשמים. אחרי כמה דקות חזרנו לאוטו והתחלנו לנסוע בתוך הפקק. המחבלים חסמו את הכביש מימין ומשמאל, אז נסענו באמצע הפקק קדימה בכביש לא מסומן. אחרי שהתרחקנו מה־ מתחם המחבלים הגיעו למסיבה והתחילו לטבוח בכל מי שנשאר. זה נס שיצאנו משם בזמן". "רק לא ללכת איתם" בשלב מסוים הם הבינו כי גם הנסיעה בנתיב שבחרו לא תוביל אותם למקום מבטחים. "עצרנו את האוטו כי נהיה פקק גם באמצע השיירה שלנו", היא מספרת. "יצאנו החוצה והתחלנו לרוץ. חברה שלי קפצה לתוך רכב נוסע ואני אחריה. נדחפנו תשעה אנשים בתוך רכב קיה פיקנטו קטן. גם מתן ניסה להיכנס אבל כבר לא נשאר מקום. הוא נשאר מאחור ואמר לי להמשיך לברוח כדי לחזור הביתה לרומי הילדה שלנו. אני וחברה שלי המשכנו לנסוע תחת ירי כבד כשלפנינו היה מחבל ברכב סוואנה לבן. עד שהגענו אליו הוא שכב מת, כנ־ ראה שנרצח מיריות של מחבלים אחרים כי באותו הזמן לא היו חיילים או שו־ טרים שלנו. כשהגענו לאיזו צומת היה שם שוטר והתחלנו לצעוק לו ולשאול לאן לנסוע. הוא אמר לנו להגיע לבסיס צאלים שנמצא כמה דקות מאזור המ־ סיבה". השעה הייתה שמונה בבוקר כשנוסעי המכונית הגיעו לבסיס הצבאי. לדבריה החיילים לא ידעו על הדרמה שהתר־ חשה כמה מאות מטרים משם. "הגענו בהיסטריה ואמרנו להם שמאות מחבלים טבחו בנו אבל אף אחד לא התייחס אלינו ברצינות", היא מספרת. "הם לא האמי־ נו לנו והסתכלו עלינו כמו על חבר'ה מסוממים שהגיעו מהמסיבה. הבסיס היה כמעט ריק ומי שכן היה שם ישב רגל על רגל בנוהל שבת. בשער של הבסיס עמדו עם נשק, שעם כל 18 שתי חיילות בנות הכבוד, לא היו יכולות לעמוד מול חו־ ליית המחבלים המפלצתית במקרה והיא הייתה מגיעה". לאט לאט התחילו לזרום לבסיס עש־ רות ניצולים מהמסיבה וכולם המתי־ הם קיבלו 21:00 נו לחילוץ. רק בשעה אישור להתפנות ולחזור הביתה. חברתה של פטפוב הזעיקה את בן זוגה והוא הגיע לאסוף אותן מהבסיס. וענונו הגיע עם רכב אחר לבסיס אורים, שהיה אחד הב־ סיסים אליהם פלשו המחבלים. "הם היו חוליה קטנה יחסית והצליחו לפרוץ רק לחלק מהבסיס", היא מספרת. "מתן ניצל ואנחנו נסענו לבסיס כדי לאסוף אותו. לא יכולתי להפקיר אותו פעם נוספת. הדרך לבסיס אורים בסמוך למתחם המ־ סיבה ולאורך כל הנסיעה שמענו יריות. למרבה המזל הצלחנו לאסוף את מתן ולהגיע הביתה בשלום". האמנת שתצאו מזה בחיים? "כל מי שיצא בחיים מהמסיבה הזו ניצל בנס. יש כאלה שהתחבאו בשדות, כאלה שרצו במשך שעות וכאלה שקפ־ צו על מכוניות נוסעות וגגות של מכו־

בני הזוג במסיבה. "בהתחלה לא התרגשנו"

ניות. הפחד שהיה שם, המראות הקשים והזוועות אלה דברים שרואים בסרטים. לאורך כל הזמן שהתחבאתי וברחתי חי־ פשתי חפצים חדים כמו זכוכיות וכדו־ מה כך שבמידה והמחבלים יתפסו אותי אשים קץ לחיי". נשמע קיצוני. "העדפתי למות ולא ללכת איתם כש־ בויה לעזה. אבא שלי אמר לי בטלפון לנסות לקחת נשק ולעשות מה שאני יכולה, רק לא לתת להם לקחת אותי ולא משנה באיזה מחיר". "אף אחד לא בא" פטפוב בטוחה שניתן היה להציל את חייהם של צעירים רבים אם כוחות הבי־ טחון וההצלה היו מגיעים הרבה קודם. "היו למחבלים שעות על גבי שעות כדי לקחת שבויים לתוך הרצועה, להיכנס ולצאת", היא אומרת. "אנשים התקשרו למשטרה, לצבא, לכתבי חדשות ואפילו שלחו להם מיקומים ואף אחד לא הגיע. כוחות הביטחון ידעו איפה הם נמצאים ולא באו להציל אותם. האבסורד הוא שגם בערב ובלילה אף אחד לא הגיע, חברים שלי הלכו עצמאית בשתיים בלילה לחפש חברות שלי שנעדרות. כל אזור המסיבה היה מלא בגופות ולא היה שם אף אחד. היו המון אנשים פצו־ עים שנהרגו אחרי ששכבו מופקרים בשטח". רומי הקטנה קיבלה את הוריה בחזרה אך הטראומה מאותה מסיבת מוות תלווה אותם עוד הרבה זמן. "זה לא עוזב אותי לרגע", אומרת פטפוב. "יש לי חברים שהתחבאו בשיחים ובפחים מדממים ופ־ צועים. יש לי חברים שאני יודעת שהם חטופים בעזה, וחברה שפיצצו אותה עם רימון בתוך המיגונית. כל רכב לבן שעו־ בר מזכיר לי את ההאמרים של המחב־ לים ואני מקבלת התקף חרדה. כל הזמן אני מסתכלת אם יש יריות בחוץ ואפילו רעמים הקפיצו לי ולחבר שלי את הלב. ראיתי גופות, אנשים נרצחו לי מול העי־ ניים, זו טראומה לכל החיים ומשהו שאף אחד לא צריך לעבור". ¿

פטפוב במנוסה. "טראומה לכל החיים"

"בחור יצא מהאוטו שלפנינו, התחיל לרוץ ונפל על הרצפה אחרי

שחטף ירייה"

"חברים שלי הלכו עצמאית בשתיים נעדרים. כל אזור המסיבה היה מלא בגופות ולא היה שם אף אחד" בלילה לחפש

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.10.2023 11

צילום: פרטי

צילום: פרטי צילום: פרטי

שושנה: "ביחד עם חבר שלי טל מזרחי העלינו פוסט ברשתות החברתיות והתחלנו לאסוף תרומות של כסף וציוד"

ליברמן וגז. לפנק לפנק לפנק

סהר שושנה. "הרגשתי חייב לחברים שלי ביחידה"

סהר שושנה לא גויס למילואים מסיבות רפואיות והקים מוקד לאיסוף מזון וציוד ללוחמים ‰ בפיצריה "פומודורי" במרכזון י"א מאכילים את כוחות הביטחון וההצלה בפיצות בחינם לאזרחים: חבילות 8 צו ופינוקים ללובשי המדים

וגל קספר. עשינו קניות והלכנו לאסוף מו־ צרים מהתורמים ובזכות ההיענות הגבוהה הצלחנו להרכיב חבילות מפנקות. זה תמיד מרגש לראות איך כולם נרתמים ונותנים מעצמם ברגעים קשים". גם חגי ליברמן וסער גז, הבעלים של "פיצה פומודורי" במרכזון י"א באשדוד, הרגישו צורך לקחת חלק במאמץ המלח־ מתי. הם העלו פוסט ברשתות החברתיות והזמינו חיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה להגיע לפיצריה ולאכול פיצה בחינם. בנוסף הם הוציאו משלוחי פיצות לתחנת מד"א ולתחנת כיבוי אש בעיר. "נשמח לפנק את לובשי המדים ואת אנשי הביטחון וההצלה במשך כל ימי הלחימה", ¿ אמר ליברמן.

די היחידה שלו על המגבלה הפיזית ממנה הוא סובל בשנים האחרונות. זה לא היה פשוט עבורו: "כל השירות הצבאי התא־

סיים. מאות אזרחים התגייסו כדי להשלים את החסר, ושושנה ביניהם. "זה שורף לי מבפנים שאני לא יכול להיות עם החברים

ליאב אחאבן

סהר שושנה מאשדוד, לוחם לש־ עבר ביחידת כפיר, רצה להילחם לצד חבריו כשהמלחמה פרצה אך בעיות רפואיות בגב מנעו ממנו להתייצב . שושנה חיפש דרך אחרת לתרום את 8 לצו חלקו ופתח מוקד לאיסוף ציוד ומזון לחיילי מילואים בכל רחבי הארץ. המיזם של שוש־ נה הצליח מעבר למצופה: "פיזרנו חבילות בשטחי כינוס של חיילי מילואים בכל רחבי הארץ מדרום ועד צפון ונמשיך כך עד סוף המלחמה". חיילי המילואים שהתייצבו השבוע בקו האש כדי להגן על האזרחים התלוננו על מחסור בנשקים, אפודים ומוצרים בסי־

מנו למלחמה ועכשיו, ברגע האמת, אני לא יכול להיות שם. דיברתי עם חברי המחלקה שלי והב־ נתי שחסרים להם מוצרי הגיינה ומגבות. ביחד עם חבר שלי טל מזרחי הע־ לינו פוסט ברשתות הח־ ברתיות והתחלנו לאסוף תרומות של כסף וציוד. אנשים רבים שיתפו את הפוסט שלנו, ביניהם גם מפורסמים כמו אן זיני

שלי בשטח", אומר שוש־ נה. "כשאתה נלחם במשך שלוש שנים עם החברים שלך, השמחה שלהם הופ־ כת לשמחה שלך וכך גם הכאב. זו המדינה שלנו ואני מוכן למות למענה, אבל הרגשתי חייב גם ללוחמים שהצילו את החיים שלי הרבה פע־ מים". הגיע נאלץ 8 כשצו ה שושנה לעדכן את מפק־

מדינה במלחמה העורף מתגייס

מטות הבחירות הפכו למוקדי סיוע המועמדים לראשות העירייה הניחו בצד את היריבות הפוליטית ‰ אלי נכט, שמעון כצנלסון וברק סרי התנדבו לאסוף ציוד ומזון לחיילים

חלה ההתקפה מעזה, שכללה בין היתר מטח רקטות לאשדוד, כינס ראש העירייה יחיאל לסרי ישיבת חירום אליה הגיעו גם המועמ־ דים הלן גלבר ואלי נכט. הם הקשיבו לגורמי המקצוע שסקרו את המצב הביטחוני בעיר ואת ההיערכות לימים הקשים שעוד יגיעו. למחרת הפך נכט את מטה הבחירות בבניין צימר בסיטי למוקד לחלוקת ציוד ומזון לחיילי צה"ל. פעילי הבחירות התנדבו לא־ סוף את התרומות, לרכז אותן במטה ומשם לפזר את החבילות בבסיסים השונים. אחרי נכט נקטו ביוזמות דומות המועמדים שמעון (סניה) כצנלסון וברק סרי. "התו־ שבים הגיעו בהמוניהם למטה כדי לתרום ציוד לחיילים", סיפר נכט. "אנחנו נמשיך במיזם ככל שנצטרך. ניתן להביא שימורים, שתייה, מוצרי הגיינה, הלבשה תחתונה, חו־ לצות, סיגריות, סוללות, כלים חד פעמיים וכל פריט שימושי אחר". ¿

אלי לוי

עם פתיחת המלחמה בדרום התאח־ דו כל המועמדים לראשות עיריית אשדוד למשימה להגן על ביטחונם של תושבי העיר. ההשמצות וחילופי ההאש־ מות שהיו מנת חלקם של המועמדים בחוד־ שים האחרונים התחלפו בסולידריות ובכאב משותף על מאות ההרוגים והחטופים, ומ־ טות הבחירות השונים הוסבו למוקדי סיוע. המועמדים לראשות העירייה ולמוע־ צת העיר הגיעו כמעט לישורת האחרונה, אך המלחמה שפרצה ביום שבת הסיטה את תשומת הלב מהאירוע הדמוקרטי הגדול ביותר ברשויות המקומיות. נכון לעכשיו נדחו הבחירות שהיו אמורות להתקיים בסוף החודש למועד שאינו ידוע והקמפיינים בהם השקיעו המועמדים מיליוני שקלים נכנסו להקפאה. שעות ספורות לאחר שה־

צילום: פרטי

"התושבים הגיעו בהמוניהם למטה כדי לתרום ציוד לחיילים"

נכט במטה. אוספים שימורים וביגוד

חמגשיות במטה של סרי

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 12

כיפת ברזל לא עמדה בקצב: טילים בלי הפסקה ועשרות נפילות המטחים שנורו בשבת בבוקר כפעולת הסחה נמשכו ביתר שאת במהלך השבוע ‰ באשדוד: ארבע פגיעות ישירות במקביל ‰ באשקלון: הרס בבניינים הישנים בשכונות הדרומיות ‰ תושבת גבעת ציון זועקת: "צפויה להיות מלחמה ארוכה וקשה, ואנחנו שוב לבד מול מטחי הטילים"

צילום: גיל נחושתן | נפילה באשקלון

צילום: אלי לוי | זירת נפילה באשדוד

הממ"ד. הבית ספג פגיעה ישירה והתפרק כולו". כוחות הביטחון אסרו על בני המשפחה לשהות במבנה והם התקשרו למוקד העירוי ני כדי לבקש מחסה. "התקשרנו שוב ושוב אבל אף אחד לא הגיע ולא התייחס", אומר בטיטו. "התחבאנו בתוך האוטו עם הילדים. יממה שלמה נשארנו בלי מים או חשמל". בטיטו הלך עצמאית לחמ"ל העירוני ודרש מענה: "התחלתי לצעוק אבל המוי קדנים אמרו שאין מקום עבורנו. רק אחרי שאיימתי שאביא לכאן את הילדים שיכנו אותנו בחדר קטן במלון". בטיטו והוריו, שמתארחים לסירוגין אצל בני משפחה, חשים כי העירייה מתנכרת אליהם: "אף גורם לא התקשר לשאול לשי לומנו או התעניין אם יש לנו איפה לשים את הראש בלילות הקשים האלה של המי לחמה". "אנשים עם דם על הפנים" רקטה שפגעה בבניין מגורים בשכונת שמשון הציתה אש בדירה שבקומה הראי שונה. "בכל פעם ששמענו אזעקה ניסינו להתחבא בחדר המדרגות או להיצמד לקיי רות הפנימיים", מספר יצחק שגר בבניין. "ביום שני בבוקר שמענו פיצוץ חזק בקומה הראשונה. הכל הזדעזע ועפו עלינו חלקים מהקירות. אשתי ואני יצאנו החוצה וראינו שהחלק הצפוני של הבניין ממש בוער. ילי דים צרחו ואנשים יצאו מהבתים עם דם על הפנים, אלה מראות שלא אשכח לעולם. אחרי כל סבב מבטיחים לנו מיגון ושום דבר לא קורה". גם ביתה של עו"ד תמר קידר המועמי דת לראשות העירייה ספג פגיעה ישירה. "נכנסנו כמו תמיד לממ"ד וכבר מהחבטה הראשונה הבנו שיש פגיעה קשה אצלנו", מספרת קידר. "למזלנו הרקטה חדרה דרך הגג ולא הגיעה לקומה הראשונה שם נמצא הממ"ד". דיירי אחד הבניינים בשכונת נאות אשי

קלון שספג פגיעה ישירה נשארו לטענתם שלושה ימים בלי מים. "הרקטה נחתה על הגג של הבניין והרסה את המערכת הסולי

שמוליק חדד, אלי לוי

מאות רקטות שוגרו לעבר יישובי הדרום מאז שפרצה מלחמת "חרי בות ברזל" והסבו נזק רב למבנים וגרמו לפציעתם של מספר תושבים. בעקי בות הירי המסיבי התקשתה מערכת כיפת ברזל ליירט עשרות רקטות שנפלו בתחומי הערים. תושבי השכונות הדרומיות באשקי לון שמלינים על מחדלי המיגון כבר למעלה י � שנים, נצמדו גם הפעם לקירות פנ 20 מ מיים והתפללו לנס. "המקלט הציבורי רחוק מטרים מהבניין שלנו", אומרת אוסנת 800 יפאן שריקי שמתגוררת בשכונת גבעת ציון. "אף אחד לא חשב אפילו לרוץ לשם. חלק מהשכנים עברו לגור במקלט מתחילת המבצע ושוהים בתת תנאים". ביום שני השבוע, בעת מטחי הירי לעבר אשקלון, שהתה יפאן שריקי בבית חולים ברזילי לצורך טיפול רפואי. בדרך הביתה הופעלה אזעקה: "פתאום נשמע פיצוץ חזק ונהדפתי לאחור. אני זוכרת שניסיתי לעזור לכמה ילדות קטנות ברחוב ואחר כך התי עוררתי בטיפול נמרץ. הטלפון שלי התי רסק ואני לא יכולה לשוחח עם המשפחה. יחד איתי מאושפזים תושבים רבים אבל אף גורם בעירייה לא מצא לנכון לברר את מצי בנו ולשאול אם אנחנו צריכים סיוע". כשהיא שמעה כי שר המורשת עמיחי אליהו מבקר בבית החולים, היא יצאה אליו בשארית כוחותיה ודרשה ממנו תשובות על מחדל המיגון באשקלון. "אף אחד לא מתי עניין בתושבי השכונות הדרומיות", אמרה יפאן שריקי. "אלפי תושבים חיים בלי מיי גון ונמצאים בסכנת חיים בכל סבב. עכשיו צפויה להיות מלחמה ארוכה וקשה, ואנחנו שוב לבד מול מטחי הטילים". שמאור בטיטו מתגורר עם אשתו וארי בעת ילדיהם הקטנים בחידת דיור בבית הוריו בשכונת גבעת הפרחים. כשנשמעת אזעקה הם יוצאים לממ"ד לא תקני שהקים אביו מחוץ לבית. ביום ראשון נפלה רקטה על הבית שניות אחרי שנכנסו לממ"ד. "היינו בחוץ כשהחלה האזעקה ורצנו לעבר

רית כולל הצינורות", מספרת משפחות 36 אחת השכנות. " נשארו ללא מענה ראוי. בעיי רייה הביאו עוקב מים אבל זה לא מספיק לבניין עם כל כך הרבה משפחות". כיפת ברזל פספסה באשדוד פספסה מערכת כיפת ברזל ארבעה שיגורים ברצף. רקטות נפלו בסיטי,

השיגורים מדינה במלחמה

ברובע ה', במרינה ובפארק ברובע י"ב. שתי נשים נפגעו מהמתקפה, אחת מהן נפצעה באורח קשה. האישה ששהתה במרחק של מ � מ' מזירת הנפילה נזקקה לניתוח ב 50 כ חלקת פה ולסת בבית החולים אסותא. לאחר מכן הועברה לבית החולים תל השומר בשל הפציעות המורכבות. בזירת הנפילה בסיטי הוצתו לפחות עשר מכוניות ורסיסים התפזרו בבניינים מסביב ופגעו בקירות ובחלונות הבתים. הרקטה ברובע ה' נחתה בסמוך לכביש והציתה ארבע מכוניות. למרבה המזל הנוסעים יצאו החוצה והספיקו לתפוס מחסה וכך ניצלו חייהם. יעקב ביטון, יו"ר מינהלת הסיטי, היה במוקד הנפילה וקרא במגאפון לכל התושי בים שביתם נפגע להגיע ולרשום את פרי טיהם. תושב אחד שמכוניתו נחרכה לחלוטין סיפר כי הוא יצא ממנה מספר רגעים לפני כן, וניצל בנס. ביבנה היו ביום שבת שתי נפילות ישירות. אחת הרקטות נחתה במרכז העיר ופגעה בבית מגורים. אחד התושבים נפצע באורח בינוני ופונה לבית החולים קפלן. בזירת הנפילה בשכונת לב יבנה נגרם נזק סביבתי ללא פגיעות בנפש. למחרת אותרה נפילה נוספת בכביש המהיר בכניסה לעיר. אישה בשנות השבעים לחייה נפצעה באורח קשה וגבר נוסף נפצע קל. ¿

צילום: פרטי | הבית של משפחת בטיטו

"התקשרנו שוב ושוב אבל אף אחד לא הגיע ולא התייחס. התחבאנו בתוך האוטו עם הילדים" "הכל הזדעזע ועפו עלינו חלקים מהקירות. אשתי ואני יצאנו החוצה וראינו שהחלק הצפוני של הבניין בוער" "הרקטה נחתה על הגג של הבניין והרסה את המערכת 36 . הסולרית כולל הצינורות משפחות נשארו בלי מים"

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.10.2023 13

המפקד הנערץ נהרג בהיתקלות עם מחבלים

רס"ן חן בוכריס מאשדוד, סמ"פ יחידת מגלן, היה בין הראשונים שלחמו לשחרור קיבוץ כפר עזה ‰ "עשרות מחבלים יצאו משום מקום והוא נורה בגבו", סיפרה אחותו מצדה ‰ אמא של אחד מחייליו: "הוא העצים את החיילים והרגיע את ההורים" "חן נכנס לתופת בלי להביט לאחור"

ולחלוק כבוד אחרון לבוכריס. בת דודתו דחק בוכריס נפרדה ממנו בכאב וכתבה: "זה תסריט שלא יכולתי לדמיין בחלומות הכי פרועים שלי. היית אמור להשתחרר מהצבא עוד רגע ולהת־ חיל את החיים שלך. לא מאמינה שמע־ כשיו נדבר עליך בלשון עבר, לפני רגע היית פה איתנו ועכשיו אתה איננו. נותר רק חלל ריק שלא יתמלא שוב. החיוך והפרצוף שלך לא יוצאים לי מהראש.

ליאב אחאבן

נשבר הלב

רס"ן חן בוכריס. החיילים העריצו אותו וקראו | " לו "אבא צילום: פרטי

רס"ן חן בוכריס מאשדוד, סגן מפקד יחידת מגלן, נהרג ביום שבת בקרב מול המחבלים בעוטף

עזה יחד עם שניים מחבריו. אחיו שלומי שהיה באזור ההיתקלות פינה את גופתו של חן באמצעות רכבו. "אח שלי איננו עוד", ספדה לו אחותו מצדה. "והוא לא השאיר פתק, לא מכתב. רגע לפני שנכנס היה שמח ודרוך עם חיוך כרגיל. המלאך שלי עלה לשמים ואנחנו באדמה". מצדה, קצינה לוחמת ביחידת קרקל, סיפרה כי בוכריס היה בין הראשונים שנ־ כנסו לכפר עזה כדי לחלץ את התושבים הנצורים. "הוא קפץ אל תוך התופת מבלי להביט לאחור", אמרה. "הוא הגיע ראשון לשטח עם החיילים שלו. כששמע שתוש־ בים נרצחים הוא נכנס לקיבוץ בלי לחשוב פעמיים. הוא הספיק לחסל עם חבריו כמה מחבלים כשפתאום יצאו עשרות משום מקום. הוא נורה בגבו ונהרג במקום". ) העריצו אותו 26 החיילים של בוכריס ( וקראו לו "אבא". אחד מהם סיפר כי בו־

בוכריס מקבל משלוחי מנות מתלמידים באשדוד

כריס דאג לכל מחסורם ואף הוציא מכספו האישי כדי לרכוש ציוד לפלו־ גה. "הוא היה בחור חכם וצנוע, ידע לגעת בכל חייל וחייל ולהעצים אותם", מספרת רינת שבנה היה אחד מפקודיו של בוכריס. "הוא תמיד ענה להורים בסבלנות וניסה להרגיע אותנו. בכל פעילות מבצעית

המשפטים שאמרת לנו, הצחוק המתגל־ גל שלך, התחרותיות שלך, האופטימיות, החתירה למצוינות בכל עת והבחירה בה כדרך חיים - אלו דברים שלעולם לא אשכח. אתה גיבור, מלח הארץ, אדם מדהים וצנוע עם לב ענק, רגיש והכי טוב שיש. אני שומעת וקוראת את הסיפורים עליך ומבינה כמה טוב הפצת ואיזו שמחה הבאת לכולם". בוכריס השאיר אחריו את ההורים ניסים ואסנת וארבעה אחים ואחיות: ליאל, חיים, שלומי ומצדה. ¿

מדינה במלחמה

היה הראשון להוביל ולשמש דוגמה. הכרתי אותו באופן אישי והוא אף ביקר בביתנו. בפורים שעבר שלחו ילדי בית הספר ע"ש יצחק רבין בו אני מלמדת משלוחי מנות לגדוד שלו". ביום שני הייתה סוכת האבלים שהקימה

המשפחה מחוץ לביתה ברחוב נורדאו ריקה מאדם, מאחר וכל חייליו וחבריו של בוכ־ ריס היו בשדה הקרב. אחותו מצדה פרסמה ברשתות החברתיות קריאה לציבור להגיע לסוכה. תוך פחות משעה התמלאה הסוכה במאות אנשים שהגיעו לנחם את המשפחה

), איש שב"כ לשעבר, שמע כי חברו בצרה הוא לא חשב פעמיים ונסע אליו ‰ הוא נהרג במהלך קרב יריות עם 39( כשיוסי טהר המחבלים באזור קיבוץ מפלסים ‰ זו הטרגדיה השלישית שפקדה את המשפחה ממושב עזריקם מעשה הגבורה של יוסי: חילץ את חברו הפצוע ונרצח

22 לפני שנים נהרג רועי, בנם של אלי ומזל, בתאונת דרכים

(שב"כ). את רעייתו ליאת הכיר כשהיו בני ולאחר נישואיהם עברו להתגורר במושב 16 ביצרון. ביום שני בערב הוא נטמן בבית הע־ למין הצבאי בכפר ורבורג במועצה האזורית באר טוביה. "הלב נשבר", סיפרה בת דודו חן טהר. "נפל עלינו צער גדול, פעם שלישית השכול נכנס אלינו למשפחה. יוסי היה האיש הכי טוב בעולם. הוא היה חכם, מצחיק ואהוב". ¿

בוץ מפלסים. טהר לא חשב פעמיים, לקח את הנשק האישי שלו ויצא לחלץ את חברו. כשטהר הגיע לחבר הוא נתקל במחבלים שהשתלטו על המושב ופתחו בירי לעברו. תוך כדי שהוא שוכב על חברו הפצוע ניהל טהר קרב יריות עם המחבלים ונהרג. טהר גדל במושב עזריקם והיה בנם החמי־ שי של אלי ומזל. הוא שירת כקצין בשייטת ולאחר מכן התגייס לשירות הביטחון הכללי

שנים נהרג רועי, בנם של 22 מים. לפני אלי ומזל, בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי בנח"ל. לפני כן שכל אלי את אחיו במבצע לטיהור קני 1981 יוסי שנפל בשנת מחבלים בלבנון. שלוש שנים לאחר מותו נולד הבן יוסי שנקרא על שם דודו. ), נשוי לליאת ואבא לשלושה, 39 טהר ( קיבל ביום שבת הודעה על כך שאחד מחב־ ריו נפצע בתקיפת המחבלים בסמיכות לקי־

אלי לוי

כשקצינים במדים נקשו השבוע על דלת ביתם של אלי ומזל טהר במושב עזריקם, הם מיד הבינו כי

במהלך שירותו הצבאי בנח"ל

הנורא מכל קרה. הקצינים חיבקו את אלי ובישרו לו כי הבן יוסי, גמלאי של השב"כ, נהרג בהיתקלות עם מחבלים בעוטף עזה. השכול היכה את המשפחה שלוש פע־

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14

צילום: פרטי | " סיוון אלקבץ ונאור חסידים. "היו יחד ברגעים האחרונים של חייהם "במקום הזמנה לחתונה קברנו את סיוון ונאור" סיוון אלקבץ, בתו של מפקד גל"צ שמעון אלקבץ, ובן זוגה נאור חסידים נרצחו במתקפת הטרור בכפר עזה • החברים מאשדוד מתקשים להיפרד: "יקח זמן למלא את החור שנפער בלב" ליאב אחאבן, אלי לוי

לחשוב על הנורא מכל", סיפרה חברתה לין שאול. "כמה פחדתי מהרגע הזה וחיכיתי רק לשמוע שהכל בסדר. במקום שנקבל הזמנה לחתונה של סיוון ונאור קברנו אותם. אני לא מאמינה שאני מדברת עליה בלשון עבר, חלקנו אלפי חוויות והיינו בנות בית אחת אצל השנייה. למרות המרחק נשארנו קרו־ בות ודיברנו כל יום אפילו אם זה רק לכמה דקות כדי להתעדכן. עכשיו נשארו לי רק הזכרונות". שי דהן, חברו של חסידים, סיפר כי הוא תכנן להינשא לאלקבץ. "הכאב הוא קשה וייקח זמן למלא את החור בלב", אמר דהן. "הוא היה ילד עם לב זהב והרבה שאיפות ותכנונים. הוא נהג להתייעץ איתי איך לח־ סוך לקראת העתיד שלו כי הוא רצה לבנות בית עם סיוון היקרה. הוא היה אומר לי 'שי, אני בונה את עצמי וישר מתחתן'. הרצח שלו שבר את כל החברים, אהבנו אותו אהבת אמת. אני יודע כמה הוא אהב את סיוון וב־ טוח שהם היו יחד גם ברגעים האחרונים של חייהם". ¿

סיוון אלקבץ ונאור חסידים לא נפ־ רדו בחייהם ובמותם. אלקבץ ובן זוגה בשבע השנים האחרונות נמ־ צאו ביום ראשון ללא רוח חיים בדירתה בקיבוץ כפר עזה. אביה שמעון אלקבץ, מפקד גל"צ, נפרד ממנה בכאב: "אסון גדול וכבד במשפחה שלנו. איבדנו את סיוון ילד־ תנו הקטנה ואת נאור היקר שלנו, שהיו ונרצחו בדם קר בידי מחבלים 16 ביחד מגיל מתועבים במתקפת הטרור". , התאהבו 23 אלקבץ וחסידים, בני ה כשהיו תלמידים במקיף ט' באשדוד. בסוף השבוע האחרון נסע חסידים לכפר עזה כדי לעשות את השבת עם זוגתו שעברה לקי־ בוץ בעקבות הוריה. הקשר האחרון עם הש־ בבוקר, מספר שעות 11:00 ניים היה בשעה לאחר שהמחבלים חדרו לקיבוץ. רק ביום ראשון נמצאו גופותיהם בדירת הצעירים של אלקבץ. "היינו אמורות להיפגש באש־ דוד במוצ"ש וכשסיוון לא הגיעה התחלתי

בס"ד

סרטי הגלישה של עומר נשארו למזכרת עומר צדיקביץ', גולש יליד אשדוד, נרצח במתקפת הטרור בכפר עזה כחודש לאחר פטירתו של אביו יואל

על המפעל הזה לא שמעתם, למפעל הזה קוראים קרן מש"י שפועל בשקט ורוב פעילויותיו נעשות בהתנדבות למען הקהילה. קרן מש"י עוסקת בחינוך , הדרכה, ליווי והמון סיוע "מתחת לרדאר" . שנים וכוללת בתוכה מדרשיה תיכונית, 30 קרן מש"י פועלת למעלה מ כולל אברכים, מנות למשפחות המאושפזים במרכז הרפואי סורוקה בשבתות וחגים וגולת הכותרת היא קופת העיר. עניי עירך קודמים

ליאב אחאבן

קהילת הגולשים באשדוד נפרדה השבוע בכאב מעומר צדיקביץ', יליד העיר שנרצח בקיבוץ כפר עזה בו התגורר בשנים האחרונות. חברו ירון קליין סיפר כי הם תכננו לצאת בקרוב לטיול גלישה. "עומר היה כמו אח", אמר קליין. "הוא הלך בשיאו, חזק ובכושר ואוהב את החיים". ), אב לארבעה ילדים, למד 50 צדיקביץ' ( במקיף ד' ובאורט ימי ושירת בבסיס חיל הים באשדוד. קליין מספר כי הוא אהב את חופי אשדוד ונהג לגלוש עם חברי הילדות. צדיקביץ', שהיה צלם ועורך סרטים, תיעד את טיולי הגלישה שעשה עם חבריו והכין להם סרטים למזכרת: "הוא היה מזמין אותנו ל'הקרנות בכורה' חגיגיות". בפוסט פרידה שהעלה בפייסבוק של

צילום: ירון קליין

קופה זו מעניקה סיוע למשפחות הנמצאות במצב כלכלי קשה. פעילויות אלו מנוהלות ע"י הרב מיכאל להיאני ראש ישיבה, מנהל המוסדות של קרן מש"י ורב קהילת "אורות הזוהר".

בכל פעם שעומר יצר סרט חדש הוא היה מזמין את החברים ל"הקרנת

עומר צדיקביץ'. "אהב את החיים"

לתרומות: 08-6551655 ניתן בטל' 454552 או לחשבון מס' האשל מרכז אורן 770 בנק הפועלים סניף

העמותה לקידום הגלישה באשדוד, כתב קליין: "הלב כואב. היינו בקשר אדוק, היו לנו אין ספור חוויות מטיולי הגלישה שע־ שינו, מהבילוי בים ובכלל. את עומר הכרתי דרך אחיו הבכור ניר, שהוא גם חבר כמו אח. לפני פחות מחודש נפטר אביהם יואל, וכעת נפל על המשפחה אסון נוסף. אוהבים אותך עומר, אתה תחסר לנו מאוד". ¿

בכורה" חגיגית

בחסות:

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.10.2023 15

הפסיכולוג ד"ר אריק טאיב ואפרת ליברמן מעבירים מפגשי זום למאות תושבים וסטודנטים שנקלעו למצוקה רגשית ‰ ד"ר טאיב: "אנחנו מאפשרים להם לפרוק את החוויות הקשות ונותנים להם כלים איך להמשיך הלאה" "המון אנשים נמצאים בחרדה קיומית ובעצב גדול" המרצים מספיר שפתחו קבוצת תמיכה לציבור הרחב:

מדינה במלחמה

העורף מתגייס

ליאב אחאבן

המציאות היומיומית בעוטף עזה משפיעה על הסטודנטים במכללת ספיר שרבים מהם מתגוררים במ־ עונות בשדרות או שוכרים דירות בקיבוצים במועצת שער הנגב. ד"ר אריק טאיב, פסי־ כולוג וראש המחלקה ללימודים רב תחו־ מיים במכללה, ואפרת ליברמן, ראש המרכז לקידום ההוראה והלמידה, מתורגלים בהע־ נקת תמיכה רגשית לסטודנטים באמצעות מפגשי זום. השבוע הם הרחיבו את הסיוע לכלל האזרחים שזקוקים לאוזן קשבת ולה־ כוונה כיצד להתמודד עם תוצאות מתקפת הטרור מעזה. "אנשים שואלים שאלות ואנחנו נותנים להם טיפים איך להירגע בעצמם, איך להר־ גיע את הילדים ואיך להתמודד עם השגרה הכל כך קשה הזו", אומר ד"ר טאיב. "אנחנו נותנים לאנשים את הבמה לספר סיפורים, לפרוק ולהתמודד עם חוויות קשות. מי שצ־ ריך עזרה פרטנית מקבל אותה לאחר מכן". הרישום למפגשים נעשה באמצעות קבו־ צת וואטסאפ ולדברי השניים, מאות אזרחים נרשמו תוך יום אחד בלבד. "אנשים מאוד מבולבלים מהחוויה המטלטלת שעברו", מספר טאיב. "הם מדברים הרבה על אובדן האמון ונמצאים בחוסר ודאות". משתתפים רבים בקבוצה הם קרבנות של מתקפת המחבלים האכזרית. "יש המון פוסט שעות 40 טראומתיים, אמהות שהסתגרו בבית עם הילדים בממ"ד, אזרחים שראו אנ־ שים נרצחים לידם", מספר טאיב. "יש גם צעירים שנסו על נפשם במסיבה וראו גו־ פות או את חבריהם נחטפים לעזה. יש המון אנשים עם מצבים קשים של חרדה קיומית, חרדה פוסט טראומתית ועצב גדול". איך החרדה באה לידי ביטוי? "יש שתי תגובות עיקריות: הסתגרות ואפתיה או התקפי חרדה". מה אתם מציעים להם? "באופן כללי אנחנו מלמדים תרגילי הר־ פיה ומנסים לנרמל עבורם את החוויה כדי שיבינו שזה טבעי להרגיש מצוקה. בשלב הראשון כל תגובה היא טבעית, גם אם בן אדם הוא קצת זומבי או להיפך באובר אנ־ רגיות, וגם אם הוא בוכה, עצבני או לחוץ". מה הדרך הכי טובה לדעתך להתמודד עם המצב? "ההתמודדות הטובה ביותר היא לעשות

"תצאו עם הכלב, תעשו כביסה, לכו לקניות - העיקר | לא להירקב מול הטלוויזיה המחשה: שאטר סטוק

עצות זהב להתמודדות 5

. לעסוק בפעילות כדי 1 להדחיק מחשבות רעות . לעזור לאחרים 2

צילום: מכללת ספיר

. לא לשאול את הילדים 3 ישירות על הרגשות שלהם . לעקוב אחר סימני מצוקה 4 כמו הרטבה, חוסר שינה ואובדן תיאבון . לזכור שנעבור את המשבר 5

ליברמן. מאות נרשמים ביום

ד"ר טאיב. "כל תגובה ראשונית היא טבעית"

וויות והמראות הקשים? "בשיח עם הילדים חשוב לשאול אותם מה הם יודעים על המצב ולהתייחס בה־ תאם. רצוי לא לשאול אותם באופן חודרני על הרגשות והתחושות שלהם אלא לאפשר להם לפרוק בדרך עקיפה תוך כדי משחק או פעולה. במקביל יש לעקוב אחרי סימנים של מצוקה רגשית כמו חוסר שינה, הרטבה או אובדן תיאבון. אבל הכי חשוב זה להבהיר להם שהתמודדנו עם מצבים קשים כאלה בעבר ונמשיך להתמודד". ¿

פעולות המוח משחרר אנרגיה לכיוון הע־ שייה ולא לכיוון התודעה. זה עוזר להדחיק מחשבות רעות ומונע פוסט טראומה. אני נותן להורים המלצות איך לדבר עם הילדים ואת המרצים במכללה הדרכתי איך לדבר עם הסטודנטים, איך לזהות אצלם מצו־ קה ואיך לטפל בהתאם. במידה ואני מזהה משתתף שנמצא בפוסט טראומה בעקבות הזוועות שהוא ראה אני מזמין אותו אליי להערכה וטיפול פרטני". איך אתה ממליץ לתווך לילדים את הח־

פעילויות ולא להירקב מול הטלוויזיה. לצאת עם הכלב, לעשות קניות, לעזור לאחרים, לעשות כביסה. כשאנחנו עושים

"יש המון אנשים עם מצבים קשים של חרדה קיומית, חרדה פוסט טראומתית ועצב גדול"

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 16

17 ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 13.10.2023

האם ניתן לבטל עסקאות ‰ מה קורה כשהמזגן התקלקל וטילים עפים באוויר, האם הטכנאי מחויב להגיע ‰ ואיך להתנהל מול מכון הכושר ‰ המועצה לצרכנות מספקת תשובות לשאלות שלא מעט ישראלים שואלים השבוע החתונה בוטלה, הטיסה נדחתה? זה מה שמגיע לכם

המלחמה שנכפתה עלינו מעלה גם לא מעט סוגיות אז־ רחיות מחיי היום יום, שכמו־

ביטול טיסה

:8 בגלל צו במקרה של קבלת צו - רק בעל הכרטיס המגויס עצמו זכאי להחזר. לכן ,

בן אינם נמשכים כסדרם. למשל: האם טכנאי שירות מחויב הגיע לאזור תחת הפגשה, ומה קורה עם חתונה או ברית שנאלצים לבטל? במועצה לצרכנות מספקים השבוע את התשובות שעולות בקרב אנשים רבים עקב המצב.

י � על העיר נוחתים ט ● לים והתקלקל לי המזגן בבית. האם אפשר לחייב טכנאי להגיע אליי כדי שיתקן אותו? אם רשויות הביטחון הורו לציבור להימנע מתנועה ולהימצא רק בקרבת שטחים מוגנים, אי אפשר לאכוף על טכ־ נאי להפר את ההוראות. אולם, אם מצב החירום ימשך, יידרש פתרון יצי־ רתי - למשל שהחברה

מדינה במלחמה הכסף שלנו

ובכלל מומלץ תמיד לעשות

ביטוח ביטול טיסה, לכל הטסים, מכל סיבה שהיא

תאמץ נוהל לפיו יוכל הצרכן לתקן את המזגן ע"י טכנאי פרטי, הנמצא בסמוך, והחברה תשפה את הצרכן על התיקון. אך חשוב גם לזכור כי לא ניתן לחייב את החברה להתנהל באופן זה והוצאה על תיקון מחייבת את הסכמת החברה. י � אנחנו עוזבים את ביתנו שבקו הע ● מות ועוברים לצפון עד תום המלחמה. האם אנחנו מחויבים לשלם ארנונה על התקופה שבה לא נגור בבית? ארנונה היא מס המשולם על הבעלות על הנכס ולא על השימוש בו. לכן אין פטור חוקי מתשלום בזמן היעדרות. הארנונה קבועה בחוק, ושום רשות מקומית לא יכולה לסטות מתשלום הארנונה. במידה והבית נפגע ואינו ראוי לשימוש או נמצא בשיפוצים בשל פגיעה, אפשר לבקש פטור מיוחד מה־ רשות המקומית עבור נכסים שנפגעו, ואינם ראויים לשימוש. יש לבקש פטור עבור הזמן שיחלוף עד לסיום השיפוץ. הזמנתי משלוח מהסופר והשליח ● מאחר. האם מגיע לי פיצוי? 'חוק הטכנאים' נועד לצורך הגב־ לת זמן ההמתנה של הצרכן לטכנאי במקרים בהם חל החוק, לשפר את השירות לצרכן ולפצות את הצרכן במקרה של עיכוב טכנאי, אולם יש נסיבות בהן האיחור לא יזכה את הצ־ רכן בפיצוי. אם מועד ההספקה נקבע לפני ההודעה על מצב חירום בדרום, ונציג השירות איחר בשל כך, הצרכן לא זכאי לפיצוי. אולם, על העוסק לעשות הכול כדי למנוע פגיעה בצרכנים, ולעדכן עד כמה שניתן בשינויים בלוח הזמנים שנקבע. ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי

צילום: דנה קופל | פגיעה השבוע בבניין במרכז הארץ

לחוגים ללא דמי ביטול? לעמדת המועצה לצרכנות, עסק לא יכול לכפות על הורים להביא את ילדיהם לקייטנה או למשפחתון במצב שכזה. במ־ קום שבו נופלים טילים אי אפשר לערוך חתונה או התכנסות של כמה מאות איש. כיוון שהעסק אינו יכול לכפות על ההורים את העסקה, ומצידו שני של המטבע, גם העסק מעונין להתפרנס, אזי אנשים עם רצון טוב ימצאו הדרכים להגיע לעמק השווה ולקיים את העס־ קה בהתאם לרצון שני הצדדים ובכפוף למצב הביטחוני. האם בעקבות המצב הבטחוני ● אפשר לבטל טיסה ולקבל החזר? אין זכות ביטול מעבר לזכות החר־ טה הקבועה בחוק. אם מדובר בסיכול המקנה החזר כספי - שהחברה מבטלת את הטיסה או מאפשרת שינוי - יש החזר מלא. אולם, אם בפועל ניתן לטוס לחו"ל, הטיסה מתקיימת, זכות הביטול היא בהתאם לחוק. במקרים שקשורים לביטול טיסה בשל מצב בטחוני (כשהטיסה מתקיימת וממריאה בזמן), כל מקרה נשקל לגופו בחברות הנסיעות והטיסה. החוק מא־ יום 14 פשר לבטל עסקת תיירות תוך מיום ביצוע העסקה, אפשר לבטל נופש בחו"ל ולקבל החזר מלא או דמי ביטול

מערך העסקה, אולם 5% מינימליים של המועד האחרון לביטול העסקה תלוי באופן ביצועה: עסקה במכר מרחוק, עד ימים שאינם ימי מנוחה לפני הטיסה; 7 יום 14 בעסקה שאינה במכר מרחוק, עד שאינם ימי מנוחה לפני הטיסה. : במקרה של 8 ביטול טיסה בגלל צו קבלת צו - רק בעל הכרטיס המגויס עצמו זכאי להחזר. לכן , ובכלל מומלץ תמיד לעשות ביטוח ביטול טיסה, לכל הטסים, מכל סיבה שהיא. ע � המוזמנים לחתונה ביטלו את הג ● ?' תם. האם נחויב בכל ההוצאות במצב "רגיל", צרכן נבון ישקול את היקף התחייבותו למספר מנות בצמצום שכן יש לקחת בחשבון שחלק מהמוזמ־ נים יאלצו לבטל. במקרה זה, האורחים בטלו הגעתם בשל נסיבות מובנות אך אם אין איסור לקיים את האירוע על ידי רשויות הביטחון אין זה הוגן להטיל את מלוא האחריות על העסק. יחד עם זאת, גם אם העסק יכול לעמוד על קיום החו־ זה, הרי שזו מלחמה של כל עם ישראל וכל צד צריך להתחשב בצד השני. ומה עם הופעות תרבות? במקרה והמפיקים מבטלים את ההופ־ עה, כפי שקרה בשבת האחרונה עם הופעתו של הזמר ברונו מארס, רוכשי הכרטיסים יקבלו את כספם בחזרה ¿

לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין". אני מנויה על שירותים מתמשכים, ● (כגון כבלים/לוין, אינטרנט ומועדון כושר) אבל לא מקבלת אותם באופן סדיר, ובטח שלא יוצאת מהבית בשי ביל חדר כושר. באופן כללי, על פי החוק, על הצדדים לקיים את החוזה בתום לב. חלה חובה על בתי העסק להתחשב במצב המיוחד הנובע מהמלחמה ולהגמיש את התנאים כך שיתאפשר לצרכנים להקפיא, לדו־ גמא, את המינוי לשירות המסוים. עם זאת, בחלק מהסכמים אלו קיימות מגב־ לות ותנאים שונים לגבי הזכות להקפיא את השירות. בקשר למכון כושר, הרי שבהסכם עם מכון כושר נכלל תנאי כללי, לפיו המו־ עדון יאפשר שימוש באופן בטוח. קיומו של מצב חירום שלא מאפשר למועדון לספק את השירות, מחייב לאפשר לצ־ רכן להקפיא את המנוי או לזכותו על הימים שלא השתמש במינוי. חובה זו חלה על המועדון במיוחד אם הוא מקבל פיצוי מהממשלה על נזקיו, באופן המא־ פשר לו לצמצם את הנזק שלו מבלי לג־ לגלו על כתפי הצרכן. האם ניתן לבטל רישום לצהרון או ●

ברונו מארס. הכסף הוחזר

E.P.A-EFE/IAN LANGSDON צילום:

13.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 18