אשקלון 15.04.22

אמרה שיש לו יכולות, 'כמו מקל קס ־ מים', כי הוא עזר כבר לחברים שלה והצ ־ ליח להביא את הקרובים שלהם לארץ". בן אברהם, שקיבל את שמם של מרינה וילדיה, נערך עם אנשי משרד החוץ כדי לסייע לה לקבל את האשרות הנדרשות. "מילאתי עבורם את הטפסים והייתי בקשר עם הגורמים השונים על בסיס יומיומי", אומר בן אברהם. בלילה, הסיעו 23:30 במרץ, ב־ 31 "ב־ אותנו לשדה התעופה ברומניה ועלי ־ נו על המטוס לארץ", ממשיכה מרינה לתאר את שביל הבריחה שלה. "אחרי כמה שעות נחתנו בישראל ונסענו לבית של ההורים שלי. בינתיים אנחנו אצלם. הם מאוד רוצים שאשר פה, אבל אני לא יכולה להשאיר את בעלי החולה לבד באוקראינה. בכל מקרה, בינתיים קיב ־ יום ואם 90 לנו אישור להישאר בישראל המלחמה לא תיגמר נבקש ארכה, ואז גם אקבל ויזה לעבודה בארץ". את בקשר עם אלכסיי? "אנחנו משתדלים לדבר כמה שאפ ־ שר ואני רוצה להעביר בשמו וגם בשמי כמובן תודות לדוד בן אברהם. בעלי אמר לי בשיחה האחרונה שדיברנו 'אני יכול לישון רגוע ושקט כשאני יודע שאשתי והילדים נמצאים במקום מוגן ודואגים להם'". עושים סדר בן אברהם, חבר מועצה מהסיעה "קודם כל אשקלון", נולד בגאורגיה ודובר את השפה הרוסית. כשהתחילה המלחמה באוקראינה הוא מיהר להתגייס כדי לסייע לקלוט פליטים מאזורי הקרבות פה בארץ. "פניתי לשרים, לחברי כנסת ולראש העירייה בבקשה לסייע בקלי ־ טה", מספר בן אברהם. "במקביל, קיב ־ לתי פניות רבות מכל הארץ - מתושבים וגם מכאלה שלא. התחלתי בפעילות ולפעמים זה גם זכה לגינויים, אבל אני חושב שהרוב מבינים את הצורך בקליטה ובסיוע לאותם פליטים. מדובר על משהו אלף איש שנשארו ללא בית 20 כמו והגיעו לישראל". לדבריו, הוא מרכז את הפעולות מול מתנדבים ברחבי הארץ. "אנחנו 500 כ־ עובדים מול שגרירות אוקראינה ועמו ־ תות רבות. גם העירייה הצטרפה ובבית העולה אספנו המון תרומות שאוחסנו בכל מיני מקומות. אני מעריך שהגיעו פליטים, 350 עולים וכ־ 200 לאשקלון כ־ אבל המספרים האלה לא בדוקים כי אין לנו רשימות מסודרות. חלקם הגיע ישי ־ רות למשפחות, חלק התרכז במלון רגינה גורן ובהמשך פוזרו בכל מיני מקומות. 30 עד כה עברו דרכי ישירות יותר מ־ משפחות שסייעתי להן בכל הליך הקלי ־ טה - מקום לשהות בו, מזון, ציוד לתינו ־ קות ואפילו רישום לטיפול רפואי". כעת נערך בן אברהם לליל הסדר ובשל הבקשות הרבות ייתכן ויעתיק אותו למקום גדול יותר כדי לארח עוד משפחות יחד עם אחד הרבנים שהוא נמצא איתם בקשר. "ההזמנה לליל הסדר מאוד מרגשת אותנו", אומרת מרינה. "אף פעם לא הזמינו אותנו לליל הסדר וזו פעם רא ־ שונה שנחגוג פסח כמו שצריך. הילדים שלי חצי יהודים. סיפרתי להם על מה שיהיה והם מאוד מאוד מתרגשים ומ ־ צפים לזה". ¿

ורה זיליזניאקוב ומשפחת ברוסילובסקי. מתפללים למען האח שנשאר לעזור ליהודים בחראקוב

"זה כמו יציאה מעבדות לחירות"

) שהדבר הנכון ביותר 73( אחרי שהרוסים החריבו את חראקיב הבינה ורה זיליזניאקוב לעשות הוא להצטרף לבתה ולנכדים בקרית מלאכי ‰ זה דרשממנה מסע מפרך, כולל שעות בקרון שהועמס הרבה מעבר לקיבולתשלו, אבל מהיום הברכה "לשנה 28 הבאה בירושלים" תקבל אצלה משמעות חדשה

ליאב אחאבן / צילום: גדי קבלו

גם אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה והמלחמה הייתה בעיצומה, ורה ) הייתה בטוחה שהיא את 73 זיליזניאקוב ( הבית שלה בחראקיב לא עוזבת. שם נולדה - ושם היא קיוותה להישאר עד אחרית ימיה. ההפגזות הבלתי פוסקות שינו את הגישה שלה. "לא האמנתי שתתחיל מלחמה, ובטח לא בסדר גודל כזה", היא מודה. "לא יכולתי לד ־ מיין שרוסיה, המדינה שחיה לידנו תתנהג בא ־ כזריות כל כך גדולה לאוקראינה. וגם כשה ־ בנתי שזה קורה ופורצת מלחמה, לא פחדתי על החיים שלי כי לא חשבתי שהרוסים יפגעו באזרחים אוקראינים". זיליזניאקוב, מהנדסת בפנסיה שהתאלמנה מבעלה לפני כשלוש שנים, חייתה את מרבית שנותיה תחת שלטון רוסי והאמינה שמדובר במשבר שיסתיים באופן מהיר. אלא שהמ ־ ציאות הוכיחה לה עד כמה היא טועה. "הרוסים פשוט החריבו את חארקיב, אחת הערים היפות באירופה, ופגעו גם בחפים מפשע", ביא אומ ־ רת בכאב ניכר. "בעקבות הזוועות להן גרמו הרוסים ובעקבות מסע שכנועים של הבן שלי, רחמיאל חיים שנשאר בחראקיב, החלטתי לע ־ זוב את המדינה ולנסוע למקום בטוח יותר אצל הבת שלי בישראל". המסע אל החופש התגלה כמהלך לא פשוט שכלל שעות שנמתחו כמו נצח בנסיעות צפופות ברכבת, באוטובוס וברכבים פרטיים - לפני שזכתה לעלות על הטיסה המיוחלת לישראל: "נסעתי ללבוב עם עוד עשרה אנ ־ שים בקרון שיכולים להיכנס אליו שישה אנ ־ שעות. 28 שים בלבד, נסיעה לא נגמרת של אי אפשר היה לנשום, זה היה נורא. כשהגעתי ללבוב עליתי על אוטובוס שהקהילה היהודית הוציאה לגבול עם פולין, ובגבול הבן של הרב

אסמן, הרב הראשי של אוקראינה, עזר לנו להגיע לוורשה, משם לקחתי טיסה לישראל". לפני כשלושה שבועות נחתה פה זיליזניאקוב והגיעה לביתם של בתה אסתר ובעלה אריה ברוסילובסקי, שעלו עם ארבעת ילדיהם מקייב לקרית מלאכי לפני כחצי שנה - ואיתם היא תעשה הערב את סדר הפסח. אסתר מספרת כי היא ומשפחתה עלו לישראל מטעמי ציונות. הם רצו שילדיהם יגדלו ויתחנכו בישראל, וילמ ־ דו עברית. שתי בנותיהם לומדות בבית הספר חב"ד בנות בקרית מלאכי ושני הבנים לומדים בישיבות מחוץ לעיר. הדוגמה של המשפחה המאושרת מש ־ פיעה, כך נראה גם על האורחת. זיליז ־

ניאקוב מספרת כי היא רוצה לעשות עלייה - וכעת היא בשלב חיפושים אחר דירה בקרית מלאכי. "רק לפני זמן קצר הייתי בחארקיב לבדי תחת הפגזות וחששתי לחיי", היא נזכ ־ רת. "וכעת אני כאן בארץ הקודש, אחגוג כאן את חג הפסח עם כל המשפחה שלי ואני עדיין לא מצליחה לעכל את זה. זה כמו יציאה מעב ־ דות לחירות בשבילי ואני מאוד מאושרת. לא משנה איפה כל יהודי נמצא, המקור והבית שלו זה ארץ ישראל. אני רוצה להודות לקהילה היהודית באוקראינה, למערך העזרה שמפעיל הרב אסמן, לשגרירות ישראל באוקראינה ולכל מי שעוזר שם ליהודים. בלעדיהם אין ספק שלא הייתי נמצאת כאן עכשיו, ומגיע להם שאפו גדול על הפעילויות שהם עושים ועל מסירות הנפש". ומה עם הבן שהשארת מאחור? את בקשר איתו? "אני מאוד מפחדת עליו. ניסיתי לדבר איתו כדי שיצטרף אליי לישראל ואפילו אמרתי לו שחלק נכבד מהרבנים שהיו באוקראינה כבר עזבו, אך הוא לא מוכן לעזוב את אוקראינה. הוא עוזר שם לאנשים לצאת מהמדינה, מאכיל אותם ודואג, והוא לא מוכן לצאת מהמדינה כל עוד יש לו עדיין מה לתרום ולעזור. אנחנו מתפללים מכאן שישמור על עצמו". ובינתיים, כאן בארץ, המשפחה מספרת כי היא נרגשת לארח את הסבתא לליל הסדר ולברך לשנה הבאה בירושלים. "אנחנו נמ ־ צאים קרוב לחג הפסח", אומר הנכד אהרון ), "ודווקא עם כל מה שקורה כאן במדינה 17( ובאוקראינה, אני מרגיש שהנבואה של הרבי מלובביץ' קרובה להתגשם, ובעזרת השם עוד השנה נזכה לראות את ביאת המשיח ונעלה כולנו לירושלים עיר הקודש". ¿

עושים סדר ורה יצאה מאוקראינה: ● .)73( זיליזניאקוב הבן. נשאר מאחור: ● רחמיאל חיים. חראקוב. הבית: ●

קרית מלאכי, תחליף בית: ● שבקרוב תהפוך לבית קבוע. משפחת אצל מי אתם בסדר: ● ברוסילובסקי - הבת אסתר, בעלה אריה והנכדים אהרון )14( ), אברהם 16( ), פייגה 17( ) בקרית מלאכי. 13( וגולדה

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 15.4.2022 13

Made with FlippingBook PDF to HTML5