אשקלון 15.04.22

נמלטו מהמלחמה לשקט של שדרות

שמונהשניםאחרי שהצבאהרוסי כבשאתביתה בקרים, כריסטינה דמיטרנקו מצאהאתעצמהשוב באותו מצב ‰ אחותה ליליה, שמתגוררתבמריופול, חייתהשלושהשבועותתחתמטחים בלתי פוסקים ‰ עכשיו הן עםהילדיםאצל המשפחה בשדרות

ליאב אחאבן / צילום: צפריר אבי וב

ח � כשפרצה המל לפני כחודשיים, , מה בין רוסיה לאוקראינה, כריסטינה ואלכסנדר דמיטרנקו הרגישו כאילו הם חווים דה ז'ה וו. רק לפני שמונה שנים הם היו בסיטואציה דומה. הצבא הרוסי פלש אז לשטחה הריבוני של אוקראינה וכבש את חצי האי קרים ובני הזוג נאלצו לעזוב את ביתם בעיר סז'אסטיה, שבחצי האי קרים, ולעבור להתגורר בדנייפרופטרובסק. הם ניסו להתגבר על הטראומה שמלווה בעקירה מהבית ומהכיבוש שעבר על מחוזות ילדותם והשקיעו את חייהם במשפחתם. הם הביאו לעולם שני ילדים, ב � ), וחיו בשלווה יחסית, עד ש 2 ) ומאריה ( 6 דניל ) חודש פברואר פוטין החליט לצאת לסיבוב שני. אחרי שבועות אחדים של חרדה, החליטה כריסטי ח נה להיענות לקריאה של גיסתה, אוקסנה בלבנוב (אחותו של אלכסנדר), לעזוב את אזורי הקרבות של אוקראינה ולהצטרף אליה בביתה שבשדרות. "החיים שלנו היו שקטים במשך שנים", אומרת כריסטינה. "אף אחד לא האמין שרוסיה תעשה צעד כל כך קיצוני ותהיה כל כך אכזרית כלפי אוקראינה. חיינו במשך כמה שבועות בצורה לא נורמלית, ללא חשמל, ללא מים ועם חששות גדו ח לים. זה לא הגיוני לפחד על החיים שלך בכל יום, בכל שעה, בוודאי כשאני עם שני ילדים קטנים. זה קשה להסביר להם בכלל מה קורה, למה לא הולכים לבית הספר, למה אי אפשר להתקלח או לאכול כמו שצריך, למה אי אפשר לשחק במחשב ולמה צריך לישון במרתף, זה פשוט לא נורמלי". מי שהצטרפה אליה למסע לארץ הקודש היא אחותה, ליליה, יחד עם בתה ), שמתגוררות במריופול - ככל 7 היחידה מילאנה ( הנראה העיר שספגה את הפגיעות הקשות ביותר במלחמה הנוראית שמשתוללת שם, עם מניין של קרוב לעשרת אלפים הרוגים בעיר עצמה בלבד. "גרנו במשך שלושה שבועות במרתף, בתת תנאים", מספרת ליליה. "זה קשה במיוחד כי היינו בכל זה לבד, רק אני ומילאנה שהיא בסך הכל ילדה קטנה. זה לא דבר נורמלי לחיות בכאלו תנאים, לא להתקלח במשך שלושה שבועות ולפחד על חיינו בכל רגע ורגע. במשך כל התקופה הזו שמענו הפ ח צצות מכל כיוון בצורה אינטנסיבית, בומים כל כך חזקים שהרעידו את הבית. לאחר שבועות קשים, במצב נפשי קשה, החלטתי שאני לא יכולה יותר ולמרות כל הסיכונים העדפתי לצאת מהמרתף ולנוע בדרכים. אחרי שהצלחתי להגיע ולהצטרף לאחותי התחלנו ביחד במסע לגבול עם הונגריה". לאחר שעברו את הגבול להונגריה, נסעו לבו ח דפשט ותפסו טיסה לישראל, ומאז, כבר שלושה שבועות הם נמצאים אצל גיסתם אוקסנה בשד ח רות. באופן אירוני משהו, דווקא העיר שנודעה בשל התקפות הרקטות עליה מספקת להם אי של שקט ושלווה כמפלט מחרדות המלחמה. "לאחר שחווינו פחד גדול וחוסר ביטחון, אנחנו נהנות מהשקט ובעיקר מזה שלילדים שקט וטוב כאן בי ח שראל", אומרת כריסטינה. "אני מדברת עם אל ח כסנדר שנשאר מאחור כמה פעמים ביום ומאוד דואגת לו שם".

במקרה של שתי המשפחות, ההישארות ביש ח ראל אינה באמת אופציה שכן חוק השבות אינו חל עליהן - הקשר היהודי שלהן עקיף ומ ח תמצה בגיסה משדרות. "קיבלנו עזרה מהמון עמותות ואנשים וזה לא מובן מאליו, אנחנו מודות לכולם ומקוות שהמצב יירגע שם בהקדם, שהכל יהיה בסדר ושנוכל לחזור אל החיים שלנו. אוקראינה היא המולדת והבית שלנו, וכואב לנו בכל יום לשמוע את כל מה שקורה שם, ושהמקומות היפים שכל כך אהבנו נחרבים. מדברים איתנו כאן על חג הפסח ושואלים אותנו אם אנחנו מרגישות שיצאנו מעבדות לחירות. מבחינתנו זה יקרה רק כשהמל ח חמה תסתיים והכיבוש הרוסי שהורס את המדינה שלנו ייגמר". ¿ עושים סדר כריסטינה יצאו מאוקראינה: ‰ ,)6( ) וילדיה דניל 29( דמיטרנקו )29( ), ליליה בלבנוב 2( מאריה .)7( ובתה מילאנה אלכסנדר נשארו מאחור: ‰ דמיטרנקו, בעלה של כריסטינה. כריסטינה הבית: ‰ בדנייפרופטרובסק (במקור מחצי האי קרים), ליליה ממריופול. אצל אוקסנה תחליף בית: ‰ ורומן בלבנוב, שדרות. המשפחה אצל מי את בסדר: ‰ בשדרות. משפחות בלבנוב ודמיטרנקו בשדרות. "מודות לכולם ומקוות שהמצב יירגע שם בהקדם"

יציאת מצרי 2022

15.4.2022 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14