אשקלון 25.02.22

שלומי שטרית בחווה הטיפולית בשדרות. "מקום מופלא של טיפול והחלמה שכל תושב בעיר הזו מכיר"

לא פולשים אבל מגורשים

בשפת הסימנים על ליבו ומסביר: "כואב לי מאוד מאוד. הגעתי לפה בגיל צעיר, יחד עם אבא שכבר נפטר ועכשיו גם אמא נפטרה. ועם כל מה שעברנו רוצים גם לקחת לי את החווה. אין לי שום דבר אחר בחיים חוץ מהחווה הזו. מאז שהגע א תי לפה בגיל צעיר תמיד ידעתי שאבא קיבל את החווה בצורה מסודרת מהעי א רייה והיא שלו, וככה כל התושבים בש א דרות יודעים. אני מאוד אוהב בעלי חיים וזה מה שאני רוצה שיהיה לי, את המקום הזה ואת בעלי החיים. אין לי לאן ללכת". במשפחתו של שטרית מנסים כעת, עם תושבים רבים שתומכים מבחוץ, לנסות ולשנות את רוע הגזרה. "כולם מבינים שיש פה אי צדק ועוול", אומר הדוד שרון שטרית. "הייתי בדיונים אפילו דיברתי בכאב על אחי וילדיו ועל המשפחה. אסור לפנות את שלומי וסער משם. צריך שהעירייה וכל הרשויות יעשו עוד מאמצים למצוא מוצא אחרון וצריך להיאבק בשבילו". מעיריית שדרות נמסר בתגובה כי היא "מלווה את משפחת שטרית לאורך כל הדרך ואף הביעה זאת בפני בית המשפט בבקשה לעכב את הפינוי עד למציאת שטח חלופי. אנו נמשיך ללוות את המשפחה ולסייע להם לנסות פתרון דיור". מרמ"י נמסר בתגובה: "מדובר בחווה לא חוקית אשר מעכבת שיווק של שכו א נת הכלניות בשדרות. הפולש ערער לבית המשפט המחוזי ובפסק הדין נקבע א � ב 30 כי עליו לפנות את השטח עד ל א פריל. באם הפולש לא מפנה הוא יחויב ¿ שקלים". 100,000־ גם ב

בהחלטת בית משפט השלום שקבעה כי משפחת שטרית תיאלץ לפנות את שטח החווה, כתבה השופטת אורית ליפשיץ כי העירייה סברה "שמתן המקרקעין לנת א בע מהווה מטרה ציבורית חשובה ולפי א כך היא עומדת בתנאי הסכם החכירה". לצד זאת טענה כי אין בידה אסמכתה או פרוטוקול נוספים לעניין מהות הזכות והיקפה, כפי שניתנה במקור, עקב אובדן מסמכים בעירייה בשל הצפה בארכיון. לדבריה, האב ובנו "ראו ברשות המקו א מית את התגלמות הממסד התומך בהם על מנת לסייע להם, וראו בה כמייצגת את החוק והניחו שמה שהרשות המקומית מתירה להם לעשות - חזקה עליו שהוא חוקי. על כן, הדגישה, ש"אין עסקינן באנשים הפולשים למקרקעין לא להם ומיתממים אל מול הרשות המקומית והתובעת אלא באנשים אשר סברו באמת ובתמים כי הם יושבים במקרקעין כחוק". עם זאת, לדבריה, בסופו של יום ההסכם החכירה בוטל על ידי המנהל, ומשבוטל "אין ספק שהוא כבר אינו בתוקף". בערעור למחוזי כתב עו"ד היכל כי לא הוכח שההסכם בין העירייה לשטרית בוטל. "לא רק זאת, אלא הוכח שהעי א רייה ביקשה לעכב הליכים עד שתעמיד למנוח מגרש חלופי. מהראוי גם להוסיף כי הנתבע (הבן, שלומי - ש.ח) היה קטין בעת שהמקרקעין הועמדו לרשות המנוח וכי הן הנתבע וכך אביו המנוח הם נכים בדרגה גבוהה כאשר הנתבע הוא חירש ואילם וודאי שלא היה צד להליכים אלא

"זה המקום שלי, כאן גדלתי וזה העולם שלי. אבא ואמא כבר נפטרו ונשארתי רק עם החווה הזאת - שזה גם מקום הזיכרון שלי עבורם וגם זה כל החיים שלי"

צילום מאלבום פרטי | משפחת שטרית בהרכב מלא בראשית ימי החווה

התגורר בבית אביו והמשיך להתגורר שם לאחר פטירת האב". הערעור כאמור התקבל בצורה חלקית בלבד וצו הפינוי נותר על כנו. יש פה אי צדק בינתיים יושב שלומי בחווה ומט א פל בפנים כואבות בבעלי החיים. גם

הביטול של חובת התשלום בסך מיליון שקלים לא מנחם אותו כי כמו שהוא מסביר, מדובר ממילא בתשלום שאין סיכוי שהיה יכול לעמוד בו: "מאיפה רצו שאביא מיליון שקלים? אנשים הגיעו לפה עם ילדים ולא הרווחנו כסף, ההורים רק רצו לטפל בילדים שלהם ועזרנו להם". כשהוא נשאל על הפינוי הוא מסמן

7

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 25.2.2022